שיתוף פעולה חדשני בין חברת תב"ע קפיטל, המתמחה בהתחדשות עירונית ירושלמית לבין האדריכלית נוי לזרוביץ, מוכיח שכדי לבנות את העתיד, חשוב קודם כל להתבונן בעבר
בשיתוף חברת תב"ע קפיטל
אחד משיתופי הפעולה המסקרנים בהתחדשות העירונית של ירושלים, מתרחש בימים אלו בין תב"ע קפיטל, חברת התחדשות עירונית שמקדמת מודל חברתי, לבין אדריכלית נוי לזרוביץ.
המודל החברתי שפיתחו בתב"ע קפיטל וכבר מיישמים אותו בהצלחה במגוון פרויקטים ברחבי העיר, קובע כי מציבים את בעלי הנכסים במרכז הפרויקט, כלומר, הכוח והשליטה בפרויקט, שבמקרים אחרים נמצאים בידי היזם, נשמרים כעת אצל בעלי הנכסים. זאת, באמצעות ליווי וניהול הפרויקט בצורה שקופה לחלוטין מתחילתו ועד סופו. מומחיותה של החברה בקידום תב"עות עבור ולמען בעלי הנכסים, מאפשרת למקסם את התמורות עבורם עוד לפני שנחתם ההסכם וכך יוצרים יחסי אמון. לדברי החברה, ירושלים, כעיר ייחודית הכוללת אוכלוסיות מגוונות ושילוב בין עתיק וחדש, אימצה את המודל הזה בהצלחה רבה. בד בבד, העובדה שהמודל של תב"ע קפיטל מאפשר לבעלי הנכסים לקבוע כיצד ייראה הבית החדש שלהם, מחייב תהליך תכנון רגיש במיוחד.
"גם אני, כמו ישראלים רבים, יכולה לספר לך על החיבור האישי, המשפחתי והרגשי שלי לירושלים", אומרת לזרוביץ, "אני זוכרת את ההליכה לבית סבא וסבתא בערב ראש השנה, הריחות והתחושה המיוחדת בסמטאות. כבר אז, התפעלתי מאד מהאבנים הירושלמיות שיצרו חיבור לשכבות השונות של ההיסטוריה של העיר אבל האמת היא, שבאדריכלות, החיבור האישי שיש לך כאדריכל למקום, זה כמו תבלין. העיקר הוא התשוקה להבין לעומק את המקום והסיפור שהוא מספר כדי ליצור את האדריכלות המתאימה ביותר."
ירושלים זו עיר מאד מאתגרת תכנונית, אפילו בשביל אדריכלית מנוסה כמוך.
"בהחלט, להבדיל מהערים האחרות בארץ, בירושלים כל אזור שונה מאוד מהשני. מרכז העיר שונה מהשכונות החדשות, ולא רק מבחינה טופוגרפית, אלא גם מבחינת אוכלוסייה, תרבות ופוליטיקה. אבל אני אוהבת אתגרים ולכן שמחתי להיענות לאתגרים התכנוניים שתב"ע קפיטל הביאו לפתחי".
לזרוביץ, בת 40, בוגרת הטכניון, פתחה את משרדה לפני כ-5 שנים. "לפני כן עבדתי במשרדים הגדולים, הייתי ראש צוות, וצ'יף דיזיינר, אבל הרגשתי שמשהו חסר לי. באופי שלי אני אדם שאפתני מאוד ורציתי לעשות אדריכלות בצורה טוטאלית ולפי הערכים בהם אני מאמינה. ענף הנדל"ן בישראל הוא בעיקרו תחום גברי ושמרני. מול זה, אני נחושה להביא משהו שונה: רציתי שהפרויקטים שלי לא יהיו עוד חלק מפס ייצור או ייכנעו לאווירת ה'ככה אנחנו רגילים' שנפוצה כאן. בנוסף ישנה מגמה של חדשנות רעיונית וטכנולוגית שמתעוררת בארץ, כמו השימוש בטכנולוגיות בנייה מתחדשות, סוגיות של בנייה ברת קיימא ועוד שאני שמחה לשלב בעשייה של המשרד שלי. כבר בשנת 2016 כשייצגתי את ישראל בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות בוונציה, התמקדתי ברעיונות של הלמידה ההדדית בין ביולוגיה ואדריכלות וכיצד כל זה יכול לייצר את כיווני העשייה האדריכלית של המחר.
"ברוב הפרויקטים שלי יש פן של עירוב שימושים", היא מוסיפה. "הראיה המתחמית היא אחד הדברים הטובים שקורים היום באדריכלות בארץ. זה חיובי לדיירים מבחינת סביבת המגורים שלהם וזה חיובי לעיר מבחינת התחדשות והתפתחות אורגנית לאורך זמן. אני שמחה שירושלים, כמו ערים רבות בארץ מעודדות תוכניות מסוג זה על פני פרויקטים נקודתיים, שהם בעלי תפיסה צרה יותר, שהיו נפוצים לאורך "אפיזודת תמ"א 38".
מהו תכנון נכון בעיניך?
"תכנון מיטבי מתקיים במקביל ברמת המיקרו בדיוק כמו ברמת המאקרו. כאדריכלים אנחנו מייצרים פלטפורמה להתרחשויות, למפגשים, לתנועה ועוד ואנשים יוצקים את התוכן של החיים שלהם בתוך הפלטפורמה הזו. זה נכון למגורים אבל גם לתעסוקה, שהיא חלק מרכזי ביום שלנו, ולמבנים ציבוריים השזורים ברחבי העיר. כשכל אלו מתקיימים בצורה נכונה במרחב, נוצרת תחושת ביטחון ושלווה. זוהי אחריות מאד גדולה שמוטלת על כתפי המתכננים".
איך את מדמיינת את האנשים שבאים לגור בפרויקטים שתכננת?
"פרויקט חדש נפתח בסיור במקום. אנו מצלמים אותו מכל זווית אפשרית, מסיירים בו רגלית, משוחחים עם העוברים והשבים ולעיתים נעזרים בצילומי רחפן כדי להבין יותר טוב את ההקשר הרחב של המתחם. חשוב לי לדמיין בעיני רוחי את האינטראקציות האפשריות במקום, כיצד תיראה התנועה במרחב, היכן אנשים ייפגשו אחד עם השני, היכן ילדים ישחקו בשעות אחר הצהריים, מה יראו מהחלונות של הדירות או בדרך הביתה? לעיתים אני מרגישה כמו במאית שיוצרת תסריטים אפשריים לאנשים שיגורו בפרויקט.
"כשמדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית, חשוב לי להגיע לכנסי דיירים, זה מאפשר לי ללמוד לא מעט על הסוגיות המרכזיות המשמעותיות לדיירים ולבעלי הנכסים, הדיאלוג הזה בסופו של דבר מתכתב עם התכנון, בין אם מדובר בשביל אבנים נוסטלגי, חורשת עצים קסומה או אפילו ספסל שמזכיר רגעים מיוחדים. את הניואנסים האלה ידע רק מי שגר שם".
זה מה שקורה עכשיו בירושלים?
"בהחלט. כל אחד מהפרויקטים משלב בתוכו את ההיסטוריה של העיר. למשל בפרויקט חצרות יפו אנחנו מטפלים בשכונה היסטורית קטנה- אוהל שלמה, שנמצאת על רחוב יפו, ממש מול שוק מחנה יהודה. שכונה זו נבנתה בערך ב-1890 והייתה אחת מהשכונות הראשונות בעת היציאה מהחומות. השכונה נבנתה בבניה טורית סביב חצר עם באר המים במרכזה – טיפולוגיה ירושלמית טיפוסית לשכונות דאז. בשנות ה-90 במסגרת עבודות התשתית לקראת הרכבת הקלה, נהרסו מספר בתים שהיוו את אחת מדפנות השכונה, דבר שגרם לפגיעה מסוימת בצביונה. כשהתחלנו לעבוד על הפרויקט, אחת המטרות העיקריות היו לשלב בין ההיסטוריה של השכונה באמצעות שימור מבני השכונה והחזרת הדופן שנהרסה, לצד בניה חדשנית ומודרנית התואמת למדיניות העיר על צירי הרכבת הקלה (מדיניות רק"ל) הכוללת עירוב שימושים של מגורים, מסעדות ומלונאות סביב פיאצה ציבורית פתוחה בסמוך לתחנת הרכבת הקלה ושוק מחנה יהודה".
פרויקט נוסף שתב"ע קפיטל ומשרד LSA לזרוביץ משתפים בו פעולה נמצא בכניסה לעיר, בשכונת קריית משה, שכונה המאופיינת בבניינים נמוכים עם גגות רעפים אדומים ושבילים ירוקים לרוב. "הכפר הירושלמי", כך נקרא הפרויקט וגם הוא מכיל אתגר שילובים מעניין בין הכניסה הסואנת של ירושלים ומגדלי רחוב הרצל לבין שטחי הציבור הירוקים שבלב המתחם. "אנחנו אוהבים לתת מקום לעבר, גם כשהמטרה היא לחדש. אני מרגישה שככה אנחנו מוסיפים עוד דפים בספר ההיסטוריה", אומרת לזרוביץ.
"ניו איסלנד" – עוד פרויקט משותף הנמצא בקצה השני של העיר וגם בקצה ההר. ברחוב איסלנד בשכונת קריית מנחם יש נוף מדהים להרי ירושלים, עין כרם, בית זית, על כל המבנים הייחודיים המצויים באזורים אלו. האתגר היה מצד אחד לייצר פרויקט מיוחד של עירוב שימושים שיהווה שער כניסה לשכונה ומצד שני לשמור הערכים הנופיים והאקולוגיים שיש באזור. "רצינו לייצר חיבור בין אנרגיה שוקקת לשכונה שקטה וירוקה", מגלה לזרוביץ, "הצלחנו לעשות זאת בעזרת פיסול הקרקע – במבנה של פארק טראסות בו ישתלבו כל מבני המתחם ושימושי הציבור, עד לראש הגבעה (UPTOWN)".
אז איך זה עובד עם תב"ע קפיטל?
"ענף הנדל"ן בישראל מתמודד עם אינסוף מורכבויות בדרך להקמת מתחמי התחדשות עירונית ופרויקטי נדל"ן באופן כללי ולכן מונחים כמו 'ערכיות' או 'שמירה על ערכים' מתקשים למצוא את דרכם למרכז הבמה. הבחירה להיות ערכי נתפסת לעיתים כ-'קושי' נוסף על כלל הקשיים שבין כה וכה קיימים בענף הנדל"ן. לכן אני מאוד מעריכה את היזמים המתעקשים על ערכיות ויושרה, גם כשזה לא תמיד נוח. בנוסף, תב"ע קפיטל שותפים לחזון שלי, לתכנן את הפרויקט המתאים ביותר והנכון ביותר ביחס למקום והאוכלוסייה שבו, תוך התייחסות למירב הפרמטרים כדי לייצר סביבת מגורים איכותית ובריאה. תב"ע קפיטל תמיד מסתכלים בגובה העיניים ומפגינים אכפתיות כנה כלפי הדיירים. מבחינתי, רק ככה בונים בית חלומות".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
