דיירת תבעה את היזם בטענה לעיכוב אלא שאז התברר כי מנעה את כניסת הפועלים לדירתה
תבעה יזמית תמ"א 38 במעל מיליון שקל אך תסתפק בעשירית מהסכום, לאחר שהתברר כי היא גרמה לעיכוב משמעותי בתחילת העבודות
תבעה יזמית תמ"א 38 במעל מיליון שקל אך תסתפק בעשירית מהסכום, לאחר שהתברר כי היא גרמה לעיכוב משמעותי בתחילת העבודות
תבעה מעל מיליון שקל מיזמית תמ"א 38, אך תסתפק בעשירית מהסכום: בית המשפט קיבל באופן חלקי תביעה שהגישה דיירת בבניין שעבר פרויקט תמ"א 38 נגד היזמית, בטענה לעיכוב במסירת הדירה ולנזקים. במהלך הדיון התברר כי התובעת היא זו שאחראית לעיכוב, לאחר שמנעה את כניסת הפועלים לדירתה, ולכן רוב טענותיה לא התקבלו. עם זאת, היא תפוצה ב-110,000 שקל בגלל ירידת ערך לדירה ונזקים שנגרמו לה.
התובעת היא בעלת דירה בבניין מגורים ברחוב אלי כהן ברעננה. בשנת 2010 חתמה התובעת, יחד עם שכניה, מול החברה היזמית על חוזה לביצוע עבודות תמ"א 38 חיזוק בבניין. העבודות כללו בניית מעלית, תוספת מרפסת וממ"ד לכל בניין, בתמורה למתן זכויות בנייה על הגג לצורך בניית דירות נוספות. על פי ההסכם, היזמית התחייבה להשלים את העבודות ולקבל את כל האישורים הנדרשים תוך 24 חודשים ממועד קבלת היתר הבניה. ההיתר התקבל במרץ 2012, אך הדירה נמסרה רק בסוף אפריל 2016, למעלה מארבע שנים מקבלת ההיתר.
התובעת הגישה תביעה בבית משפט השלום בראשון לציון בסך 1,005,592 שקל, וטענה כי העבודות בוצעו שלא בהתאם להסכם ולתקנים הנדרשים ונפלו בהן ליקויים רבים עד כי הדירה לא הייתה ראויה עוד למגורים, וזאת לאחר שבראשית 2013 הדירה הוצפה ממי גשמים בשל רשלנות היזמית, ונגרמו לה ולתכולה נזקים רבים. התובעת דרשה, בין השאר, לפצותה ב-285,000 שקל בגין העיכוב במסירת הדירה ושכר דירה שהיא נאלצה לממן עקב כך. כמו כן, היא תבעה מעל 215,000 שקל עבור תיקון ליקויים, 220,000 בגלל ירידת ערך, 176,000 שקל כדמי שימוש עבור שהיית פועלים בדירה, וסכום של 9,360 שקל בגלל יריעת פלסטיק שהיזמית הסירה מהגג.
היזמית, מצדה, טענה כי התובעת היא זו שגרמה לעיכוב בהשלמת הפרויקט, הפריעה לעבודות הבנייה וסיכלה את ביצוע העבודות והשלמתן. היזמית הוסיפה כי נוכח התנהלות התובעת, היא נאלצה לנהל נגדה הליכים בפני המפקחת על המקרקעין, כדי לקבל צו שיאפשר לנציגיה להיכנס דירה לשם ביצוע עבודות שונות וכן להימנע מלהפריע לביצוע עבודות הבנייה.
עוד טוענת היזמית כי למרות שניתן צו, התובעת המשיכה לעכב את ביצוע העבודות, וגם לאחר שבשנת 2015 נחתם חוזה לסיום העבודות, התובעת הפרה אף את הסכם הפשרה ובהמשך הודיעה על ביטולו. היזמית אף טענה כי בגלל התנהלות התובעת נגרם לה נזק של 1,208,936 שקל שאותו יש לקזז מהסכום שתקבל התובעת.
השופט רפי ארניה, שדן בתביעה, דחה את תביעת התובעת בגין עיכוב במסירת הדירה. הוא הסתמך על פסק דינה של המפקחת, שבו נקבע כי התובעת מנעה את העבודות. השופט קבע כי היזמית הצליחה להוכיח כי התובעת מסרה לה את החזקה בדירה שנה וחודשיים לאחר פסק המפקחת, ולמעלה מ-3 וחצי שנים לאחר קבלת היתר הבניה, מועד אשר בו הייתה אמורה התובעת לאפשר כניסה לדירתה לצורך ביצוע העבודות. "בנסיבות אלה, סבורני כי הממצא המתחייב הוא שהתובעת היא זו שגרמה, בהתנהגותה, לאיחור במסירת הדירה ועל כן אין להלין, בראש זה, אלא על עצמה".
התובעת הגישה חוות דעת של מומחים על היקף הנזק שנגרם לה, והיזמית הגישה חוות דעת נגדיות. על רקע זה, השופט מינה מומחה מטעמו, שמצא כי קיים ליקוי אחד בלבד – כניסה לממ"ד דרך חדר השינה – שבגינו יש לקבוע ירידת ערך של הדירה בסך 75,000 שקל. "אין צורך להכביר במילים על משקלה הרב של חוות דעתו של מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט. מומחה כזה נחשב להיות מומחה אובייקטיבי וחסר פניות, ומהווה ידו הארוכה של בית המשפט", קבע השופט.
השופט דחה את יתר טענותיה של התובעת לנזקים בדירה. כך, לדוגמה, המומחה מטעם בית המשפט קבע כי התגלה ליקוי בדירה לאחר שהיזמית התקינה ריצוף קרמי רק בחלק מחדר השינה באזור שהיה צמוד לממ"ד. לטענת המומחה, התקנה באופן זה אינה סבירה ומדובר בליקוי. עם זאת, מאחר שהתובעת תיקנה את הליקוי באמצעות התקנת פרקט, המומחה קבע כי היא זכאית לזיכוי כנגד הצגת חשבונית. מכיוון שהתובעת לא הציגה חשבונית, השופט דחה את התביעה בגין ליקוי זה. כמו כן, נדחתה טענה של התובעת לירידת ערך בגלל חלון קטן בחדר השינה.
התביעה היחידה שהתקבלה הייתה בגין ליקוי שנגרם עקב העובדה שהכניסה לממ"ד היא דרך חדר השינה. לטענת המומחה מטעם בית המשפט, מדובר בפגיעה שיש בה כדי לגרום לירידת ערך הדירה בשיעור של כ-25 אחוז משווי חדר מגורים בדירה, ובסך הכל 75,000 שקל. השופט קבע כי היזמית תפצה את התובעת ב-110,000 שקל, עבור ירידת הערך, וכן 35,000 שקל בגין ליקויים בדירה.
מנגד, השופט דחה את טענת היזמית לקיזוז הפיצויים בגלל נזקים שנגרמו לה עקב התנהלות הנתבעת. נוכח הפער בין סכום התביעה המקורי לגובה הפיצוי בפועל, השופט קבע לזכות הנתבעת הוצאות מופחתות.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן