banner
חיפה // Depositphotos
חיפה // Depositphotos

בעלת הדירה תבעה דירה "גדולה" יותר ותשלם עשרות אלפי שקלים ליזם

בעלת הדירה תפצה את החברה היזמית בסכום של 40,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד, לאחר שדרשה לקבל דירה גדולה יותר במסגרת תמ"א 38

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה לאחרונה דרישה של אחת מבעלי הדירות בבניין משותף בעיר בו מתנהל פרויקט תמ"א 38 לקבל דירה גדולה במקום דירתה הקיימת, זאת לאחר שלא נמצא כל הסבר הגיוני לכך שהאשה תופלה לטובה על פני יתר בעלי הדירות בבניין. האשה חויבה לפצות את החברה בסכום של עשרות אלפי שקלים.

הדיירת דרשה דירה גדולה יותר
בין החברה היזמית, ט.ס.א.ר. בע"מ, ובין בעלי הדירות בבניין ברחוב התשבי בחיפה נחתם הסכם לביצוע תמ"א 38 בחודש יוני 2015. כחלק ממערכת ההסכמים שבין הנתבעת לדיירים ובכללם התובעת, נחתם גם "כתב התחייבות בלתי מותנה ובלתי חוזר" המפרט את הדירה שתקבל התובעת במקומה של זו שבבעלותה בבית המשותף הקיים, המועברת לנתבעת בהתאם לחוזה.

המחלוקת בין בעלי הדין עניינה בהגדרתה של הדירה שאמורה לקבל התובעת, בתמורה לקיום התחייבויותיה כלפי הנתבעת. בהסכם נאמר כי התובעת תקבל "דירה רגילה בקומה השישית הפונה לכיוון דרום". מאחר ובקומה השישית נבנית גם דירה גדולה יותר הפונה לכיוון זה, התובעת טענה בבית המשפט כי היא זכאית, מכוח ההתחייבות שצוטטה, לקבל "דירה גדולה".

היזם: התחייבנו לדירה רגילה
מנגד, החברה היזמית עמדה על כך שההתחייבות מתייחסת ל"דירה רגילה", הדומה בשטחה ובעיצובה לדירות שיקבלו יתר הדיירים בתמורה לקיום התחייבויותיהם לפי חוזה תמ"א 38. בחודש דצמבר האחרון הגישה בעלת הדירה תביעה ובקשה לקבלת צו מניעה האוסר על החברה היזמית להעביר את הזכויות ב"דירה הגדולה".

החברה היזמית הדגישה בבית המשפט כי בבית המשותף המשודרג נבנות למעשה דירות משני סוגים: 'רגילות' ו-'גדולות'. הטענה היא כי לאור הכללת המילה 'רגילה' בהתחייבות של הנתבעת כלפי התובעת, הרי צריך להיות ברור, שכוונת הצדדים לא הייתה להעביר לתובעת את אחת משתי הדירות היותר גדולות הנבנות במקום. עמדת הנתבעת היא, כי תיאור זה, שהוסף ביזמתה,  רק בסמוך לחתימת המסמך הרלוונטי, גובר על כל תיאור אחר כמו צד דרום או צד צפון (שאינו חד משמעי בנסיבות העניין), ונועד לעגן את הסכמת הצדדים ביחס לדירה.

השופט גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בחיפה שמע את טענות הצדדים והחליט בסופו של דבר לדחות את התביעה. בפסק הדין הוא קבע: "לא קיבלתי כל הסבר מאת התובעת לשימוש במילה 'רגילה'. גם אין הסבר מדוע אמורה הייתה התובעת, לפי גרסתה, לקבל דירה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ובאופן השונה משמעותית מהתמורות שניתנו לדיירים האחרים במבנה הנדון.

בידי הצדדים הייתה מספר חדשים לפני חתימת המסמך שבמחלוקת התוכנית שהוגשה לצורך קבלת היתר הבניה  ("גרמושקה"), ובה יש מספור של הדירות. הדירה 'הגדולה' מסומנת שם כדירה מס' 9 וזו 'הרגילה' כדירה מס' 10. לא הייתה מניעה שניסוח ההתחייבות יאמץ מספור של הדירה הרלבנטית. הנתבעת, לעומת זאת, הוסיפה את הציון 'רגילה', שכן הניסוח במהלך שיווק הדירות, בו נעשה על-ידיה שימוש, היה של שתי דירות 'רגילות', שתיים 'גדולות' ודירת פנטהאוז אחת. כפי שציינתי, בא-כוחה המלומד של התובעת נמנע מחקירת עד הנתבעת בהקשר זה, ואף לא ניתן הסבר מטעמו להעדפת התובעת, בהקשר האמור, על פני הדיירים האחרים המחזיקים כמוה בדירות 'רגילות'".

ועדת ערר הפחיתה משטח הדירה
בעיה נוספת שבאה לידי ביטוי בפסק הדין הייתה התמורה שיקבלו הדיירים בעקבות החלטת ועדת הערר להפחית שטח של 12.5 מ"ר משטח הדירה המשופצת, העוברת לרשות התובעת: "המשמעות היא, שהתמורה שאמורה הנתבעת לקבל בגין הדירה הקיימת תופחת בעקבות הקטנת שטח הדירה כאמור, ומכאן עמדתה של הנתבעת שגם התמורה האמורה להיות משולמת על ידי התובעת לנתבעת בגין הדירה שתועבר אליה, טעונה הפחתה. לא שמעתי מפי ב"כ התובעת מענה של ממש לטענה האחרונה. כל תכניות הבניה היו בידיעת הצדדים בעת חתימת ההסכמים ביניהם. החלטת ועדת הערר בדבר הפחתת השטח בשיעור 12.5 מ"ר ניתנה לאחר חתימת ההסכמים. כל דיירי הבית ובכללם התובעת, חתמו על בקשה חדשה להיתר בניה התואמת את החלטת ועדת הערר והמשקפת ביטול תוספת של חדר בשטח של כ-12.5 מ"ר והקטנת המרפסת המוצעת לאותה דירה משטח של 12 מ"ר לשטח של 9 מ"ר".

עוד קבע השופט: "הצעתה של הנתבעת לפיה בנסיבות שנוצרו ראוי לקבוע כי יוערך שווי החדר שבוטל על ידי ועדת הערר ותתווסף לתמורה שתשולם על ידי התובעת לנתבעת בגין הדירה מושא כתב ההתחייבות, מקובלת עליי.

אני מורה כי הנתבעת תקיים התחייבותה כלפי התובעת בתנאי שישולם לה על ידי התובעת גם שווי ההפרש, אשר נגרם כתוצאה מהשינוי שהוכתב לצדדים בעקבות החלטת ועדת הערר. בהעדר הסכמה בין הצדדים לגבי שווי ההפרש, ייקבע זה על ידי מומחה מוסכם ובהעדר הסכמה, תיקבע זהותו של המומחה על ידי בית-המשפט".

השופט קבע כי בעלת הדירה תפצה את החברה היזמית בסכום של 40,000 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות