"יביא להפסקת בנייה חדשה בגוש דן": מינהל התכנון נגד סיפוח השפד"ן לראשון לציון

מינהל התכנון ורשות המים נגד משרד הפנים: מתנגדים לסיפוח השפד"ן לשטחה של ראשון לציון. מינהל התכנון שלח השבוע חוות דעת לוועדה לשינוי גבולות שמינה משרד הפנים, שבה הוא מביע התנגדות לכוונת המשרד לספח את השפד"ן לראשון לציון. גם ברשות המים הביעו הסתייגות מתכניתו של משרד הפנים, והתריעו כי הכפפת השפד"ן לראשון לציון עלולה לפגוע בהרחבתו ולמנוע בנייה חדשה בגוש דן.

לפני כשלושה חודשים, בסוף השנה שעברה מינה משרד הפנים ועדה לבחינת שינוי גבולות, שמטרתה להמליץ על שיוכו של השפד"ן לעיריית ראשון לציון. עוד אמורה הוועדה להמליץ על חלוקת ההכנסות מהשטח בין עיריית ראשון לציון, המועצה האזורית גן רווה, עיריית בת ים, עיריית נס ציונה, עיריית חולון ועיריית יבנה. מדובר בשטח של 2,486 דונמים, שבו נמצא מתקן טיהור השפכים של שפד"ן, שכיום הוא שטח גלילי ללא שייכות מוניציפלית, המנוהל ישירות על ידי הוועדה המחוזית. מדובר בניסיון שני של משרד הפנים לספח את השפד"ן לראשון לציון, לאחר שוועדת גבולות קודמת שמונתה, המליצה להותיר את המתקן כשטח גלילי.

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול בישראל ומטפל בשפכיהם של כ-2.5 מיליון תושבים וכ-7,000 מפעלי תעשיה, המוזרמים בצנרת, באורך של כ-130 ק"מ הפרוסה בגוש דן. סך השפכים המטופלים עומד על כ-130 מיליון מטר מעוקב בשנה והמתקן מיועד לטפל בעוד עשרות מיליוני מטרים מעוקבים של שפכים שיתווספו בשנים הקרובות, לטובת פתרון ביוב לדיור באזור גוש דן.

בחוות דעת ששלח לפני חודשיים יחזקאל ליפשיץ, מנהל רשות המים, לוועדת הגבולות, הוא כותב כי "השפד"ן פועל כמתקן תשתית לאומי לאורך עשרות שנים במודל של משק אוטרקי, המספק באופן עצמאי את הנדרש לו לפעילות, וללא כל צורך בשירותים מוניציפאליים. על כן, סיפוחו לכל רשות מוניציפלית אינו נדרש ואין לו צורך בכל שירות מאת רשות מקומית". 

ליפשיץ מתריע עוד כי הכפפת המתקן לרשות מקומית בעלת אינטרסים משלה, צפויה לפגוע בתכניות ההרחבה של השפד"ן, דבק שעלול למנוע בנייה חדשה בגוש דן: "השפד"ן נמצא עתה בתנופת פיתוח על בסיס תכנית רב שנתית שאושרה ברשות הממשלתית למים ולביוב. הכפפת השפד"ן בכל הקשור לתכנון ובניה לרשות מקומית זו או אחרת, לה העדפה מובנית לשיקולים מקומיים ועירוניים, צפויים לפגוע בתכניות הפיתוח וההרחבה של השפד"ן, שיביאו באופן ישיר להפסקת בניה חדשה בגוש דן, התלויה בפתרון קצה לטיפול בשפכים ולמניעת הגדלת כמות המים המטופלים המיועדים להשקיה חקלאית באזור הנגב".

עוד נכתב בחוות הדעת של רשות המים כי "העברתו והכפפתו של מתקן תשתית לאומית זה לרשות מקומית, שהינה אחת מעשרות תורמות השפכים למתקן, עלול להוות חסם דיור מרכזי, עד כדי חשש להמשך שיווק יחידות דיור נוספות. הדבר גם יקשה על יישום המדיניות בטיפול בשפכים והעברתם להמשך שימוש כמקור מים מרכזי לחקלאים שמשקים את אדמות הנגב".

השבוע שלח גם מינהל התכנון חוות דעת משלו, שבה הביע התנגדות לסיפוח השפד"ן לראשון לציון. במסמך, שעליו חתום יונתן סטרול, יועץ לאגף בכיר לתכנון אסטרטגי במינהל, נכתב כי "מתקן השפד"ן הינו מתקן בעל חשיבות אסטרטגית-אזורית לטיפול בשפכים שנותן מענה לקליטת השפכים של 25 רשויות במחוזות ת"א ומרכז, לרבות הערים הגדולות ביותר. במחוז מרכז מקודמות באופן סדיר תכניות ובקשות להיתרי בניה למתקן הנדרשות לצורך המשך פיתוח המתקן, שדרוג מערכות המתקן, והגדלת קיבולת המתקן אשר מאפשרות קליטת הביוב של הערים במרכז הארץ ותוספות עשרות אלפי יח"ד בתחומן"

עוד נכתב כי "אין יתרון תכנוני לשייך את השפד"ן, שהינו מתקן אזורי, לרשות מסוימת ויש ולאפשר את המשך תפקודו והתפעולי ופיתוחו התכנוני של השפד"ן באופן עצמאי תוך קידום התכנון הנדרש במוסדות התכנון המחוזי והארצי. למוסדות תכנון אלו יתרון בבחינת ושקלול הצרכים האסטרטגיים- אזוריים, ביחס לרשויות מקומיות, בענייני תכנון ורישוי".

מנגד, ברשויות המקומיות שצפויות ליהנות מההכנסות מהשפד"ן יש מי שמברך על המהלך. במכתב ששלח ראשת מועצת גן רווה, מירה בן ארי, לוועדה היא כותבת כי היא מברכת על מינוי הוועדה, ומבקשת כי המועצה תזכה בחלק הארי מחלוקת ההכנסות ממכון השפד"ן. "המועצה היא המפגעת העיקרית ממכון השפד"ן הצמוד לגבולה הצפוני, ועל כן ראוי כי חלוקת ההכנסות תביא לפיצוי בתחום זה".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן