"הם מחכים שנים ועכשיו אומרים להם – כל מה שחלמת לא יכול לקרות", עו"ד בירן חושפת את העוול שנעשה לדיירים, ומזהירה מפני תוכניות ענק
האם ישנה עלייה במודעות לחשיבות לקידום פרויקטים להתחדשות עירונית על רקע המלחמה, ומה באמת קורה בשטח? עו"ד ענת בירן, בעלת משרד "ענת בירן משרד עורכי דין", התארחה באולפן הפתוח של "מגדילים", ולהבדיל מהיזמים שטוענים להתעוררות, היא מדווחת כי קיים שקט מוחלט. "מצד אחד, כמשרד שמייצג בעלי דירות, אני רואה דווקא שקט יחסית. היינו בטוחים שתהיה התנפלות של בעלי דירות ישנות ללא מיגון אבל כנראה שהציבור עדיין שקוע במצב הטראומטי של המלחמה. מצד שני, אני חושבת שזה זמן טוב להתארגן", אומרת עו"ד בירן, ומציינת כי: "יחסית למה שהיה לפני החגים, עברנו ישר למלחמה ועכשיו יש שקט, למרות שיש טילים ומבנים את חשיבות הבנייה המחוזקת. הציבור לא בשל לעסוק בזה. לא ראינו יותר חתימות על חוזים בפרויקטים".
איפה כן רואים שינוי?
"לעומת זאת, בנושא התכנוני יש התקדמות, הרשויות והוועדות המחוזיות מקדמות במרץ תוכניות ארוכות טווח של פינוי בינוי. בדרך כלל זה לא שקוף לציבור והציבור לא מודע לקידומן. יש דיסוננס, כי מצד אחד כולנו רוצים ממ"דים (מרחב מוגן דירתי) כאן ועכשיו ומצד שני, יש הרבה תוכניות שמציעות שינוי טוטאלי של הסביבה באמצעות מתחמי פינוי בינוי ולמעשה, מעבר מסביבה נמוכה למגדלי מגורים. בכדי לקדם את התוכניות האלו, בעצם אוסרים עלייך לבצע את ההתחדשות הבניינים שלך, ואז אתה תקוע בתוכניות שייקחו 10 -15 שנה".
אולי הרשויות שכחו את הסיבה להתחדשות עירונית?
"העדיפות הראשונה שלהם היא הרבה תוספת של יחידות דיור, וכתוצאה מכך הגדלה משמעותית של שטחי ציבור ובעצם שינוי טוטאלי של אופי החיים. למשל, היום יש לנו תוכנית על ציר בן גוריון בגבעתיים, שכרגע נמצאת בהתנגדויות, על שטח של 30 דונם. מדובר על בניינים קטנים, סביבה נמוכה, רגועה ושקטה – כאשר התוכנית עומדת לשנות את הכל, ומסמנת את המבנים להריסה, שבמקומם אנשים יקבלו מגדלים של 25-40 קומות. מוחקים שכונות".
אז שינוי פני השכונות יותר משמעותי למדינה מביטחון האזרחים?
"התוכניות האלו אפילו מקפיאות את הפרויקטים המיידיים. בהרבה מקומות לא ייתנו היום להוסיף ממ"דים, שזה בעייתי וצריך להתמודד עם זה. נקודה נוספת היא, שפונים אלינו יזמים ובעלי דירות, שטוענים שיש רשויות שנכנסות מאוד לעומק ליחסים ביניהם בעריכת החוזה".
באלו מקרים הרשויות מתערבות בחוזים?
"למשל, בת"א העירייה לא מוכנה לקדם תוכניות אם נותנים לדיירים תמורות שהן מעבר לשטח הדירה הקיימת פלוס מרפסת, הם רוצים תמורה אפס. בנתניה המדיניות היא שהתמורה היא 12 מ"ר תוספת על הדירה הקיימת, ושם הם גם דורשים לקבל את החוזים מהדיירים ואם הם רואים שהיזם נתן יותר אז הם לא מוכנים לקדם את התוכנית.
"זה מאוד בעייתי. אסור לרשויות בשום אופן להיכנס למערכות היחסים בין היזם לדיירים. אם היתה חקיקה שקובעת את זה, אז אפשר היה להתמודד עם מצב כזה אבל בלי חקיקה והסדרה זו דרישה מאוד קשה. למעשה, יש אנשים שכבר חתמו על תוספות רחבות יותר כבר לפני שנים, עוד טרם המדיניות הזו, הם מחכים שנים ועכשיו אומרים להם – כל מה שחלמת לא יכול לקרות".
ברוח המלחמה מדברים על הפחתת בירוקרטיה, יקרה או לא יקרה?
"אני לא רואה שום צמצום בבירוקרטיה. אני מייחלת לזה, שבעקבות המלחמה התהיה חקיקה שתצמצם את הליכי התכנון, הרישוי והוועדות השונות, כדי שאפשר יהיה להתקדם. לצערי, אני לא רואה את זה ולכן לא חושבת שנצא מהמלחמה עם הישג או תובנה של 'יותר דירות בלוחות זמנים קצרים יותר'.
"גם אפשרות לבניית ממ"ד ללא היתר, מתייחסת לפלח מאוד מצומצם, לבתים צמודי קרקע שלא ניצלו את כל קווי הבניין שלהם, מדובר על מגרשים גדולים. אבל איפה השיכונים, שבהם באמת אנשים עומדים בחדרי המדרגות בזמן ירי טילים?
"אני חושבת שאם כבר מטפלים בנושא ממ"דים ופתרונות מיגון אז צריך לחשוב על שטחים של ממ"דים יותר גדולים ומשמעותיים".
צריך למצוא את העמק השווה בין הרצון לפתרונות בלוחות זמנים לשנה לבין הרצון של מערכות התכנון לקדם התחדשות ארוכת טווח. אני קוראת לציבור כן לשים לב למה שמתפרסם כי אנשים לא ערים לכך וקשה לעקוב אר הפרסומים כדי למצוא את עצמם מול שוקת שבורה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
