banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

מעודדים את פיתוח יישובי העוטף: זו התכנית שתקל על פיתוח כלכלי בשטח כפרי

שינוי 7 לתמ"א 35 נועד לאפשר הקמת תעשייה ומלונאות ביישובי העוטף, גם אם השטח אינו מיועד לפיתוח כלכלי

זיו גולדפישר 02.05.2024

המועצה הארצית לתכנון ובנייה צפויה לדון בישיבתה בשבוע הקרוב בתכנית שתקל על פיתוח כלכלה ביישובי חבל התקומה (יישובי העוטף). מדובר בשינוי מספר 7 לתמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל), שעל פיו ניתן יהיה לבצע פיתוח כלכלי גם על שטח חקלאי על קרקע המוגדרת כמרקם כפרי. בדברי ההסבר לתכנית נכתב כי השינוי המוצע נועד להשיג גמישות תכנונית, שתאפשר את מימוש התכניות הממשלתיות לחיזוקו ופיתוחו של החבל.

השינוי המוצע, "שינוי 7 לתמ"א/35 – תוספת שטח לפיתוח שאינה צמודת דופן במרקם כפרי המצוי באזור העימות הדרומי", נועד לאפשר פיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה, אכסון מלונאי ושירותי תיירות גם במתחמים אשר בהתאם לתכנית המתאר הארצית תמ"א 35, לא ניתן לקדם בהם שימושי קרקע שכאלה. 

תמ"א 35 היא תוכנית מתאר ארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל. אחד המונחים שבהם משתמשת התכנית הוא מרקמים, שבכל אחד מהם מדיניות תכנונית שונה. כך, בין השאר, התכנית מבחינה בין מרקם עירוני, שמטרתו לאכלס את מרבית הפיתוח העתידי למרקם כפרי. בדברי ההסבר לשינוי המוצע נכתב כי על פי הוראות תמ"א 35, "תכנית מתאר מחוזית לתוספת שטח לפיתוח תופקד רק אם תוספת השטח לפיתוח היא צמודת דופן לשטח באותו מרקם המיועד לפיתוח". המשמעות היא כי ניתן לפתח שטח לשימושים כלכליים רק אם הוא צמוד לקרקע המיועדת לייעוד שכזה.

יישובי העוטף מוגדרים כמרקם כפרי, שבו לא ניתן לבצע פיתוח כלכלי. על פי התכנית: "לאור אירועי ה- 7/10, פינוי הישובים והחלטות הממשלה שמטרתן חיזוק יישובי העוטף, תוך שימת דגש לא רק על שיקום הישובים אלא גם על פיתוח, עיבוי ושגשוג כלכלי שלהם, נוצר צורך לתת מענה תכנוני הולם שיאפשר את  מימוש החלטות הממשלה כאמור". 

שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף בסיור בקיבוץ בארי בחודש אוקטובר // צילום: דוברות שר הבינוי והשיכון
שר הבינוי והשיכון, הרב יצחק גולדקנופף בסיור בקיבוץ בארי בחודש אוקטובר // צילום: דוברות שר הבינוי והשיכון

עוד על פי התכנית, באזורי פריפריה ובחבל התקומה בפרט, יש צורך גדול יותר בפיתוח הכלכלה הכפרית-מקומית בשל מחסור באלטרנטיבות תעסוקתיות. עוד נכתב כי הקושי העיקרי העומד בפני פיתוח מקורות כלכליים בתחומי היישובים בחבל התקומה הינו מגבלת השטח, מיקום היישובים באזורים רגישים סביבתית ומרוחקים מצירי תנועה ראשיים מחד, ומגבלות ביטחוניות (אזורים סגורים או שטחי אש) מאידך. 

מרבית מפעלי התעשייה המוקמים באזורי הפריפריה משתייכים לתעשייה המסורתית הצורכת שטח גדול שלא תמיד ניתן לאשרו סמוך לישובים עקב מגבלות בטחוניות. בנוסף, חלק מהישובים בחבל התקומה מרוחקים מצירים ראשיים ובידודם הפיזי, לרבות המצב הצבאי, לא מאפשר להקים שימושים ומקורות תעסוקה רווחיים צמודי דופן. בישובים הללו גם אם קיימים שטחים פוטנציאלים בתוכניות הם אינם ריאליים מבחינת המימוש. 

על רקע זה, השינוי המוצע נועד ליצור מסגרת שתאפשר את מימוש התכניות הממשלתיות ופיתוח החבל, זאת תוך שמירה על מסגרת תכנונית, ועל האיזון בין צרכי הפיתוח וצרכי השימור של המרחב.  "עולה הצורך במיקום אזורים לפיתוח כלכלי גם מחוץ לשטח הפיתוח של היישוב באתרים שאינם צמודים לשטח המיועד לפיתוח בתכנית מתאר מחוזית תקפה. "לשם כך יש לאפשר גמישות בהוראות התכנית שתאפשר את מימוש התכניות הממשלתיות, הבאות לידי ביטוי בין השאר בתכניות מנהלת תקומה", נכתב בדברי ההסבר.

השינוי המוצע נועד לאפשר, כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, פיתוח אזורי תעסוקה ותעשייה, אכסון מלונאי ושירותי תיירות גם במתחמים אשר אינם צמודים לשטח המיועד לפיתוח. על פי הוראות השינוי המוצע, מטרתו היא: "הוספת סעיף להוראות התמ"א המאפשר, כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, תוספת שטח לפיתוח המיועדת לתעסוקה, לאכסון מלונאי או לשירותי תיירות, במרקם כפרי המצוי באזור העימות הדרומי, אף אם תוספת השטח אינה בצמידות דופן לשטח המיועד לפיתוח, זאת בתנאים שנקבעו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות