העובד לשעבר הגיש בקשה לצו מינהלי שיאסור על היזם לשווק ולמכור דירות

השופטת דחתה את הבקשה וציינה בפסק הדין כי בפני המבקש פתוחה הדרך להגיש בקשה להטלת עיקול זמני על כספים שהתקבלו בחשבונות הבנק של החברה היזמית מהפרויקטים המשותפים

רונן דמארי 26.09.2018

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה בקשה של עובד מטעם חברה יזמית לקבלת צו האוסר על מנהלי החברה לבצע כל מכירה או שיווק בפרויקטים נדלניים בבעלותה, בשל טענה לתשלום משכורת ועמלות להן הוא זכאי לכאורה בגין עבודה שביצע עבורה. בהחלטתו קבע בית הדין כי הבקשה הינה מרחיקת לכת ועשויה לפגוע ברוכשי דירות תמימים שאין להם כל צד בסכסוך בין הצדדים.

בבקשה שהגיש העובד לשעבר לבית הדין במסגרת הליך משפטי המתנהל בינו ובין החברה עבורה עבד, נאמר בין היתר כי על פי ההסכם שנחתם בינו ובין מנהלי החברה היה זכאי העובד לתמורה חודשית בגובה 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ועמלה בשיעור 5% מהרווח היזמי של החברה היזמית.

לטענת העובד לשעבר, הוא גייס והחתים דיירים בבניינים על הסכמתם לביצוע תמ"א 38 בכל אזור המרכז ואף פירט שורה של נכסים שגויסו על ידו או בשיתוף סוכן של החברה.

העובד לשעבר טען כי בהתאם "להוראות ההסכם הדרקוני והחד צדדי" שנכפה עליו סוכם כי בתקופה בה עבד עבור החברה הוא ישיג חתימות שיובילו להוספת 180 דירות חדשות שהם 18 בניינים, כאשר בפועל הוא גייס 330 דירות חדשות- 33.3 בניינים-תוספת כמעט כפולה לעומת הכמות אליה התחייב.

הוא ציין כי עסק הן בקיום פגישות עם הדיירים, עם עורכי הדין, הצגת החברה היזמית והפרויקט, החתמת החוזה עם הדיירים, לרבות ליווי עורכי הדין לפגישות עם בעלי דירות המתגוררים במרחק רב מהנכס ועוד, ואף על פי כן לא שילמו לו מנהלי החברה היזמית את המגיע לו.

עוד טען העובד לשעבר, כי הוא זכאי לתמורה בגין עבודות נוספות שבצע – כגון: פרויקט בראשון לציון, במסגרתו נדרש ללוות את ביצוע הפרויקט, לבחון את תוכניות הביצוע וחוזה העבודה של הקבלן – ובגין כספים שהוציא מכיסו כחלק מגיוס הבניינים ובכלל זה צביעת קומת קרקע ולובי בבניין בראשון לציון, תשלום מקדמה לדיירים בבניין בחולון, בניית חדר אשפה באחד הבניינים ועוד.

הוא טען כי אף התבקש לסייע במכירת דירות חדשות בפרויקט בראשון לציון בגינן היה זכאי לעמלת מכירה בשיעור 0.35% + מע"מ על כל מכירה שהיה קשור אליה. בבקשה הוא מציין כי הובטח לו על ידי מנהלי החברה היזמית, בפגישה רבת משתתפים, כי בגין כל הפעולות הנוספות שבצע בשני פרויקטים, יקבל סך של 600,000 ש"ח. ואולם כאשר ביקש לערוך התחשבנות בנוגע לתשלומים המגיעים לו העלו מנהלי החברה כל מיני טענות על מנת לדחות את הקץ.

עוד טען המבקש כי בחודש ינואר 2017 הודיעו לו המשיבים כי לא יוכלו לשלם לו דבר עד אשר ינתן טופס 4, טופס איכלוס, בפרויקט בראשון לציון וכי הוא רשאי להמשיך את הפרויקט בעצמו. המבקש פעל להוצאת טופס 4 ואף על פי כן לא שילמו לו המשיבים את המגיע לו.

לטענת המבקש התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים בהתאם למבחני הפסיקה, ומשהוא פוטר ללא שנערך לו שימוע הוא זכאי לכל הזכויות המגיעות לו כעובד ובכלל זה פיצויי פיטורים, פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקופות גמל, פיצוי בגין אי עריכת שימוע ועוד.

השופטת יפית זלמנוביץ גיסין החליטה לדחות את בקשתו של העובד לשעבר מבלי ששמעה את טענות מנהלי החברה היזמית. את החלטתה היא נימקה כך: "בקשת המבקש לאסור על מנהלי החברה היזמית לעשות כל דיספוזיציה בנכסים, למכור, להעביר או להחכיר זכויות בדירות בכל הפרויקטים שמנה, היא בקשה מרחיקת לכת שיש לה השלכות הרות גורל על צדדים שלישיים, ובכלל זה בעלי הדירות ו/או רוכשים פוטנציאלים או כאלה שכבר חתמו על הסכמים לרכישת/החכרת הדירות בפרויקטים. בקשת המבקש כמוה כפגיעה בלתי מידתית שלא לומר חמורה, בצדדים שלישיים. מאזן הנוחות נוטה בבירור נגד מתן צו בשלב זה, בו על המבקש לצלוח משוכות רבות ובכלל זה הוכחת קיומם של יחסי עובד ומעביד וזכותו לקבלת התשלומים הנטענים, וודאי כאשר ענינו של הצו חוצה את גבולות הסכסוך בין הצדדים ויש בו כדי לפגוע בצדדים שלישיים תמי לב. למשיבים, חברה קבלנית ויזמית ומנהליה, תגרם הכבדה יתרה ממתן צו האוסר על ביצוע כל דיספוזיציה בנכסים המבוקשים, באופן שיכול ויגרום לנזק כספי שאינו בר פיצוי".

עם זאת השופטת ציינה בפסק הדין כי בפני המבקש פתוחה הדרך להגיש בקשה להטלת עיקול זמני על כספים שהתקבלו בחשבונות הבנק של החברה היזמית מן הפרויקטים המשותפים למבקש ולמשיבים.

דרג את הכתבה

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות