משה פדלון, ראש עיריית הרצליה: "אני הולך לעצור את כל הפרויקטים בעיר וממליץ לכל ראשי הערים לעשות כן. עד שהמדינה תבין שעליה להשקיע בהתחדשות עירונית. ההסכמים עם המדינה אינם הסכמים אלא המלצות. הם לא עומדים בהתחייבויות"
תמונה: משה פדלון // צילום: ארן דולב
"אני הולך לעצור את כל הפרויקטים בעיר וממליץ לכל ראשי הערים לעשות כן. עד שהמדינה תבין שעליה להשקיע בהתחדשות עירונית. ההסכמים עם המדינה אינם הסכמים אלא המלצות. הם לא עומדים בהתחייבויות ואנו ראשי הערים לא יכולים לסמוך עליהם", כך אמר היום משה פדלון, ראש עיריית הרצליה בוועידה להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי, "אין מדיניות אין יעדים. המדינה לא שומעת אותנו. הפתרון הוא: להציב מטרות ועליהן לבנות יעדים ולפעול יחד. המדיניות צריכה לבוא מלמעלה. אין תשתיות אין התחדשות עירונית. רמ"י הוא 'חטיבה עסקית' אולי כדי שרמ"י תסחר בנסד"ק. לא מעניין אותם מצוקת הדיור ומחירים הקרקעות". ליזמים הוא אמר: "לפני שאתם רוצים לקדם בנייה צריך לתת מענה לתשתיות. תנו לי אחריות וסמכות תורידו את החסמים, עוזבים את העירייה אנשים מצויינים ועוברים לסקטור הפרטי כי שם מחכות להם מזכורות גבוהות מאד, ומה יש לי להציע להם, משכורות נמוכות".
שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, אמר כי: "ללא מעורבות ממשלתית בכדאיות להתחדשות עירונית לא יהיה ניתן להרים את זה. בצפת חוסר כדאיות בהתחדשות עירונית. התחלתי לעורר מחדש בכמה מתחמים עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. יעדי המכפילים עדיין לא נאמרו. מחיר למשתכן בצפת לא ילך, מדברים על דירות יותר גדולות. התחילו שיווקים בתמהיל דירות יותר גדולות זה מצרך שנדרש בצפת. לא בכדי ראשי הרשויות הוחלפו בצפון בבחירות האחרונות. צריך לתת טיפול נקודתי בצפון. נהיה שמחים לשת"פ להניע את התהליך. באר שבע הפכה למעצמת סייבר, אנחנו רוצים לעשות את זה גם כאן, בצפון".
אופיר יחזקאלי, מ"מ ראש העיר קריית שמונה: "חיזקנו בעיר מבנים נגד רעידות אדמה אבל לא הוסיפו ממ"ד, לא מרפסת, לא מעלית ולא דירות חדשות שיוסיפו ״דם חדש״ לשכונה. פיקוד העורף מזרים כסף לטובת בניית ממ"דים, עמידר גם משקיעה- צריך להושיב את כולם ביחד. בואו נעשה פינוי בינוי ואת הכסף החי תנו ליזם. זוגות חזקים עוברים לשכונות חדשות והישנות הולכות אחורה. חייבים לטפל בכך".
תומר גלאם, ראש העיר אשקלון, התייחס לשאלה "מי קובע" -הרשויות המקומיות או הממשלה? ואמר כי: "על מנת לאפשר מימוש כמות כה גדולה של יחידות דיור שייבנו במרקם העירוני הקיים, יידרשו שינויי חקיקה ויצירת כלים תכנוניים ייחודיים חדשים. במידה והממשלה לא "תכניס את היד לכיס" במימון ההתחדשות העירונית, וביצירת כלים חדשים, לא ניתן יהיה לעמוד ביעדים והבעיה רק תלך ותחמיר.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים מתח ביקורת על הממשלה: "המדינה לא עושה את עבודתה, הכל אישי, אין להם מושג מינימלי במוניציפאלי, הכל פופוליסטי וכל מה שמעניין אותם זה הכיסא שלהם. תפקיד הממשלה לחוקק לתכנן ולזוז הצידה ולא להפריע לנו".
רועי אלקבץ, מחזיק תיק התחדשות עירונית בעיריית תל אביב ציין: "המערכת איטית מידי והקורבנות הם התושבים".
יהונתן כהן-ליטאנט, מתכנן מחוז צפון במינהל התכנון, התייחס למצב בצפון, ואמר כי: "במחוז הצפון שליש שטחים פתוחים מיועדים לשימור. המחוז צפון מתאפיין בשטחים פתוחים, ואנחנו פועלים על מנת לשמור על השטחים האלה ובד בבד מתמודדים עם התוכנית האסטרטגית לדיור של הממשלה בה מתוכננים למעלה מ- 440 אלף יח"ד במחוז לטווח ארוך. באשר להתחדשות עירונית, קיימות אפס תוכניות במחוז. זה צריך להיות יעד ממשלתי, אנחנו מאמינים שלמעלה מ- 50 אחוז מהדירות המתוכננות יכולות להיבנות במסגרת התחדשות עירונית. רוב הדיור במחוז צפון הוא דיור בר השגה והשבר הסורי אפריקאי משפיע על 10 ערים צפוניות, שנמצאות בסכנה אמיתי. התחדשות עירונית מיועדת לטפל בזה. הממשלה המציעה את תמא לפתרונות וחיזור אך אף תוכנית לא כאן. גם בהיבט הבטחוני קיים פער במיגון, למעלה ממחצית האוכלוסייה במחוז הצפוני נמצאת ללא מיגון". עוד אמר מתכנן המחוז כי יש תכניות שמובילה הממשלה בצפון, שלא מקובלות עליו: "רוב התכנית הן מחיר למשתכן, יש תוכניות שנוגסות בישובים כפריים ובשטחים פתוחים, במקום זאת אפשר לבנות בהתחדשות. עיר היא חיה ותוססת ואפשר לפתח בה מתחמים בלי להתפזר החוצה מהעיר. בנוסף, מבחינת תוכניות מאושרות, יש פי שלושה מתחמים לתעסוקה ממה שצריך. רק בטבריה לבדה ניתן לבנות במרקמים הקיימים כ- 60 אלף יח"ד. כשהמדינה תבין את הצורך האמיתי אז ימצאו מקורות כלכליים. פתרונות כמו קרקע משלימה בעלות אפס, היא לא תמריץ. התחדשות עירונית בצפון היא כרגע לא כלכלית".
מירי רימון, מנהלת אגף בכיר – שמאות מקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, ציינה כי: "רשות מקרקעי ישראל מעודדת התחדשות עירונית, פועלת להקטנת חיכוך בפרויקטים של תמ"א 38, מקצה משאבים לתכנון תוכניות אב להתחדשות עירונית ומקנה ודאות ליזמים על ידי הקצאת קרקעות משלימות בפרויקטים העונים לתנאי מדיניות מועצת מקרקעי ישראל".
כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים התייחסה לשאלה איך מתמודדים עם מצב שבו, בעיקר בעקבות בחירות מוניציפליות, המדיניות של הרשות המקומית ביחס להתחדשות עירונית משתנה בפתאומיות: "משרד המשפטים נפגש עם קשת רחבה של גורמים הרלוונטיים לתחום ההתחדשות העירונית. מכולם עלתה החשיבות של הגברת הודאות בפרויקטים החשובים האלה. בלי הודאות כבר בתחילת הדרך, ברור שהפרויקטים לא יצליחו להגיע למימוש כי יש מרכיבים רבים משתנים. לשם כך אנו רוצים לתקן מספר תיקוני חקיקה- כך למשל להכריע ביחס לשאלה האם יהיה פטור או לא יהיה פטור מהיטל השבחה כבר בתחילת ההליך התכנוני, אחרת היזם נשאר בחוסר ודאות לגבי תשלומים משמעותיים. היום המועד בו יודעים בוודאות האם יש או אין פטור, זה רק אחרי אישור התכנית ולקראת ההיתרים. גם תקן 21 יתוקן ויתייחס לכלל ההיבטים שצריך להתחשב בהם במסגרת הוצאות היזם, כך גם לגבי היבטי התחזוקה שהיזם התחייב לתת לדיירים כדי לסייע להם לשאת בהוצאות השוטפות של התחזוקה.
"אנחנו מכירים את הבעייתיות ביחס למסמכי מדיניות שרשות מקומית משנה את מדיניותה. אנחנו עובדים מול מנהל התכנון כדי לתת מענה לדבר הזה. זה מצב שמעורר סוגיות משפטיות בקשר להסתמכות על מדיניות קודמת, ואנחנו מכירים את זה גם מחילופי ממשלות. צריך למצוא פתרונות בדמות הוראות מעבר".
יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז תל אביב והמרכז, התייחס לשאלת הקטנת האי ודאות התכנונית בפרוייקטי התחדשות עירונית: "על מנת לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית יש ליצור בראש ובראשונה ודאות תכנונית, כזו שתבטיח לבעלי הדירות, וליזמים והקבלנים שיש אחידות במדיניות הממשלתית והמקומית. אני מאמין כי הממשלה צריכה לקחת את העניינים לידיה ולהתגבר על ההתנגדויות של הרשויות. בהקשר זה, יש לציין כי צריך להאריך את תוקף הותמ"ל הצפוי לסיים את פעילותו בקיץ הקרוב ולאפשר לו המשך פעילות לקידום תוכניות בניה למגורים ובמסגרת התחדשות עירונית בפרט".
חיים מסילתי, יו"ר ארגון השמאים אמר כי: "אנו בשעת חירום, בעוד רובנו רואים את ההתחדשות העירונית כעניין יזמי ואקט כלכלי ואנו שוכחים את המטרה המקורית שמדובר בהצלת חיים, זה צריך להיות בראש מעיינינו".
אבנר אקרמן, יו"ר איגוד מהנדסי ערים, אמר במהלך הוועידה כי: "התחדשות עירונית היא אולי הנושא הכי חשוב שמדינת ישראל יכולה לטפל בעשורים הקרובים וזאת משלושה טעמים עיקריים- יש לחזק את העירוניות ולאפשר לכמה שיותר אנשים להינות מהשירותים שהעיר יכולה לספק, כמו חינוך, תרבות, מקומות תעסוקה, בילוי ופנאי, ושירותים חברתיים. כל זאת בהנחה שמספר התושבים בישראל הולך להכפיל את עצמו ב-25 השנים הקרובות. כמו כן, בארבעת העשורים הראשונים להקמתה של המדינה איכויות התכנון והבנייה היו ירודות ובניצול לא יעיל ויש צורך בציפוף המרחבים הבנויים ומתן פתרונות דיור הולמים הן לאוכלוסייה הצעירה והן לאוכלוסייה המזדקנת. בנוסף, מגמת הבניה בשטחים הפתוחים בחוסר אחריות חייבת להיפסק גם על מנת לשמור על שטחים ירוקים לתושבי מדינת ישראל וגם כדי לשמור על ערכי טבע הקיימים כאן". אקרמן התייחס ל"מחיר למשתכן", וציין כי: "התכנית גרמה נזקים ועליית מחירים. הכספים צריכים להיות משולבים בהתחדשות העירונית. אם רוצים לעשות התחדשות עירונית טובה חייבים שת"פ ממשלתי אך ללא מעורבות בתכנון. הסכמי הגג לא מיושמים בסופו של דבר, למשל קרקע משלימה שהיא הבסיס להרבה מאד תוכניות של התחדשות עירונית, הקרקע תקועה אין הקצאה בפועל לקרקע משלימה".
ניר שמול, מנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית: "הציבור לא מעוניין בפועל שהמחירים ירדו. המדינה קופצת מבחינת כמות האוכלוסייה. צריכים סדר גודל של 220 אלף דירות בשנה כאשר אנחנו בונים 47 אלף דירות – מה יהיה בעתיד? המחירים ימשיכו לעלות. אין משילות ואין תכנון אסטרטגי זו סוגייה שתלווה אותנו בעתיד. התחדשות עירונית ומחיר למשתכן הם עוד כלים. אני לא משווק מחיר למשתכן אבל מחיר למשתכן דחף את ההתחדשות העירונית כי אין קרקע פנויה בעיקר באזור המרכז . בסוף הכל מגולגל על הלקוח המחירים עולים וימשיכו לעלות . גם הממשלה וגם כחלון לא הצליחו לעצור את מחירי הדיור. הם עלו ב 11.2 אחוז בתקופת הממשלה הקודמת . זה לא במתאם למשכורות כמובן . ואנשים ממשיכים לרכוש. עושים קומבינות לא לשלם את ה-8%, רושמים את הדירה על הילדים וכדומה. כשהממשלה בישראל מתחלפת כל שנתיים בממוצע מה אפשר לצפות מהם? רק פוליטיקה וכלום לא אסטרטגי לעתיד כי למה שיעזרו לפלוטיקאי אחר כאשר הם בכלל לא בטוחים שימשיכו עוד קדנציה? נדלן זה מרתון לא ספרינט ואצלנו הפוליטיקאים רצים בספרינטים".
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית, אמרה כי: "מחיר למשתכן זה דבר מת, ומעולם לא היה פיתרון מתאים למגזר שאמור לסייע לו. מדובר באשליה, לאחר זכייה צריך להמתין שנים, מוצר לא קיים, אחרי שזוכים מבינים שלא מתאים להם ויש ביטולים. קיימת בעיית סטנדרט קשה, הרבה פתרונות ״יצירתיים״ של יזמים שמנסים להתמודד עם המחויבויות שלהם. הקצאת דירות מחיר למשתכן זה איפה שיש ולא איפה שצריך. כמות גדולה של דירות משווקת בעיר מסוימת וזוגות צעירים הופכים להיות משקיעים. הנזק לשוק הוא נזק אדיר, שכירויות עלו וזה אותו מגזר שמנסים לעזור לו. השוק התרוקן, ליזמים אין קרקעות. החלק הטוב היחיד- זה נתן דחיפה להתחדשות עירונית. התחדשות עירונית, תחום שאני עוסקת בו בהיקפים גדולים, זו הדרך היחידה להשביח ולהפריח את מרכזי הערים".
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
