בית המשפט דחה את התביעה של מועצת בנימינה, וקבע כי הנושא נמצא בסמכות שר הפנים: "ועדות התכנון התייחסו באופן מקיף וייסודי לסוגייה"
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה עתירה של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה לקיים דיון חוזר בתכנית להקמת אזור תעסוקה חדש באור עקיבא, שאושרה בשבוע שעבר, ולהתנות את מימושה בקיום הסדר חלוקת הכנסות. השופט תמר נאות פרי קבעה כי הסמכות לקבוע הוראות בדבר הסדר חלוקת הכנסות נתונה לשר הפנים בלבד, ולא לגופי התכנון.
בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית חיפה את התכנית לאזור תעסוקה צפוני חדש באור עקיבא, המשתרע על 460 דונמים. השטח עליו מתוכנן לקום אזור התעסוקה הועבר בהחלטת שר הפנים מתחום השיפוט של המועצה המקומית בנימינה לתחום השיפוט של עיריית אור עקיבא בשנת 2010. עתירה שהגישה בנימינה לבג"ץ נגד החלטת השר, בבקשה למנוע את העברת השטח לתחום השיפוט של אור עקיבא, נדחתה.
בנובמבר 2020 הופקדה תוכנית אזור התעסוקה, ומועצת בנימינה הגישה התנגדות, שבה דרשה מהוועדה המחוזית לקבוע שבתוכנית תהיה התייחסות לחלוקת ההכנסות ולקבוע שלביות, לפיה ניתן יהיה לממש בשלב ראשון רק 25 אחוז מהיקפי הבניה המוצעים בתוכנית, ורק לאחר חתימת צו לחלוקת הכנסות ניתן יהיה לממש את יתרת היקפי הבניה. לחילופין, דרשה העותרת כי יופחת היקף זכויות הבניה שנקבע במסגרת התוכנית ותתאפשר הכנת תוכנית מפורטת נוספת לאחר שייחתם צו לחלוקת הכנסות.
בחודש אוגוסט 2021, לפני שניתנה החלטת הועדה המחוזית בהתנגדויות, החליטה שרת הפנים דאז, איילת שקד, למנות ועדת חקירה לגבי סוגית חלוקת ההכנסות מאזור התעסוקה, ונקבעה החלוקה שלפיה אור עקיבא תקבל 65 אחוז מההכנסות, בנימינה 21 אחוז וג'יסר אל זרקא 24 אחוז. עד כה, למרות חלוף הזמן, טרם אושרו (או נדחו) המלצות ועדת החקירה וטרם ניתן צו לחלוקת הכנסות לגבי שטח התכנית.
כעבור שנה, באוגוסט 2022, דחתה הוועדה המחוזית את התנגדותה של בנימינה. הוועדה קבעה כי חלוקת ההכנסות היא עניין מוניציפאלי ולא תכנוני, ולכן אינה צריכה להיות מוסדרת במסגרת הוראות תכנית אזור התעסוקה. הוועדה הדגישה כי שיקול הדעת שלה מתמקד בצרכים הפרוגרמתיים, וכי הגבלת זכויות הבנייה או קביעת שלביות ביצוע עלולות לסכל את פיתוח אזור התעסוקה, שהוא בעל חשיבות אזורית. ערר שהגישה המועצה המקומית לוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית נגד ההחלטה נדחתה אף היא. ועדת הערר קבעה כי יש ספק אם בסמכות המוסד התכנוני לתת הוראות המשפיעות על חלוקת ההכנסות, שכן נושא חלוקת ההכנסות הינו בסמכותו הבלעדית של שר הפנים. עוד נקבע כי גם אם קמה סמכות שכזו במקרים חריגים – אין מקום לעשות בה שימוש במקרה הנוכחי, הן מחשש כי הדבר יביא לניצול בלתי יעיל של הקרקע והן בשל שאין אפשרות מעשית להורות על השלביות שמבקשת המועצה.
על רקע זה, הגישה המועצה המקומית עתירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, נגד המועצה הארצית, הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית ועיריית אור עקיבא. המועצה ביקשה בעתירתה להשיב את התוכנית לוועדה המחוזית על מנת שתקבע הוראות שלביות לפיהן ניתן יהא לממש בשלב זה רק 25 אחוז מהזכויות ואת השאר – רק לאחר חתימת צו חלוקת הכנסות. המועצה המקומית טענה כי יש להתערב בהחלטת ועדת המשנה לעררים, בין השאר מהסיבה שלאורך כל ההליך התכנוני היה ברור לכל הגורמים כי יסודה של התוכנית והיקפיה יונקים מההנחה שתהיה חלוקת הכנסות, ולא יתכן כי התוכנית תתממש ללא שנשמר עקרון בסיסי זה. עוד נטען כי הוועדה המחוזית וועדת המשנה לעררים חוזרות וקובעות כי לשיטתן מן הראוי שתהיה חלוקת הכנסות, שכן זה הבסיס להיקפי הבנייה בתוכנית – אך הלכה למעשה הן לא מיישמות את האמירות שלהן.
הוועדה המחוזית וועדת המשנה טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף, וזאת מכיוון שאין מקום להתערבות שיפוטית בהחלטה נשוא העתירה, מכיוון שמוסד תכנון אינו מוסמך להתנות שלבים בתכנית בקיום עתידי של צו לחלוקת הכנסות. בנוסף, נטען כי אף אם הייתה קמה סמכות שכזו – הרי שהיא נתונה לשיקול דעת מוסד התכנון, ובמקרה הנוכחי – בנסיבות הספציפיות של התכנית, שיקולי תכנון מצדיקים לאפשר מימוש מלא של התוכנית ללא התניית שלביות, כדי לנצל באופן יעיל את הקרקע ולקדם את פיתוח האזור, גם אם טרם נחתם צו לחלוקת הכנסות.
השופטת תמר נאות פרי דחתה, כאמור, את העתירה, וציינה כי הסמכות לקבוע חלוקת הכנסות היא של שר הפנים בלבד: "ועדות התכנון התייחסו באופן מקיף וייסודי לסוגיית חלוקת ההכנסות והעושר התכנוני. הוועדות ניתחו את נושא חלוקת העושר התכנוני על כל היבטיו, תוך סקירת הרקע ההיסטורי להסדר העקרוני של חלוקת ההכנסות בין הרשויות… כל אחת מההחלטות שניתנו בעררים חזרה ואישרה את המצב החקיקתי הקיים, לפיו הגוף אשר מוסמך על פי החוק לתת הוראה בדבר הסדר חלוקת הכנסות הוא שר הפנים בלבד".
עם זאת, השופטת שלחה רמז לשר הפנים, וציטטה מהחלטת ועדת הערר, שהדגישה כי בית המשפט העליון אמנם דחה את העתירה של מועצת בנימינה לגבי שינוי הגבולות, אך הוסיפה בהחלטתה את מפסק הדין שפסק כי: "במידה ובשטח המועבר יפותח מתחם תעסוקה, מן הראוי כי ייקבע הסדר של חלוקת הכנסות בין שתי הרשויות".
השופטת ציטטה מהחלטת ועדת הערר שקבעה כי: "עמדת חברי ועדה זו, היא כי אזור התעסוקה המדובר קודם ואף אושר בהיקף הזכויות שאושר, מתוך ראיה שתבוצע חלוקת הכנסות. נכון לעניות דעתנו שכך ייעשה, בשעורים שייקבעו על ידי שר הפנים. יחד עם זאת, הסמכות לקבוע חלוקה כזו היא של שר הפנים ויש להניח שהחלטתו תשקף את הצדק החלוקתי המוניציפאלי הנכון לדעתו".
השופטת כתבה בפסק הדין, תוך התייחסות לדברי הוועדה, כי: "יש לקוות כי החלטת שר הפנים תינתן בהקדם, תוך שקלול כל הנתונים הרלבנטיים, וברור כי שמורות לעותרת טענותיה לגבי החלטה עתידית זו".
השופטת דחתה את העתירה, והטילה על מועצת בנימינה לשלם לוועדה המחוזית ולוועדת הערר הוצאות משפט בסך 9,000 שקל, וסכום זהה לעיריית אור עקיבא.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
