"הבשורה על התחדשות עירונית כוללת בליבה של לוד איננה רק בשורה נדל"נית גרידא, אלא גם ובעיקר בשורה חברתית ומסר חיובי שאפשר גם אפשר לעקור מן השורש את 'ישראל השלישית'" // דעה
תמונה: יהודה הרציג // יחצ
מאת: יהודה הרציג
בימים אלה התבשרנו בשורה יוצאת דופן בכל קנה מידה, בתחום ההתחדשות העירונית. לוד, לכל הדעות אחת הערים קשות היום במדינת ישראל, עתידה לקדם בשנים הקרובות תכנית פינוי בינוי ענקית בת יותר מ-5000 דירות חדשות שיוקמו במקומן של כ-1200 דירות שיכון מתפוררות שייהרסו, בסמוך ללוד העתיקה. מדובר בתכנית שתכלול הן בניינים גבוהים בני 10-25 קומות, כולל שימושים מעורבים של מסחר, משרדים, תעסוקה ומלונאות בהיקף של כ-40 אלף מ"ר, הן בנייה מרקמית נמוכה והן פיתוח שטחי ציבור ותשתיות משודרגות, בשילוב עם ערכיה ההיסטוריים של לוד, כולל הפסיפס הנדיר הממוקם בליבה. הבשורה הטובה על ההתחדשות העירונית בלוד הגיעה ימים מעטים לאחר בשורה נוספת על התחדשות עירונית גדולה ברחובות, במתחם אושיות שבדרום-מערב העיר.
כחברה יזמית של מתחם העתיד לכלול 800 יחידות דיור (במקור 176 דירות) בלב רמלה הוותיקה, הסיפור של לוד לטעמי, הינו סיפורן של עוד עשרות רבות של מתחמים הזועקים לפינוי בינוי, חלקן הגדול ב"מדינת תל אביב", ערי גוש דן והסביבה, חלקן במטרופולין ירושלים וחיפה, חלקן בפריפריה של הגליל והנגב, חלקן ממש בטבורה של מדינת ישראל, דוגמת לוד ושכנתה רמלה, שנבנו בחופזה רבה בשנות ה-50 וה-60 של המאה שעברה, זאת מתוך כוונות טובות לקלוט אל קרבן מאות אלפי עולים חדשים, אולם הפכו ברובן הגדול, שלא בטובתן, לאיים של מצוקה והזנחה, פערים כלכליים וחברתיים בלתי ניתנים לגישור ובמקרים לא מעטים אף חממות לפשע. במקרים של לוד ורמלה גם נוסף לכך הנדבך של מה שמכונה "ערים מעורבות", יהודיות-ערביות, שכלהב החרב המתהפכת נוספו טלאים טלאים שכונות של מה שמכונים בעגה "משת"פים", בדואים מהפזורה ועוד כהנה וכהנה רכיבים סוציו-אקונומיים בעיתיים.
על כן, הבשורה על התחדשות עירונית כוללת בליבה של לוד איננה רק בשורה נדל"נית גרידא, אלא גם ובעיקר בשורה חברתית ומסר חיובי שאפשר גם אפשר לעקור מן השורש את "ישראל השלישית", הממוקמת לא אחת ממש בחצר האחורית של "מדינת תל אביב", דקות נסיעה ספורות מנמל התעופה הבינלאומי הראשי של מדינת ישראל(שאגב, עד 1973 היה קרוי על שמה של לוד, לפני שהפך לנתב"ג) דקה מהכביש המהיר ירושלים-תל אביב(מספר 1) ובאחד המיקומים המרכזיים והאטרקטיביים ביותר, לכאורה, בשפלת החוף, רבע שעה בלבד מלב תל אביב.
סביב גוש דן המורחב, מלבד לוד, רמלה ומתחם אושיות ברחובות, ישנם עוד איים רבים מספור של מצוקה שהתפתחה מאז מחצית המאה שעברה. לצד מספר דוגמאות חיוביות של אזורים שעוברים בשנים האחרונות מהפיכה של ממש, דוגמת רובע 9 בדרום-מזרח תל אביב(התקווה, כפר שלם וכו'), או צפון יפו ומתחם שוק הפשפשים, ורמת אליהו במערב ראשון לציון, פזורים על פני המרחב המטרופוליני הענק הזה עוד רבבות רבות של יחידות דיור במתחמי שיכונים המשוועות לגואל. אפילו לערים נחשבות יוקרתיות שמצפון לתל אביב, דוגמת הרצליה, יש את ה"שיכון שביב/יד התשעה" שלהן. התקשורת גדושה זה עשרות בשנים בכתבות ודיווחים על ניסיונות נואלים לקדם פינוי בינוי באיי עזובה אלה, כשברוב המכריע של המקרים מדובר בבעיות סטטוטוריות, וויכוחים עקרים בתוך מקבלי ההחלטות ברשויות, ובין הרשויות לבין הדיירים. מדובר, אדגיש, לא רק במחדל נדל"ני וחברתי, אלא גם כלכלי והפסדים המגיעים במקרים מסוימים למאות מיליונים ואף מיליארדים למשק הישראלי.
על כן שאפו אמנם לעירית לוד, לראש העיר יאיר רביבו ולכל העושים במלאכה, כמו גם לרחמים מלול, ראש עירית רחובות, אולם דווקא הדוגמאות החיובית המעטות האלה, חייבות להעיר את כלל מקבלי ההחלטות, בממשלה וברשויות המקומיות, לגבש תכנית לאומית ממלכתית מקיפה שתטפל אחת ולתמיד באותם מתחמים שפוטנציאל הבנייה בהם מגיע לדעת מומחים לכ-800-900 אלף יחידות דיור, ויש הטוענים שאף חוצה את רף המיליון דירות חדשות. לוד ורמלה תחילה. ואחריהן כל היתר!
*כותב המאמר יהודה הרציג, הינו יזם נדל"ן, מומחה להתחדשות עירונית ובעלי קבוצת "הרציג נדל"ן" הבונה ברחבי הארץ.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
