יורש בעל שביעית דירה עתר נגד פרויקט פינוי בינוי בלה-גווארדיה וחוייב בהוצאות משפט
תמונה: השופט שאול שוחט // באדיבות אתר הנהלת בתי המשפט
פרויקט פינוי – בינוי במתחם הרחובות לה גווארדיה – הגיבור האלמוני ועמק איילון בתל אביב עומד ונדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים. תושב המתנגד לפרויקט, עתר לבית המשפט, לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב דחתה את בקשתו להגיש ערעור למועצה הארצית.
לאחר שדן בעתירה, החליט גם בית המשפט לדחות אותה ואף חייב את התושב המתנגד בהוצאות משפט. מדובר בפרויקט הצפוי לקום על שטח כולל של כ -14.5 דונם. הוועדה המחוזית החליטה על הפקדת התכנית, בתנאים, ביום 15.6.15. התכנית הופקדה בפועל בחודש מרץ 2010 והוגשו לה מספר התנגדויות, ביניהן התנגדותו של העותר, יורש ובעלים של שביעית מדירה במתחם עליו חלה התכנית.
בחודש אוגוסט אשתקד החליטה הוועדה לדחות את התנגדותו של העותר, אולם זה לא אמר נואש: חודש לאחר מכן הוא פנה ליו"ר הועדה המחוזית בבקשה לקבל רשות ערעור לוועדה הארצית על ההחלטה הדוחה את התנגדותו אולם בקשתו נדחתה.
בעתירה שהגיש לבית המשפט הוא טען בין היתר, כי ההחלטה אינה מנומקת ואינה נותנת מענה לא לטענותיו בנוגע לתכנית ולא לטענות בעלות ה'השלכה הציבורית הרחבה' שהעלה, כמו גם לטענותיו בדבר 'פגיעה בשלטון החוק ובאינטרסים ציבוריים מקיפים', מה שמקנה לו את מעמדו בעתירה כעותר ציבורי, שבא להתריע על העדר מינהל תקין ועל חשדות לעבירות פליליות של הרשות המוניציפאלית.
הן הוועדה המקומית והוועדה המחוזית ביקשו מבית המשפט לדחות את העתירה. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, השופט שאול שוחט, החליט כאמור לדחות את העתירה. בהחלטתו הוא קבע בין היתר: "בקשת העותר נבחנה על ידי יו"ר הוועדה המחוזית בהתאם לאמות המידה שנקבעו. מסקנתה, כי במקרה זה לא מתקיימים טעמים המצדיקים דיון נוסף לפני המועצה הארצית מתחייבת וסבירה בנסיבות העניין.
לטענת העדר הנמקה אין כל בסיס לטענה זו. ההחלטה מדברת בעד עצמה. הוועדה המחוזית סקרה בהחלטתה את התכנית, הליכי ההפקדה וההתנגדויות לה. בהליכים אלה לא נפל פגם של אי חוקיות ואף העותר אינו טוען לפגם שכזה. טענותיו בדבר העדר מינהל תקין וחשדות לעבירות פליליות ולנגיעה כזו או אחרת של חברי הועדה נטענו בעלמא ללא כל תימוכין".
עוד קבע השופט: "ראוי להבחין בין חברי ועדה לאנשי המקצוע ואין לייחס לעמדות לגיטימיות של חברי הוועדה בעד או נגד התכנית עמדות בעד או נגד בעלי הדירות. הוועדה המחוזית הבהירה, כי מדובר בתכנית נקודתית להתחדשות עירונית העוסקת במתחם קטן בעיר התואמת את המדיניות התכנונית הכוללת לרובע העירוני הרלבנטי ולתכנית המתאר הכוללת לעיר, וכי אין בתכנית דבר יוצא דופן. למעלה מן הנדרש, בחנה הוועדה המחוזית בשנית, את טענות ההתנגדות של העותר כפי שנטענו בוועדת המשנה – צמצום השטח הפתוח, יופייה/כיעורה של התכנית, הפיכת האזור ל'שכונת עוני' וירידת הערך והבהירה את נכונות החלטת ועדת המשנה בדחייתן.
ענייננו, אפוא, בתכנית פינוי-בינוי אחת מיני רבות המבוצעות בעיר תל אביב, שתחומה מצומצם כאמור לשטח מסוים ומוגבל מאוד ואין באישורה כדי להשליך על תכניות אחרות.
העותר מבסס את עתירתו על טענות הנוגעות לתכנית עצמה ולסבירותה. ככל שסבר העותר, כי ההחלטה המאשרת את התכנית פסולה משיקולים אלה ואחרים היה עליו לעתור נגדה ולהעמידה לביקורת שיפוטית. אין כל הצדקה שכל תכנית נקודתית של פינוי בינוי, 'על הזכויות והניואנסים המיוחדים לה', תבוא לבחינתה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, על דרך של ערר על החלטת הועדה המחוזית לאשרה. לא לשם כך נתכנה המועצה".
השופט אף מתח ביקורת על העותר שהגדיר עצמו "עותר ציבורי": "העותר מתהדר בתואר לא לו. מעמדו של 'עותר ציבורי' הוכר במשפט הישראלי כדי לאפשר ביקורת שיפוטית על פעולות שלטוניות כאלו ואחרות בעלות השלכות ציבוריות חשובות, אך זאת במקום בו 'אין נפגע ישיר שהעניין נוגע לו' ככלל, בית המשפט לא ייעתר לעתירה הטוענת להיות 'עתירה ציבורית' מקום שברקע העניין נשוא העתירה מצויים אדם או גוף המהווים כביכול את 'הנפגעים' הישירים ממנו. בענייננו, לא רק שישנם גורמים רבים בעלי עניין ואינטרס אישי בתכנית, אלא שהעותר עצמו הוא בדיוק אחד מהם. אין חולק כי לעותר עניין ואינטרס אישי בתכנית והוא הגיש התנגדות מטעמו שנדונה ונדחתה על ידי הוועדה המחוזית, על כן הוא ודאי אינו להתכסות בנסיבות העניין באצטלה של 'עותר ציבורי'".
השופט הציע לעותר לחזור בו מהעתירה ללא צו להוצאות אולם העותר הודיע כי הוא עומד על מתן פסק דין בעתירה. לאור זאת, החליט השופט לחייב אותו בהוצאות משפט בסך כולל של 7,500 שקלים.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
