ראש עיריית רמת-גן כרמל שאמה הכהן // צילום עיריית רמת גן,

נוקאאוט לעיריית רמת גן: בית המשפט ביטל את מסמך המדיניות לתמ"א 38

"הוועדה המקומית תחיש את הברור וההחלטה בכל הבקשות למתן היתר לפי תמ"א 38 שעוכבו מיום 30.10.2018 הוא מועד הבחירות לרשויות המקומיות", כך קבע היום בית המשפט, שהוציא לראש העיר, כרמל שאמה הכהן, כרטיס אדום והודיע לו כי לרשותו 3 חודשים לדון בכל הבקשות

כרמלה קופר 16.09.2019

כרמל שאמה הכהן // צילום עיריית רמת גן

בהחלטה דרמטית וראשונה מסוגה בארץ – בוטל מסמך המדיניות החדש של עיריית רמת גן לתמ"א 38, אשר תכליתו למנוע ביצוע פרויקטים של תמ"א 38 והושבה על כנה מדיניות העיריה משנת 2017, טרם כהונתו של כרמל שאמה הכהן כראש העיר. בכך קיבל ראש העיר כרטיס אדום מבית המשפט, שהבהיר כי: "הוועדה המקומית תחיש את הברור וההחלטה בכל הבקשות למתן היתר לפי תמ"א 38 שעוכבו מיום 30.10.2018 הוא מועד הבחירות לרשויות המקומיות, ומצופה שהאמור ייעשה בתוך 3 חודשים ממתן פסק הדין". בית המשפט פסק לעיריית רמת גן הוצאות משפט בסך 35,000 שקל.

כזכור, קודם לפסק הדין נתן את חוות דעתו למסמך המדיניות, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שקבע כי: "מדיניות הוועדה לפיה לא יאושרו בקשות להיתר אלא במקרים חריגים ביותר, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התמ"א, היא אינה סבירה, אינה מידתית ואינה מבוססת על פרמטרים תכנונים רלוונטיים". 

ברקע לדברים עומדת עתירתה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת גן, בגין מסמך מדיניות, שתכליתו מונע קידום פרויקטים לתמ"א 38 בעיר.

בפסק הדין שניתן היום, קבע נשיא בית המשפט, השופט איתן אורנשטיין:" המדיניות החדשה הינה בבחינת החלטה עצמאית וסופית, שקיבלה והשלימה הוועדה המקומית, לאחר ששלב  "ההתנגדויות" להחלטה התקיים וחלף לו, ולאורה מבקשת הוועדה המקומית ליישם כעת את מדיניות התכנון בשטח סמכותה. זאת ועוד, אינני רואה כל הצדקה להמתנה להחלטה קונקרטית המיישמת את המדיניות החדשה, כשזו התקבלה ועומדת בפני עצמה, וכשעולות טענות בעלות משקל רב נגד חוקיותה. מתן "חסינות" למדיניות החדשה עלולה לגרור עימה חוסר יעילות משווע בערכאות השונות, החל מוועדות ערר מחוזיות וכלה בעתירות מינהליות, כאשר הכרעה בסוגיה כבר עתה עשויה למנוע הכבדה מיותרת על המערכת התכנונית-משפטית כולה". 

עוד ציין השופט באשר לתמ"א 38  כי: "מדברי ההסבר עולה בבירור, שהמחוקק העדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטי-עירוני…. כי הצדדים טענו ארוכות בעניין השאלה האם הוכחו, אם לאו, טענות העיריה בדבר מצב התשתיות בעיר, בעניין איתנותה הפיננסית של העיריה ובאשר לקשיים שתמ"א 38 מערימה הרשות המקומית. סבורני, כי אין צורך במענה לשאלה זו כדי להכריע בדבר תוקפה של המדיניות החדשה. אף אם אניח כי הוועדה המקומית עמדה בנטל ההוכחה ואכן העיר והעיריה נמצאות לפני סף התהום, המדיניות שנקבעה חורגת מסמכותה של העיריה, ועל כן היא אינה יכולה לעמוד". 

עוד נקבע בפסק הדין כי: "עיון בהחלטת הוועדה מלמד כי נפלו בה שני פגמים, שבהתקיימותם חרגה הוועדה המקומית מסמכותה ועל כן פעלה בניגוד להוראות הדין. ראשית, הוועדה המקומית בהחלטתה הפכה את נקודת המוצא הקבועה בתמ"א, והנחתה את עצמה לדחות בקשה לתמ"א ככל שהיא מוגשת על חלקה אחת, ולאשרה רק "באופן חריג ומנימוקים שיירשמו"; שנית, רשימת חמשת הנימוקים עליה סמכה הוועדה המקומית ידיה חורגת ברובה המוחלט מרשימת השיקולים המנויים בסעיף 22 לתמ"א, המהווה כאמור רשימה סגורה"

סוף דבר, בית המשפט קובע כי: "מכל האמור, עולה שהוועדה המקומית חרגה מסמכותה הן בהפיכת ברירת המחדל של תמ"א 38 והן בכך שהעניקה לעצמה שיקול דעת רחב מזה שהוקנה לה מכוח התמ"א בבואה לסרב לבקשה להיתר. משכך, אין מנוס מן המסקנה כי בהחלטתה, חרגה הוועדה המקומית מסמכותה, באופן אשר מחייב את ביטול המדיניות החדשה. על פניו, די באמור כדי להורות על ביטולה של ההחלטה, וממילא הוראות המעבר. למעלה מן הצורך, סימני השאלה הרבים שעלו מהתנהלותה של הוועדה המקומית, המובילים למסקנה כי מעבר לחריגה מסמכות, ההחלטה גם חורגת ממתחם הסבירות, אינם יכולים לעבור ללא התייחסות בית משפט זה. זאת למצער, על מנת שהחלטותיה העתידיות של הוועדה המקומית תיעשנה כדת וכדין…. 

"בהינתן כל האמור, הגעתי לידי מסקנה כי בקביעת המדיניות החדשה, הוועדה המקומית חרגה מסמכותה, תוך התעלמות מכך שבבסיס תמ"א 38 מצויה התכלית רמת המעלה והחשיבות של הגנה על חיי אדם, אשר רוחה ראוי שתשרה על כל החלטה מכוחה. מסקנתי מושתתת בין היתר על הטעמים הבאים: הוועדה המקומית הפכה את ברירת המחדל הקבועה בתמ"א 38 ,לפיה הכלל הוא היעתרות לבקשה להיתר לפי התמ"א לכך שהיתר יינתן באופן חריג; בכך שהרחיבה את שיקול הדעת המוקנה לה לסירוב לבקשה להיתר, באופן אשר מציב משוכה גבוהה עד בלתי אפשרית לקבלת היתר לפי תמ"א 38 , בקביעת קריטריונים שאינם מעוגנים בתמ"א 38 ,כגון שיקולים הומניטריים ותקציביים; בהסטת מרכז הכובד לבניה במתחמים ולא חלקה בודדת, שלא בהתאם הוראות התמ"א, ואף זאת מבלי להגדיר מהו מתחם. יתרה מכך, לא שוכנעתי כי המדיניות החדשה נשענה על תשתית עובדתית, תכנונית או משפטית מספקת, באופן המוביל למסקנה שההחלטה גם חורגת ממתחם הסבירות. כל אלה וטעמים נוספים שבפסק הדין מהווים פגמים היורדים לשורשו של עניין וכמפורט דלעיל, ולכן אין מנוס אלא לבטל את המדיניות החדשה".

ראול סרוגו // צילום: כפיר סיון
ראול סרוגו // צילום: כפיר סיון

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר כי: "בית המשפט אמר את דברו ובכך הוא עומד לצד ענף הבנייה והציבור בישראל שזקוקים לוודאות תכנונית שתאפשר לייצר פרויקטים שיגנו מפני רעידות אדמה וטילים, ויצילו חיים. החלטת בית המשפט החד משמעית היא תקדים מחייב הקובע כי ראשי רשויות וועדות מקומיות לא יכולים למנוע יותר בנייה במסגרת תמ"א 38. ההחלטה הזו, לצד הסכמה בין משרדי השיכון והאוצר על הארכת התמ"א 38 ב-3 שנים נוספות מייצרת את אותה ודאות שדרשנו ומאפשרת לתכניות ולפרויקטים שנמצאים כיום בתהליך עבודה, לצאת לפועל ולהתחיל לעבוד על פרויקטים חדשים במסגרת התחדשות עירונית. התאחדות הקבלנים בוני הארץ תעמוד לרשות עיריית רמת גן כדי לסייע לה בתכנון מדיניות חדשה שתאפשר להוציא לפועל פרויקטי תמ"א 38 ולתכנן את השכונות בה, תוך הבטחה לכושר נשיאה מתאים של תשתיות שידרשו בהן. בשיתוף פעולה ניתן להגיע לתכנון נכון תוך הוצאה של פרויקטים לפועל".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות