אסון בוונצואלה - רעידת אדמה בקרוב בישראל?

בסוף יוני 2026 פקדו את צפון ונצואלה שתי רעידות אדמה עזות (7.2 ו-7.5) שגרמו לקריסת מבנים, למאות הרוגים ולאלפי פצועים. כמו בכל אסון כזה – לא הרעידה גובה את הקורבנות, אלא המבנים שקורסים. ונצואלה יושבת על קו תפר טקטוני פעיל, בדיוק כמו ישראל, השוכנת על השבר הסורי-אפריקאי.

עבורנו זו תזכורת מיידית: יותר מ-800 אלף דירות בישראל נבנו לפני 1980 – לפני שהיה תקן מחייב לעמידות ברעידות אדמה וכ-90% מהמבנים המסוכנים הללו עדיין לא נכנסו לשום תהליך חיזוק או בנייה מחדש. מכאן לעיקר: ההתחדשות העירונית, ולמה הקצב שלה קריטי.

שני המסלולים שמובילים היום התחדשות עירונית במדינת ישראל כדי לתת אופציה לדיירים לגור במבנים שמחוזקים לרעידות אדמה:

• התחדשות בניינית –  הריסת מבנה בודד ישן ובנייתו מחדש כבניין מודרני ועמיד, עם תוספת דירות ליזם כתמריץ.
• פינוי-בינוי –  מהלך מתחמי רחב: הריסת מבנים ישנים בשכונה שלמה, בניית מבנים חדשים במקומם ושדרוג התשתיות והמרחב הציבורי.

בשני המסלולים היזם מקבל זכויות בנייה נוספות, ובתמורה מקים מבנה עמיד לרעידות אדמה לדיירים ללא עלות.

 המודל עובד – היקף יחידות הדיור בהתחדשות עירונית זינק מכ-3,000 בשנת 2014 לכ-57,000 בשנת 2024 – אך הקצב עדיין רחוק מהיקף הסיכון, וב-2025 אף נרשמה האטה על רקע סביבת ריבית ואי-ודאות כלכלית.

צוואר הבקבוק: ועדות התכנון
הגורם שמעכב יותר מכל אינו היעדר יזמים או דיירים – אלא הליך התכנון וההיתר. פרויקט ממוצע נמשך 5 עד 10 שנים, כשחלק ניכר מהזמן מתבזבז בהמתנה להחלטות בוועדות. כשמדובר במבנה בסיכון קריסה, לוח הזמנים התכנוני אינו עניין בירוקרטי – הוא משתנה של בטיחות ציבורית.

העיכובים נובעים בעיקר מהיעדר אחידות ומדיניות ברורה בין הרשויות, ריבוי אישורים וגורמים בהליך, התנגדויות ועררים, ותת-איוש של הוועדות.

איך מזרזים?
ברמת המדיניות: מסלול תכנוני מהיר ומתועדף למבנים שהוגדרו מסוכנים לקריסה; קריטריונים ולוחות זמנים אחידים בין הרשויות; תגבור כוח אדם בוועדות העמוסות; ומענה תקציבי לפריפריה, שם המודל הכלכלי לבדו אינו מספיק.

ברמת הפרויקט – כאן נכנס הליווי המקצועי: חלק גדול מהעיכובים נובע מהגשות לא מוכנות שחוזרות לתחילת הדרך. ליווי הנדסי נכון – במיוחד כזה הנשען על ניסיון בעמידות מבנים והיערכות לרעידות אדמה – מונע זאת:

1. הגשה מדויקת ומלאה מהפעם הראשונה –  בדיקת התכנות וניתוח זכויות מקדים חוסכים סבבי תיקונים.
2. ליווי דיירים והשגת הרוב הנדרש –  טיפול שקוף והוגן מונע התנגדויות מאוחרות.
3. תיאום מקדים מול גורמי הרשות –  עבודה מול מהנדס העיר כבר בשלב התכנון מקצרת את הדרך.
4. פיקוח הנדסי ובקרת איכות בביצוע –  הבטחה שהמבנה החדש עומד בתקן ושהדיירים מקבלים בדיוק את המגיע להם.

עלות השיקום מרעידת אדמה גדולה מוערכת בכ-150 מיליארד שקל – יותר מתרחיש מלחמה – ובנייה מראש לפי תקן חוסכת כ-40% מהנזקים. אבל המשוואה פשוטה עוד יותר: ככל שההליך התכנוני מהיר יותר, כך פחות אנשים מתגוררים במבנים מסוכנים. רעידת אדמה משמעותית באזורנו היא ודאות – השאלה היחידה היא מתי. כל חודש שמקצרים בוועדה הוא חודש שבו משפחה נוספת עוברת למבנה בטוח.

הכותב, ערן ג'רפי הינו מהנדס בניין, שותף בחברת פרו PRO הנדסה, המתחמה בפיקוח על פרויקטים להתחדשות עירונית מטעם הדיירים – ומי שמשרת כמהנדס במילואים בפיקוד העורף. החברה מתחמה בניהול ובקרת פרויקטים פיקוח הנדסי ובקרת איכות בביצוע. 

המידע אינו מהווה ייעוץ הנדסי, משפטי או כלכלי פרטני. הנתונים נכונים ליוני 2026. לבחינת מבנה או פרויקט ספציפי יש לפנות לבדיקה מקצועית פרטנית.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן