פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

מי ישלם 50,000 שקל על שיפוץ קיר תומך בין חצרות הבניינים?

פסיקה: קיר תומך אינו חלק מהרכוש המשותף של הבניין – האחריות לתיקונו היא אך ורק של בעלי הדירות שלהם הוא שייך

המפקחת יעל ליבוביץ // צילום: הרשות השופטת
המפקחת יעל ליבוביץ // צילום: הרשות השופטת

סירבו להשתתף במימון שיפוץ קיר תומך שנמצא בין החצר שלהם לחצר שכניהם וקרס – וישלמו 50,000 שקלים, לצד השתתפות במימון עבודות השיפוץ. המפקחת על המקרקעין קיבלה תביעה שהגישו תושבי יקנעם עילית נגד שכניהם, בעקבות קריסת הקיר התומך. המפקחת יעל ליבוביץ ציינה בהחלטתה כי על אף העובדה שקיר תומך אינו חלק מהרכוש המשותף, האחריות לכך שאינו תקין היא על בעלי הדירות שלהם שייך הקיר התומך. המפקחת אף הטילה על הנתבעים הוצאות בסך 50,000 שקל.

התובעים והנתבעים מתגוררים בשתי דירות ביקנעם עילית, ובין החצרות שלהם קיים קיר תומך. התביעה הוגשה לאחר שהקיר שקע, כך שנוצר מרווח בינו לבין המבנה הקרוב אליו, דבר שגרם לסכנת התמוטטות. התובעים טענו כי לאחר במהלך עבודות גינון שביצעו לאחר רכישת הדירה, הם גילו כי הקיר התומך המפריד בין חצרם לחצר שכניהם ניתק ונפרד מקיר הבית. עוד נטען כי מהנדס שהובא מטעמם למקום קבע כי קיימת סכנה קונסטרוקטיבית, והמליץ להימנע משהות בחצר עד לתיקון הליקויים. התובעים פנו לשכנים בבקשה לבצע תיקון משותף של הקיר התומך, אך לאחר שאלה לא נענו לפנייה, הוגשה התביעה, בה ביקשו לחייב את הנתבעים לשתף עימם פעולה ולבצע ביחד פירוק ובנייה מחדש של הקיר התומך בפיקוח הנדסי.

הנתבעים, מצדם, השיבו כי האחריות לתיקון הקיר חלה על התובעים בלבד, מכיוון שהם לא דאגו לכך שהנתזים בקיר התומך יישארו פתוחים ולא יסתמו, ולא אפשרו למים להתנקז החוצה באופן תקין. הנתבעים אף הגישו תביעת צד ג' נגד נציגות הדיירים בבית המשותף.

המפקחת ליבוביץ מינתה מומחה מוסכם, שקבע כי המילוי מתחת לקיר התומך שקע, מה שהביא לסדקים בקיר התומך. עוד נקבע כי מדובר במילוי החצרות של הצדדים להליך ועל כן הוא באחריותם.

המפקחת ציינה כי הקיר התומך איננו חלק מהרכוש המשותף, מכיוון שהוא נועד לשמש רק את הצדדים להליך – התובעים והנתבעים, ולא את כלל בעלי הדירות בבניין. המפקחת אימצה את חוות דעתו של המומחה, וקבעה כי הליקויים בקיר התומך הם פועל יוצא של בנייתו על מילוי באופן לא תקין שהביאה עם השנים לשקיעת המילוי ולהיפרדות הקיר התומך מהמבנה. 

המפקחת ציינה בהחלטתה כי בספרות ובפסיקה המועטה שהתייחסה לנושא המחיצות המפרידות בין דירות בבית משותף נקבע כי אין לראות את המחיצות כנתונות בבעלות משותפת של בעלי הדירות משני צדי המחיצה, אלא הן בבעלות נפרדת של בעלי הדירות שמשני צדי המחיצה, כאשר לכל בעל דירה בעלות עד קו האמצע של הקיר. מציאות משפטית זו מוגדרת בתור "מחובר שבמיצר", שהוא הגדרה משפטית לנכס, כגון קיר או גדר, שנמצא בדיוק על קו הגבול בין שתי חלקות מקרקעין, ונמצא בבעלות משותפת של שני השכנים.

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי הנזק לקיר התומך לא נגרם כתוצאה מליקוי בקיר התומך, אלא כתוצאה מכך שהוא נבנה על גבי מילוי ששקע. המחלוקת בין הצדדים הייתה סביב השאלה מי אחראי לשקיעת המילוי מתחת לקיר התומך. התובעים ונציגות הדיירים טענו כי יש להשית את הוצאות התיקון על התובעים והנתבעים במשותף, מאחר שמדובר על קיר תומך אשר מהווה "מחובר שבמיצר", ומשהוקם באופן לא תקין שניהם צריכים לשאת בהוצאות הקמתו מחדש. 

הנתבעים מנגד טענו כי יש להשית את ההוצאה לתיקונו על נציגות הבית המשותף, מכיוון שבליקוי לא היה בקיר אלא במילוי ששקע, והמילוי לטענתם נחשב לרכוש משותף – וזאת בניגוד לקיר התומך, שבבעלות הצדדים להליך.

המפקחת דחתה את טענת הנתבעים, וקבעה כי מילוי הקרקע שמתחת לקיר היא חלק מהרכוש שהוצמד לדירות של הצדדים להליך – התובעים והנתבעים: "אין להלום כי מילוי האדמה בחצר או תחת הקיר התומך לא יהיה באחריות בעלי החצר", נכתב. המפקחת הוסיפה כי החומר הראיות עולה כי לא הייתה בעיה בקומת המסד של הבית או בקרקע המצויה מתחת לקיר התומך. המפקחת ציינה כי לא הייתה בעיה במילוי, אך הוא לא התאים כבסיס להתקנת קיר תומך. עוד ציטטה המפקחת את המומחה שהעיד כי מי שבנה את הקיר התומך צריך היה לעגן אותו לקרקע יציבה, היא הקרקע הטבעית, או לבצע יציקת בטון או חיזוקים אחרים שיעגנו את קיר הבטון כראוי ולא לבצע צורת בנייה שאינה מתאימה להקמת קיר תומך. "הבעיה אינה במילוי עצמו כי אם בשימוש בו כבסיס לקיר התומך ללא ביצוע עבודות או חיזוקים נדרשים", נכתב.

לפיכך, המפקחת סיכמה כי אין בעיה במילוי עצמו כי אם בעצם השימוש בו כבסיס לקיר התומך ללא חיזוקים ועיגונים כנדרש, ועל כן האחריות לכך שאינו תקין היא על בעלי הדירות שלהם שייך הקיר התומך, הם התובעים והנתבעים. השופטת קיבלה את התביעה, וחייבה את שני הצדים, התובעים והנתבעים, לבצע במשותף את העבודה של פירוק והקמה מחדש של הקיר התומך ולשאת יחד בכל ההוצאות. מנגד היא דחתה את תביעת צד ג' שהגישו הנתבעים נגד נציגות הדיירים בבניין. 

המפקחת אף הטילה הוצאות כבדות על הנתבעים בסך של כ-50,000 שקל, לאחר שסירבו לקחת אחריות והאריכו את ההליך לאחר שצירפו שלא לצורך את הנציגות כצד ג', והורתה להם לשלם את הוצאות התובעים ושל צד ג'. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות