צפון תל אביב או קיבוץ? המאבק על שכונת מעוז אביב
הקרב על עתידה של השכונה מסמל יותר מכל את הקונפליקט בין שימור העבר לבין התכנון העתידי של העיר העברית הראשונה // דעה
הקרב על עתידה של השכונה מסמל יותר מכל את הקונפליקט בין שימור העבר לבין התכנון העתידי של העיר העברית הראשונה // דעה
הקרב על עתידה של שכונת מעוז אביב, הממוקמת בצפון תל אביב, מעבר לנחל הירקון, ובסמוך למרכז הירידים, מסמל יותר מכל את הקונפליקט בין שימור העבר לבין התכנון העתידי של העיר העברית הראשונה.
על פי תכנית המתאר המעודכנת של תל אביב, תא 5500, אמורה העיר להכפיל מספר תושביה מחצי מיליון כיום למיליון תוך שני עשורים. תכנית זו כוללת התחדשות עירונית נרחבת, ושינוי דרמטי של קו הרקיע שיתאפיין במאות רבות של גורדי שחקים ומגדלים.
מעוז אביב, שבה התגוררתי במשך 6 שנים, המכונה בפי תושביה "הכפר" או "הקיבוץ של תל אביב" הינה שכונה שתוכננה בשנות ה-50 של המאה הקודמת על ידי האדריכלים המיתולוגים זאב ויעקב רכטר, הוקמה על ידי אגודה שיתופית, רובה יוצאי צבא הקבע, המזכיר באופיו יישוב קהילתי, וכוללת כ-700 דירות הבנויות בבנייני שיכון בני 4 קומות.
בתוכנית המתאר המקורית של תל אביב הוגדרה מעוז אביב כשכונה לשימור, אולם בתוכנית המתאר המעודכנת נקבע כי הבניינים הישנים ייהרסו ובמקומם ייבנו בניינים בני 8 קומות, שבשונה מהבניינים המקוריים שהינם נטולי מיגון(!), יהיו מצוידים בממ"דים. בשנים האחרונות חלק מהבניינים בשכונה הוסיפו אגפי ממ"דים ללא קשר למקלט.
אולם, וזה אולם גדול, למרות החוסר היחסי בממ"דים ובמקלטים בשיכונים, שהפך את מעוז אביב ללא ממוגנת בעת התקפות הטילים האיראניות, קמו תושבי השכונה והזדעקו נגד הכוונה להקים בנינים בני 8 קומות, בטענה ש"זה יהרוס את אופייה הכפרי הייחודי של השכונה".
אבל זה עוד לא כל הסאגה: מול התנגדות תושבי מעוז אביב, קם ארגון קבלני תל אביב והעלה טענה הפוכה לחלוטין: מדוע זכויות הבנייה העתידיות במעוז אביב נמוכות לאין שיעור מאלה של השכונות הסמוכות, נאות אפקה והדר יוסף, שם תא 5500 מאפשרת להקים מגדלים הרבה יותר גבוהים.
יתרה מכך: קבלני תל אביב טוענים כי היה צורך למזג את תכנית המתאר של מעוז אביב עם תמ"א 70 המעניקה זכויות בנייה מפליגות בכל המתחמים הממוקמים ברדיוס קרוב לרכבת, ומעוז אביב אכן קרובה לתחנת הרכבת של מרכז הירידים והאוניברסיטה וכן תהיה קרובה לרשת המטרו העתידית.
בכן, מי כאן צודק?
זה מכבר הבעתי דעה נחרצת כי עם כל הכבוד לשימור מבנים, שימור חיים אדם(!) חשוב פי כמה וכמה. על כן לא ייתכן מצב בו 700 משפחות המתגוררות בשכונה תל אביב ותיקה, שכבודה ואופייה הכפרי במקומו מונח, יהיו חשופים לחלוטין בזמן מתקפת טילים או רעידת אדמה גדולה.
טענתי בתוקף גם כי דווקא לאחר מתקפות הטילים שהרסו כל חלקה טובה בערי ישראל, שומה עלי מקבלי ההחלטות לקדם הן במתחמים שנפגעו, ובתוכם גם מעוז אביב, התחדשות עירונית מואצת וכך גם בכל מקום שניתן ואפשר, זאת גם על מנת להגדיל באופן משמעותי את אחוז הממדים, גם להשביח את ערכי הקרקע וגם לשדר מסר ברור של חוסן ועוצמה, קל וחומר בעיר תל אביב, הבירה הכלכלית של מדינת ישראל.
ועל כן אני סבור שההחלטה של תא 5500 לגבי מעוז אביב הינה בהחלט נכונה ומאוזנת. הכפלת גובה הבניינים ל-8 קומות, תאפשר מחד גיסא גם מיגון טוב הרבה יותר לתושבי השכונה, גם תרענן את הבניינים הוותיקים והמתפוררים, ומאידך גיסא עדיין תשמר אופי יחסית אינטימי ומבודל של מעוז אביב ההיסטורית, זאת בשל הגבלת גובה הבניינים שלא תאפשר הקמת גורדי שחקים ומגדלים בני עשרות קומות.
כותב המאמר עו"ד עידו שחם הוא שמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?