שרון אלעזרא-הררי: "אני דורשת מעצמי את מה שאני דורשת מאחרים"

כבר 25 שנה שהיא חלק מחברת אפרידר מאשקלון, עוד מהימים שנרכשה על ידי איש העסקים אלי אלעזרא. את דרכה בחברה החלה שרון אלעזרא-הררי בעולם הכספים ובהמשך כיהנה כסמנכ"לית כספים. באוגוסט הקרוב היא תציין עשור כמנכ"לית אפרידר מקבוצת אלעזרא, אחרי מסלול ארוך שהפך אותה לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם החברה.

שרון , ספרי קצת על הילדות?
"גדלתי באשקלון, בשכונת ש"י עגנון, לא רחוק מהפארק הלאומי. הילדות שלי הייתה ים ופארק. ילדות הכי כיפית בעולם. הייתי מתעמלת קרקע עד בערך גיל 14, ברמת תחביב, לא תחרותי. גדלתי בשכונה עם זוגות צעירים, שזה אומר המון ילדים, המון שמחה, רעש וחברים וחברות. הילדות והנעורים היו עבורי חוויה טובה".

איזה ערכים לחיים לקחת מבית אמא ואבא?
"קודם כול יושרה והגינות. אני חושבת שזו אחת התכונות הכי חזקות של ההורים שלי. אצל אבא שלי הדברים שהכי חשובים לו בעולם הם דרך ארץ, נתינה ולהיות אכפתי. אבא שלי היה 22 שנה בצבא כאזרח עובד צה"ל. אחר כך לימים הוא יצא לעבוד בענף הבנייה. הוא היה קבלן בניין למשך כמה שנים ארוכות וב-20 שנה האחרונות הוא עובד בחברת ביטוח בתחום הנזקים. אמא שלי גידלה ארבעה ילדים. ממנה לקחתי בעיקר את מה שנקרא דבקות במטרה – לא להתעצל ולעשות את הכי טוב שאני יכולה".

מה הייתה העבודה הראשונה שלך בחיים?
"בתור נערה עבדתי בבייבי סיטינג ורק לחברות של אמא שלי ובני משפחה. לא עשיתי את זה הרבה כי ההורים שלי רצו שאלמד".

איזו דמות ראית בה מודל לחיקוי בנעורים?
"סבתא מרים, אמא של אמא שלי, שכולם קראו לה 'מאדם מרי'. היא הייתה אישה חכמה, חרוצה שעבדה כל החיים נורא קשה. הייתה גם מאוד חמה ואוהבת, יצירתית ותופרת. אחת שמכל דבר הצליחה להרים עולם. היא הייתה בשבילי דמות מאוד משמעותית בחיים והסבתא הכי מושלמת בעולם. תמיד הערצנו אותה. היא למדה לקרוא ולכתוב בעברית בעצמה. היא לא הלכה לאולפן. היה לה חשוב לקרוא עיתון. היא באה ממרוקו, מהעיר פז. היא ידעה צרפתית, קצת אנגלית, ערבית ומרוקאית".

מה הביא אותך ללמוד ראיית חשבון?
"בשירות הצבאי שירתי במשרד הביטחון והיה לי זמן פנוי בערבים. חברה עניינה אותי באיזשהו קורס בעולם של הנהלת חשבונות שהיא עושה. היא אמרה לי: 'כשאת תצאי מהצבא תוך כדי לימודים תוכלי להשתמש בתעודה ולעבוד. כדאי'. ככה נחשפתי לעולם הזה של חשבונאות ומשם זה כבר היה לי ברור שאני ממשיכה ללמוד ראיית חשבון, כי אהבתי את התחום. אחרי הצבא למדתי תואר ראשון בקריה האקדמית קריית אונו ואחר כך כמעט שנתיים השלמה לראיית חשבון. כשלא למדתי עבדתי. הייתי חרוצה. את שעות היום חילקתי בין העבודה לבין הלימודים  את הסטאז' עשיתי אצל רואהה חשבון דניאל חזות מאשקלון".

מה הביא אותך להיכנס לעולם הנדל"ן?
"משרד רואה החשבון שעבדתי בו ליווה את אלי אלעזרא, דוד שלי, בתהליך רכישת אפרידר. אחרי שהוא רכש את החברה בעצם לא נותרו בה עובדים כי כולם שוחררו על ידי המדינה. ואז הוצע לי לעבוד כמנהלת הכספים של החברה. ככה התחלתי. אני אוהבת  מאוד נדל"ן. זה משהו שבאמת בדמי. אנחנו חברה יזמית שגם מבצעת. אני מנהלת תחתיי גם את תחום הביצוע. נדל"ן זו יצירה אדירה. אני מלווה פרויקטים משלב התכנון, אני קוראת לזה השלב של לצייר, ועד הפגישה שבה אנחנו מוסרים מפתחות למשפחה, שזה רגע מדהים".

מהי העצה הגרועה ביותר ששמעת בתחום הנדל"ן?
"אני אחת שרוצה להכיר את כל הפרטים, להבין הכול עד הסוף כדי לתכלל את כל הסיכונים בצורה מסודרת ולקבל את ההחלטה בצורה מושכלת. היו כאלה שאמרו לי למשל: 'לא צריך לרדת לכאלה פרטים'. זה פחות אני. חשוב לרדת לפרטים".

איך את מקבלת החלטות משמעותיות?
"מתייעצת. קודם כול עם הצוות שלי. אנחנו עושים ועושות חשיבה משותפת. אני גם מתייעצת עם אלי, הבעלים. גם הניסיון תורם ליכולת לקבל החלטות".

מה למדת על אנשים בנדל"ן?
"אחלה אנשים. מבחינתי יזמים הם אנשים שרואים חזון, קדימה ואופק. אנשים חיוביים. אני מאוד אוהבת את זה. מה שמשותף לכולם זה באמת האופטימיות והרצון לעשות, להתקדם ולהצליח".

איזו מנהלת את?
"מאוד יסודית. אני דורשת מעצמי פחות או יותר את מה שאני דורשת מאחרים. אני מאוד אוהבת שהדברים יהיו הכי טוב שאפשר. חשוב לי כל הזמן לחשוב קדימה – איך לייעל, להשתפר, לעשות יותר טוב וללמוד מכל מה שאנחנו עושים בדרך. כי אנחנו גם לפעמים עושים טעויות. אני מאוד מאמינה בלימוד מעשייה ובשיתוף. זאת אומרת, עם המנהלים שלי אני כל הזמן בשיתוף פעולה. חשובה לי עבודת צוות. כמנהלת גם חשוב לי שתהיה אווירה נעימה ומשפחתית". 

אם אני נכנס עכשיו למשרד שלך ופותח לך את המגירות, מה אני מוצא שם?
"ציוד משרדי. מכשיר מדידה של בניין, קרם ידיים וחטיפי אנרגיה".

מה המפתח לישיבת עבודה מוצלחת?
"שיתוף. לשמוע את כולם, להתייעץ, לחשוב ולנסות למצוא פתרונות ביחד".

כשאת נוסעת ברכב למה או למי את מאזינה?
"הנסיעות שלי ברכב הם קצרות ולכן לרוב אני בשיחות טלפון של עבודה. אם יש לי נסיעה קצת ארוכה אז אני מאזינה לפודקאסטים מעניינים או למוזיקה ישראלית שאני אוהבת – עמיר בניון, ריטה ושלמה ארצי".

מה מרגיע אותך?
"הילדים שלי, הבית והמשפחה. לשמוע את הסיפורים של הבת הקטנה שלי בסוף יום, גם כשאין לי כוח, גורם ללב שלי להתרחב וזה מרגיע אותי".

לאן הולך הכיוון של תחום ההתחדשות העירונית?
"אחלק את זה לשניים: יש לא מעט פרויקטים, דווקא באזורי הביקוש הכי יקרים, שהכדאיות שלהם מאוד נפגעה. גם לנו יש פרויקט שאנחנו מתלבטים לגביו ואנחנו מנסים לפתור את נושא הכלכליות שלו אחרי כל כך הרבה שנים שאנחנו עוסקים בו. ויש את הבעיות של הפריפריה, שהן הכי זועקות לפתרון. באשקלון למשל, יש לא מעט שכונות לא ממוגנות, אבל ברמת הכדאיות הכלכלית זה לא עומד בפני עצמו. ולכן יש פה צורך לתת סוג של פתרונות בצורת קרקע משלימה או לתת מענקים להשלמת כדאיות כדי שפרויקטים כאלה יצאו. בעוד מספר שנים תחום ההתחדשות העירונית יהיה חלק עיקרי מעולם הנדל"ן. לפני כמעט שנה פתחנו חברה ייעודית להתחדשות עירונית – 'אפרידר התחדשות עירונית'. מינינו מנכ"ל ושותף, רועי גפני, ואנחנו עם הפנים להרחיב את הפעילות בתחום. בנוסף להכול, לאחרונה נכנסנו לעולם של הדיור המוגן. זה משהו שאנחנו כאשקלונים הבאנו לעיר הזו. בחודש אפריל פתחנו את 'אחוזת אפרידר', שנמצאת 300 מטר מהים, ברצועת החוף הצפונית של העיר. פרויקט ראשון מסוגו באשקלון לגיל השלישי. אנחנו חושבים שזה מגיע לעיר שלנו ולגמלאים שלנו. כי גם פה יש גמלאים שרוצים ליהנות מאיכות חיים בגיל השלישי".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן