"אין זכות להקריב את אינטרס הציבור": המחוזי הכריע נגד דיירים סרבנים בבית שמש

בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בתביעה נגד דיירים סרבנים בפרויקט פינוי-בינוי בבית שמש, וקבע כי למרות מצבם הבריאותי והאישי של הנתבעים, אין בנסיבות אלו כדי להצדיק את סירובם לחתום על ההסכם או להעניק להם הטבות השמורות בחוק לקשישים. בפסק דין שמאזן בין זכויות הפרט לאינטרס הציבורי, מינה השופט אלעד פרסקי כונס נכסים לחתימה על ההסכם, אך התנה זאת בשורה של תנאים מחמירים להבטחת רווחת הדיירים במהלך תקופת הביניים.

מדובר במתחם "ביאליק" בבית שמש, המקודם על ידי שתי חברות יזמיות. מההחלטה עולה כי הפרויקט זכה לתמיכה של רוב מיוחס בשיעור של כ-93.75% מבעלי הדירות, והגיע לפתחו של בית המשפט לאחר שבני זוג המחזיקים בדירה באחד הבניינים סירבו להצטרף למיזם. מפסק הדין עולה כי הנתבעים הציגו שורה של מורכבויות רפואיות ואישיות. בין היתר נטען כי הנתבעת סובלת ממוגבלות בניידות בשל משקל יתר וכיבים כרוניים המצריכים טיפול תכופים, וכן מקשיים קוגניטיביים ונפשיים, וכי הנתבע סובל מנכות רפואית בעקבות קטיעת אצבעות וקשיי שמיעה, וכן מהתמכרות לאלכוהול. עוד עולה כי גם בנם של בני הזוג, המתגורר עמם לסירוגין, מוכר כבעל מוגבלות ותפקודו מוגדר כבינוני-נמוך.

על רקע זה, טענו הדיירים כי סירובם סביר וביקשו לקבל את החלופות המיוחדות המוקנות בחוק לקשישים מעל גיל 70, אף שאינם עומדים בהגדרת הגיל בחוק. השופט אלעד פרסקי דחה דרישה זו וקבע כי אין לה עיגון בחוק, שכן הנתבעים אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים של גיל או רמת סיעוד. השופט הבהיר כי הצדקת סירוב מכוח "נסיבות אישיות מיוחדות" צריכה להיעשות במשורה ובמקרים נדירים בלבד.

במסגרת החלטתו, הדגיש השופט פרסקי את השינוי הנורמטיבי שהביא עמו חוק פינוי-בינוי: "חוק פינוי ובינוי שינה את המצב הנורמטיבי ששרר עובר לחקיקתו וקבע כי לדייר הסרבן בבית המשותף לא קנויה עוד הזכות להקריב את האינטרס הציבורי ואת אינטרס יתר הדיירים לטובת האינטרסים האישיים שלו, ככל שאלו אינם סבירים". עוד הוסיף השופט כי "התנגדותו של הדייר הסרבן אינה מקנה לו עוד עמדת מיקוח מיוחדת ואין בכוחו להכשיל את הפרויקט מבלי לחשוף עצמו לאחריות נזיקית".

לצד קבלת התביעה ומינוי כונס נכסים, קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מהקושי הרב הכרוך עבור המשפחה במעבר דירה. כתוצאה מכך, הותנה מינוי הכונס בכך שהיזם יעמוד בתנאים להבטחת דיור חלופי הולם. בין היתר, נקבע כי על היזם לאתר עבורם דירה נגישה הכוללת ממ"ד, הממוקמת בטווח של עד 33% מהמרחק הנוכחי ממגורי בתם המסייעת להם, וכי עליו לשאת בכל הוצאות המעבר, האריזה, והסידור מחדש. השופט סיכם כי פתרון זה מהווה איזון ראוי בין האפשרות לביצוע הפרויקט לבין ההגנה על כבודם ורווחתם של הדיירים.

שמוליק קליין סמנכ"ל  חברת "נתיבים" יזמית הפרויקט מסר: "ביהמ"ש מצא את האיזון הנכון בין הצורך הציבורי בחידוש המבנים לבין החובה המוסרית שלנו כיזמים לגלות חמלה ורגישות כלפי אוכלוסיות מוחלשות, מבלי שהדבר יהווה כלי לעיכוב פרויקט ענק שמשנה את פני העיר". למרות שהתביעה הוגשה על ידי בעלי הדירות עצמם, פעלנו בשיתוף פעולה מלא כדי להציע חלופות הוגנות. פרויקט ביאליק הוא בשורה אסטרטגית לבית שמש, ואנו שמחים שבית המשפט איפשר לנו להוציא אותו לדרך עם הסכמה מלאה של 100% מהדיירים בשלב זה". 

עו"ד יהונתן סבאג, ב"כ בעלי הדירות, מסר: "פסק הדין מבהיר כי דייר סרבן לא יוכל עוד להקריב את אינטרס יתר הדיירים לטובת דרישות שאינן סבירות. הוכחנו כי ניתן לקדם פרויקט מורכב תוך שמירה על רשת ביטחון סוציאלית לדייר, אך מבלי להיכנע לדרישות שחורגות מהוראות החוק".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן