האם הממ"ד הוא אמצעי מיגון פיזי בלבד?

ישראל נמצאת בשבוע הרביעי מפרוץ מלחמת שאגת הארי. מאות הטילים ששוגרו לעבר ישראל  הפעילו עשרות אלפי אזעקות ברחבי הארץ. השיח היום הוא על החוסן של העורף, הכולל שמירה על הנחיות פיקוד העורף כדי למזער, ככל הניתן, את הנזקים.

גם היום ניתן לומר שאין תחליף לממ"ד מבחינת זמינות, נוחות ויכולת שמירה על הוראות פיקוד העורף לאורך זמן – ולכן הוא עדיף על מקלט או ממ"ק.
במהלך מתקפת הטילים  האחרונה מאיראן, נחשפתי באופן אישי לקשיים של קבוצות שונות באוכלוסייה, כאשר פתרון המקלט הקיים בבנייניהם לא סיפק להם מענה של ממש:

זוג מבוגר הופנה אלי לסיוע באמצעות החמ"ל הירושלמי: האישה, שמסיבות בריאותיות אינה מסוגלת לרדת במדרגות לבדה, נזקקה לליווי של שני אנשים כדי להגיע למקלט שבקומה התחתונה. בני הזוג ביקשו שאסייע להם להתחיל את המסע למקלט מיד עם קבלת ההתרעה – כדי שיספיקו להגיע בזמן למקלט – במידה ותישמע אזעקה.

משפחה עם ילד בכיסא גלגלים התמודדה עם דילמה כואבת: האם לפצל את המשפחה, כך שחלק ירדו למקלט הלא נגיש, בעוד ילד אחד נשאר עם אחד ההורים בבית – או להישאר כולם יחד במרחב לא מוגן.

קשישים בבניינים ישנים ללא מעלית בשכונת גילה סיפרו לי כי בתחילת המלחמה עוד התאמצו וירדו למקלט. אולם עם הזמן – ובצל תחושת הביטחון שמספקת מערכת "כיפת ברזל" – הם עברו לתהליך של "ניהול סיכונים". החשש מנפילה במדרגות בשעת לחץ הפך ממשי יותר מהחשש מטיל, ולכן העדיפו להישאר בדירתם ולקוות לטוב.

המציאות הזו ממחישה שמקלט הוא פתרון טוב – אבל רק למי שיכול להגיע אליו בפועל. מיקומו התת-קרקעי בבניין לא מונגש והמאמץ הפיזי והנפשי הכרוך בהגעה למקלט משותף – כל אלה גורמים לאוכלוסיות רבות קושי בהקפדה על  הנחיות פיקוד העורף, לאורך זמן.

לעומת זאת, הממ"ד הוא מרחב מוגן נגיש, זמין ואינטימי לכל בני המשפחה, בכל מצב ובכל שעה.  מעבר ליתרון הפיזי בנגישות וזמינות של ממ"ד על פני מקלט, לממ"ד יש גם השפעה פסיכולוגית משמעותית: הוא מספק תחושת שליטה ומוגנות "בהישג יד", משרה רוגע ומפחית את הצורך בדריכות מתמדת במהלך ה"שגרה בחרום" גם בתקופות מתוחות. למעשה, הממ"ד אינו רק מרחב מוגן לגוף בזמן אזעקה, אלא משמש כמרחב מוגן לנפש בכל שאר הזמן.

לסיכום, בבחינת היתרונות והחסרונות של סוגי המרחבים המוגנים הקיימים כיום בישראל, חשוב לזכור כי מדד הביטחון הפיזי הוא רק אחד מתוך מספר ממדים שיש לקחת בחשבון. לצד מדד זה יש להתייחס גם למדדים הבאים: 

1. רמת הנגישות (Accessibility) של אוכלוסיות שונות למרחב המוגן.
2. מניעת שאננות (Complacency) והיכולת להקפיד על הנחיות פיקוד העורף לאורך זמן.
3. תחושת המוגנות (Sense of security) שמספק המרחב המוגן לאורך כל שעות היממה.

*הכותבת, איילת קראוס, הינה שותפה ומנהלת מרחב ירושלים בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, כיהנה בעבר כמנהלת תחום התכנון במנהלת להתחדשות עירונית בירושלים וכראש תחום באגף התחדשות עירונית במשרד הבינוי והשיכון.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן