בנייה בתת קרקע - עכשיו הזמן

דווקא בימים טרופים אלה של מלחמה מתמשכת ומרובת טילים מפתיע עד כמה הן מקבלי החלטות והן הציבור הרחב משתמש בתת-קרקע אך ורק כמקלט בעת הצורך או כמקום מפגש דוגמת מסיבות פורים שהיו בחודש האחרון. 

הגיע הזמן שנתייחס לתת הקרקע אצלנו כפתרון אסטרטגי ארוך טווח הן נדל"ני והן ברמת הביטחון האישי והלאומי של כלל אזרחי מדינת ישראל. 

כך למשל, במדינות רבות צפופות או קרות דוגמת הלסינקי הקרה, בירת פינלנד ולמדינת האי הטרופית סינגפור? התשובה: שתיהן תיכננו ואף יישמו בפועל הקמת עיר תת קרקעית, כל אחת מסיבה שונה בתכלית: הלסינקי בשל מזג האוויר הקר, כך שהעיר התת קרקעית תאפשר מזג אוויר ממוזג ונוח כל ימות השנה וסינגפור בשל הצפיפות הרבה והעדר עתודות קרקע. דוגמאות דומות נוספות ניתן למצוא בקייב שבאוקראינה ובטורונטו, קנדה. 

בנייה בתת קרקע, לכאורה, איננה קשורה כלל לבנייה למגורים, אלא למסחר, משרדים ומוסדות ציבור. אולם, היא מפנה עתודה של מיליוני מ"ר למגורים מעל לפני הקרקע ולכן חשיבותה כפולה ומכופלת גם מבחינת שוק הדיור, קל וחומר במדינה צפופה לעילא ולעילא דוגמת ישראל, שבמיוחד במצב הנוכחי של מלחמת טילים מתמשכת, יש את כל הסיבות הטובות שבעולם להגדיר את פיתוח מרחב התת קרקע כאתגר לאומי לעשרות השנים הבאות. ולמרות זאת, עדיין לא קיימת כלל תכנית לאומית כלשהי שתעסוק בניצול משאב התת קרקע.

עובדה זו, לטעמי, זועקת לשמיים, קל וחומר כשבימים אלה מדובר על תכנית המטרו בגוש דן, ובהשקעת ענק של כ-200 מיליארד שקלים. עד כה, לצערי, מקבלי ההחלטות התמקדו אך ורק בהיבט התחבורתי של התוכנית, אבל לא תכללו, לא מניה ולא מקצתיה, היבטים רבים נוספים של ניצול התת קרקע: חנויות, מסחר, משרדים, מסעדות, בתי קפה, מוסדות ציבור, מתקני ספורט, מוזיאונים, פעילות לילדים, חנויות נוחות ומזכרות, וכל אלה כרחובות מוגנים ומקורים למיליוני אזרחים הולכי רגל ומכאן צורך מופחת בשימוש בכלי רכב עם זיהום אויר, חיסכון בדלק ואנרגיה וקיצור היוממות. 

לבנייה בתת הקרקע אצלנו יתרונות רבים
יתרון ראשון: כבר היום היא נחשבת לאחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, כ-460 נפשות לקמ"ר בממוצע ארצי, וכ-4,500 נפשות לקמ"ר במרחב גוש דן בו מתגוררים כבר היום כ-5 מיליון תושבים בקירוב, כשמספרם עתיד להיות מוכפל לכ-10 מיליון במהלך 30 השנה הקרובות. ברור שבנייה בתת הקרקע תביא לניצול מיטבי של משאב הקרקע ותקל באופן משמעותי את הצפיפות.

יתרון שני: בד בבד להקלה על הצפיפות, תביא הבנייה בתת קרקע לחסכון של עד עשרות מיליארדים למשק הישראלי, זאת בשל העובדה שאותם מוקדי מסחר ועסקים שיוקמו מתחת לפני הקרקע, יביאו בד בבד לחסכון  משמעותי ביוממות נסיעה, זאת הן בשל ההפרדה שתוצר בין המערכת העל קרקעית והתת קרקעית והן בשל העובדה שהרבה פחות ישראלים יזדקקו לרכבם הפרטי, הן לשם הגעה לעבודה והן לשם קניות ובילוי.

יתרון שלישי: יהיו לכך גם השלכות סביבתיות חיוביות מרחיקות לכת, הרבה פחות זיהום המאפיין את הערים הצפופות והגדולות, הרבה פחות מטרדי רעש וכן מזג אוויר נוח וממוזג במשך כל עונות השנה, לכל אלה יהיו השלכות גם על שיפור בריאות הציבור בישראל.

יתרון רביעי: לית מאן דפליג, לבנייה בתת הקרקע תהיה תרומה גדולה ביותר לבטיחות והביטחון של מיליוני ישראלים בעת התקפות טילים, כפי שאנו חווים בימים אלה וכן גם בעת רעידת אדמה גדולה, הצפויה אצלנו מידי כ-100 שנה.

יתרון חמישי: בנייה בתת הקרקע תאפשר גם איכות חיים ומרחב ציבורי גדול הרבה יותר גם מעל לפני הקרקע, זאת בזכות הסטת חלק נכבד מהבנייה, ובמיוחד בנגזרת התעסוקה, המסחר ומוסדות הציבור, לעבר התת קרקע.

עד כה, כאמור, מלבד החלטה עקרונית של משרד ראש הממשלה לערוך בדיקת היתכנות של הנושא, שהייתה בשנת 2022, לא נעשה דבר וחצי דבר על מנת לקדם בפועל תכנית לאומית שתעסוק באופן רציני בנושא. 

ועל מנת לקדם את האתגר של בנייה בתת קרקע, יהיה צורך בהחלטת ממשלה ובשילוב משרדים ממשלתיים רבים במשימה זו, זאת כולל מיפוי, רישום והגדרה מדויקת של המשימות הנדרשות. 

אין לי צל של ספק כי להשקעה שכזו תהיה עלות תועלת רבה מאין כמותה לעתיד מדינת ישראל, לאיכות החיים, הביטחון והרווחה של כלל אזרחיה! 

*כותב המאמר עו"ד עידו שחם, הוא שמאי מקרקעין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן