היזם קיבל היתר הריסה אבל אם ובתה סירבו לחתום על ההסכם

יותר ויותר יזמים נתקלים בתופעה שבה בעלי זכויות בהתחדשות עירונית, שחתמו על הסכמים מול יזמים, מסרבים לחתום על הסכם ליווי בנקאי רגע לפני יציאת הפרויקט לדרך. מדובר במהלך חיוני למימושו של הפרויקט. באחרונה התמודדה חברת י.ח. דמרי עם סירוב שכזה מצד אם ובתה, במתחם הסביון באור יהודה. בעקבות תביעה שהגישה החברה, הורה בית המשפט לשתיים לחתום על המסמכים.

פרויקט הסביון באור יהודה כולל הריסה של 184 יחידות דיור ישנות, שבמקומן ייבנו 808 דירות חדשות בשמונה מגדלי מגורים בני 20 קומות, לצד שטחי מסחר בהיקף של 1,000 מ"ר ושטחי ציבור בהיקף של 12,000 מ"ר. היזמית, י.ח. דמרי הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד שתי בעלות דירה בפרויקט, אם ובתה, בבקשה להורות להן לחתום על הסכם הליווי הבנקאי, להורות לאם לפנות את הדירה, וכן להורות לבת להסדיר את זכויותיה בדירה. נגד השתיים הוגשה בעבר תביעת דייר סרבן, שהביאה לכך שהן חתמו על ההסכם מול היזמית. 

לטענת החברה, השתיים מסרבות לחתום על הסכם הליווי הבנקאי. לטענת החברה, מדובר בהפרת התחייבות, שלא תאפשר את ביצוע הפרויקט, לא תאפשר להעמיד ערבויות בנקאיות ופוליסות ביטוח בהתאם להסכם, תגרום ליזם לנזקים כבדים ותהווה הפרה יסודית של ההסכם.

בנוסף, החברה ביקשה להורות על פינויה של האם מהדירה, שנמצאת במגרש שנמצא בשלב הראשון של הפרויקט. החברה ציינה כי לבניין זה כבר ניתן היתר הריסה. דרישה שלישית של החברה הייתה להורות לבת להסדיר את זכויותיה בדירה. החברה טענה כי הבת קיבלה את הדירה מאמה, אך לא הסדירה את זכויותיה, דבר שמונע מהבנק המלווה לרשום משכנתא לטובתו, והדבר גורם לעיכוב ביצוע הפרוייקט.

האם טענה כי פינויה מדירתה, כמו גם החתימה על מסמכי השעבוד לבנק המלווה יכול להתבצע אך ורק לאחר קבלת היתר בניה סופי ואישור כי שולמו כל התשלומים לרבות היטל השבחה. לטענתה, אישורים אלו לא הוצגו.

השופט יוסי ברכיה קיבל את תביעת החברה בכל הנוגע לחיוב השתיים לחתום על הסכם הליווי. השופט כתב בהחלטה שפרסם באחרונה כי: "המשיבות חתמו על חוזה בו הן מתחייבות לשתף פעולה עם כל בקשה בעניין הליווי הבנקאי. טענות המשיבות נפתרו כאמור לעיל עם הצגת היתר הבניה ואישור התשלום של היטל ההשבחה, כך שלמעשה טענות ההתנגדות שלהן לחתימה הן קלושות. בנסיבות תיק זה מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקשת. לטענת המבקשת (חברת דמרי), עלות הפרויקט החודשית נכון למועד הוצאת היתר הבנייה לשלב א' עמדה על סך של כ-100,000 שקל מידי חודש. עוד נטען כי העיכוב בביצוע הפרויקט יוביל לנזקים בגין עלויות מימון חודשיות בסכום מוערך של 370,000 שקל לכל חודש וכן הם טוענים שיהיו עלויות נוספות על עלויות אלו, כך שסך הנזק הצפוי עומד על סך 25 כולל של 1,173,000 שקל לכל חודש. עוד נטען שהעיכוב פוגע במוניטין של התובעת. לבסוף נטען כי אילולא יינתנו הסעדים הזמניים המבוקשים, הפרויקט יתעכב וייגרם נזק כספי גדול גם לבעלי הדירות האחרות בפרויקט".

השופט קבע עוד כי "אין כל מניעה מצד המשיבות לחתום על מסמכי הליווי בהתאם להתחייבותן החוזית. החתימה על מסמכי ההתחייבות הוא המצב הבסיסי שיש לפעול על פיו, אי החתימה על מסמכי הליווי ישנה את  הסדר הנכון שבין הצדדים כפי שהוסכם בהסכמים". בנוסף, השופט הורה לבת להסדיר את זכויותיה בדירה. 

עם זאת, בכל הנוגע לפינוי האם מדירתה, השופט קבע כי יש לאפשר לבעלת הדירה ארכה לפני פינויה. השופט קבע כי היתר הבנייה הוצא ב-6.5.2025, ועל פי ההסכם יש לה תקופת פינוי של עד 90 יום. בחלוף פרק הזמן הזה, על האם לפנות את דירתה.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן