קבלני העגורנים יחויבו לקחת אחריות על תפעול המנופים
תיקון עוול היסטורי: עד כה האחריות על תאונות עגורנים הונחה אך ורק לפתחם של החברות היזמיות והקבלנים הראשיים של הפרויקטים. ההחלטה האחרונה תעביר אחריות גם לקבלני העגורנים // דעה
תיקון עוול היסטורי: עד כה האחריות על תאונות עגורנים הונחה אך ורק לפתחם של החברות היזמיות והקבלנים הראשיים של הפרויקטים. ההחלטה האחרונה תעביר אחריות גם לקבלני העגורנים // דעה
סוף סוף, לאחר אינספור תאונות שבאו לידי ביטוי במהלך השנים האחרונות בקריסת מנופים (עגורנים) כלל עשרות נפגעים, ביניהם הרוגים ונכים, התקבלה במהלך הימים האחרונים החלטה מבורכת שאולי תהיה בבחינת סנונית ראשונה בשינוי מהיסוד של הגישה הממלכתית בכל הקשור למניעת תאונות בענף הבנייה.על פי אותה החלטה, מפעילי העגורנים יצטרכו לקבל אישור להפעלתם באתרי הבנייה במישרין מול קבלן הפרויקט, ולא כפי שהיה עד כה. עובדה זו, לכשעצמה, תאלץ הן את קבלני העגורנים לקחת אחריות על תפעול המנופים על כל המשתמע מכך.
בכך, לטעמי, יש גם תיקון עוול היסטורי שלפיו, עד כה, האחריות על תאונות עגורנים הונחה אך ורק לפתחם של החברות היזמיות ועל הקבלנים הראשיים של הפרויקטים, בבחינת הקבלן והיזם אחראים על הכל, ושלא בצדק במקרה זה. ההחלטה האחרונה תבליט הקרבה יותר את אחריות קבלני העגורנים, מה שיגביר ללא ספק גם הפיקוח בנגזרת חשובה זו וגם, אני מאמין יקטין את כמות התאונות.
רק על מנת לסבר את האוזן לקוראים, ברחבי אלפי אתרי הבנייה במדינת ישראל, קיימים על פי הערכה שמרנית כ-1800-1900 מנופים, רובם ככולם באתרי מגדלים שהינם בני 11 קומות ומעלה, כמתבקש בחוק. על פי נתונים לא רשמיים הן של משרד העבודה והן גורמים נוספים, כ-250 מתוך אותם מנופים, פועלים ללא רישיון כלל, מה שמחדד כמובן את חשיבות ההחלטה האחרונה.
לפרוטוקול, החלטת העגורנים תעלה ללא ספק סכומים לא מבוטלים לכל הצדדים, אולם, וזה אולם גדול, אין לי ספק שהיא תחסוך פי כמה וכמה, הן בנפגעים והן מן ההיבט הכלכלי, שהרי סגירת אתר לפרק זמן כזה או אחר עקב תאונה או אי תקינות הפעלת עגורן, הייתה עולה לציבור הקבלנים הן כלכלית, הן למוניטין שלהם, וכמובן הייתה פקטור לא מבוטל בעצירת פרויקטים רבים, מה שהקשה לקדם היצע דיור.
כמי שעוסק 24/4 בכל נושא הבטיחות בבנייה ואחריות תאגידית של הקבלנים, הייתי מצפה ממקבלי ההחלטות בממשלה, ובראש וראשונה משרד העבודה ומנהל הבטיחות, ש"ימנפו", תרתי משמע, את ההחלטה על עגורנים/מנופים לגורמים נוספים שהביאו במהלך השנים האחרונות לתאונות עם נפגעים.
נושא עוד יותר חשוב, שעד כה לא טופל כלל, הינו העדר כמעט מוחלט של פיקוח אפקטיבי באתרים. רוב רובם של אתרי הבנייה כלל אינם מפוקחים, זאת משום שמספר הפקחים של משרד העבודה הינו בטל בישישים אל מול אלפי אתרי הבנייה הפזורים ברחבי הארץ.
התרעתי בעבר, והנני מתריע שוב ביתר תוקף כי ואקום זה גורם יותר ויותר לפקחים עירוניים חסרי מיומנות מקצועית, להתערב שלא לצורך בכל הקשור לבטיחות באתרי הבנייה. פקחים אלה גורמים לנזק כפול ומכופל, זאת משום בהם מתערבים כל העת בזוטות כגון מיקום הגדר המקיפה את אתר הבנייה, וסגרים שלא לצורך אתרים המתפקדים כיאות, ולעומת זאת אינם מסוגלים, כאמור, להבחין בבעיות הבטיחות האמיתיות, אם ישנן כאלה באותה אתר בנייה.
לסיכום, הייתי מצפה שההחלטה המבורכת שתפקח על העגורנים, תהיה חוליה ראשונה בשרשרת פעולות שתביא סוף סוף לחיסול הנזק המיותר והכואב הזה של יותר מ-40 הרוגים ועוד מאת רבות של נפגעים ונכים מידי שנה באתרי הבנייה!
*כותב המאמר, עורך-דין אלדן דנינו, מומחה לבטיחות בענף הבנייה ואחריות תאגידית.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן