מביטחון לאומי לצמיחה עסקית: המודל האסטרטגי ליזם המנצח

שמונה בבוקר. אתה נכנס למשרד עם כוונה ברורה: לבדוק היתכנות של פרויקט חדש ולגבש עם הסמנכ"ל את היעדים לרבעון הבא. אבל אז מתחיל הטפטוף שהופך למבול: טלפון מהבנק המלווה עם שאלות חדשות על דו"ח האפס, מייל זועם מהקבלן על עיכוב באישורים, מהנדס העיר דורש הבהרות דחופות, ובמקביל, מנהלת השיווק מודיעה שהיא במילואים מהיום. השעה עשר, ותכנון היעדים שלך כבר נראה כמו זיכרון רחוק. כהרף עין מגיעה השעה שש בערב ואתה מבין שנגמר היום ובעצם, כל היום היית עסוק ב…כיבוי שריפות.

אם התיאור הזה מוכר לך, אתה לא לבד. זוהי מחלת הניהול הכרונית של חברות יזמות רבות בצמיחה. בתקופה רגילה, חוסר ההיערכות הארגונית התומכת בהמשך הצמיחה פוגע בהתקדמות החברה וברווחיות שלה. בתקופת מלחמה, בה אי-הודאות גוברת לקיצונית, היא הופכת לסכנה קיומית של ממש.

בתקופה שבה אי-הוודאות היא המציאות היומיומית, האינסטינקט הראשוני של יזמים רבים הוא לעצור, להמתין ולצמצם סיכונים. זו תגובה מובנת, אך בתחום ההתחדשות העירונית, היא עלולה להיות החמצה אסטרטגית. 

דווקא מתוך הכאוס הזה, המלחמה הנוכחית, בשונה מסבבים קודמים, שינתה את כללי המשחק. הפגיעה אינה ממוקדת עוד באזור אחד – בעוטף או בגבול הצפון, אלא היא ארצית. מה שהיה פעם איום אזורי, הפך היום לצורך לאומי קיומי. כשהאזעקות נשמעות בכל רחבי הארץ, כולנו מבינים שפשוט אין לאן לברוח. 

המציאות הזו הפכה את הצורך במיגון אישי ובבית מוגן מצורך רצוי להכרח. המלחמה, על כל הקושי והכאב שבה, הפכה את הצורך בהתחדשות עירונית לדחוף וחיוני יותר מאי פעם. המלחמה יצרה קונצנזוס לאומי סביב צורך אחד, דחוף ובלתי מתפשר: ביטחון. הדיון הציבורי כולו עובר מדירות תמורה ומפרט טכני לדיון גם על דירות ממוגנות ל"הצלת חיים". הצורך בממ"ד ובבניין חדש וחזק הפסיק להיות ערך נלווה בפרויקט, הוא הפך ללב המוצר עצמו. צורך זה יקבל ביטוי משמעותי עוד יותר ביום שאחרי המלחמה, בו האזרחים יבטאו ברגליים את מסקנות המלחמה ויחפשו פתרונות לשיפור ההגנה על חייהם.

כך נוצר מצב שהמלחמה מעניקה ליזמים הזדמנות ייחודית להפגין מנהיגות. זוהי, ללא ספק, שעתם הגדולה של יזמי ההתחדשות העירונית. נוצרה כאן התלכדות אינטרסים נדירה: צורך לאומי דחוף בחיזוק העורף יוצר נכונות של הרשויות המקומיות, שמבינות את הדחיפות יותר מבעבר לקדם פרויקטים. זו גם הזדמנות עסקית ליזם להוביל מהלך בעל משמעות, ובמקביל לייצר צמיחה עסקית בת-קיימא לחברה שלו.

מניהול חברה יזמית למנהיגות יזמית
בתקופה כזו, יזם שימשיך לפעול בכלים הישנים יתקשה להתקדם. המנהיגות היזמית נמדדת כעת ביכולת ליזום וליצור באופן אקטיבי את הפרויקט כך שייצור משולש של הצלחה משותפת  Win-Win-Winוישקף את העוצמה, הבידול והחוסן שלו כיזם מוביל. ההצלחה טמונה ביכולת לייצר ניצחון עבור כל אחת מצלעות המשולש: הדיירים, העיר, ובסופו של דבר – היזם עצמו.

WIN 1 – יצירת אמון מול הדיירים – הבטחה לביטחון כפול
הבסיס לכל פרויקט הוא האמון של בעלי הדירות. מהניסיון שצברנו במהלך השנים האחרונות, אמון אינו נבנה רק על סמך הבטחות למקסום התמורה, אלא על ידי יצירת ודאות ותחושת ביטחון אמיתית. היזם המנהיג לא "מוכר" להם פרויקט, הוא רואה בהם שותפים במסע לחיים בטוחים יותר. כשהדיירים מבינים שהיזם רואה את טובתם וביטחונם בראש סדר העדיפויות – הן ביטחונם הפיזי באמצעות ממ"ד תקני ובניין חדש וחזק, והן ביטחונם הכלכלי באמצעות ערבויות ובטוחות פיננסיות הולמות – נוצר האמון הדרוש. 

האמון הזה לא נבנה בפגישה אחת. הוא נבנה בסבלנות ובזמינות, דרך עשרות שיחות אישיות, בעקביות, בתקשורת פעילה, במתן תשובות שקופות גם לשאלות הקשות ביותר. זהו תהליך של הפיכת קבוצת שכנים חשדנית לקהילה מגובשת שצועדת יחד עם היזם למטרה משותפת. שקיפות מלאה, זמינות והקשבה אמיתית לחששות הם הכלים שהופכים דיירים חשדניים לשגרירים נאמנים של הפרויקט.

WIN 2 – רתימת הרשות המקומית – יצירת ערך אורבני
הדרך לרתום את הרשות המקומית היא לא להגיע עם דרישות, אלא עם פתרונות. יזם חכם חושב כמו שותף לתכנון העיר. הוא לומד את ה-DNA  של השכונה ואת הצרכים האסטרטגיים של העירייה. הערך האורבני אינו מסתכם רק בגן ילדים, הוא יכול להיות פתרון יצירתי למצוקת חניה באמצעות חניון תת-קרקעי שישרת גם את הסביבה, שיפור מבנה הרחובות כדי לשפר את הנגישות, או שיקום גינה ציבורית מוזנחת והפיכתה ללב הפועם של השכונה. יזם שמגיע עם חזון כזה מוכיח שהוא מבין את המרקם העירוני ושותף אמיתי להתפתחות העיר.

כאשר יזם מציג לוועדת התכנון פרויקט שלא רק כולל דירות, אלא מציע גם תועלת ציבורית משמעותית, ברוב המקרים הרשות המקומית הופכת לגורם תומך, נרתמת לקידום הפרויקט ומסייעת להסיר חסמים. במיוחד בתקופה זו, בעקבות המלחמה, בה לרשויות המקומיות ברורה החשיבות העליונה של ההתחדשות העירונית והם צריכים את היזמים כדי לממש את הצורך הזה, הדיון הופך מ"מאבק על אחוזי בנייה" ל"שיח על יצירת ערך משותף".

WIN 3 – הצלחת היזם – תוצאה של מנהיגות ושותפות
ההצלחה של היזם היא התוצאה הישירה של שני הניצחונות הראשונים. יזם שהצליח לבנות אמון עם הדיירים וליצור שותפות עם העירייה, מסיר את שני החסמים הגדולים והיקרים ביותר בדרך: התנגדויות הדיירים ועיכובים בירוקרטיים. במקום לבזבז שנים וכסף על מאבקים, הוא נהנה מתהליך מהיר וודאי יותר. הכדאיות הכלכלית של הפרויקט אינה נשחקת במלחמות התשה, אלא מתחזקת בזכות שיתוף הפעולה. בסופו של דבר, גם המוניטין שנבנה מפרויקט מוצלח שקודם בשותפות, הופך לנכס החשוב ביותר של היזם, ופותח לו דלתות לפרויקטים הבאים.

מנהיגות יזמית זו יוצרת הזדמנות עסקית
התקופה הנוכחית מאתגרת את ענף הנדל"ן, אך היא גם מזמנת לנו הזדמנות היסטורית. יזמים שימשיכו לפעול לפי כללי המשחק הישנים יתקשו לשרוד. אלו שיבינו את גודל השעה, יפגינו מנהיגות, ויאמצו גישה של שותפות ויצירת ערך משותף משמעותי, לא רק יצליחו בפרויקטים שלהם, יגדלו ויצמחו, אלא גם יהיו שותפים פעילים במשימה הלאומית של בניית עורף ישראלי חזק ובטוח יותר.

*הכותבת, טליה שפירא, הנה יועצת עסקית בכירה ומלווה חברות בענף הנדל"ן, התכנון והבניה

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן