לאחרונה התבשרנו על תכנית ממלכתית מקיפה להקים עשרות יישובים חדשים בפריפריה, הן בנגב הן בגליל וברמת הגולן. מעבר לעובדה שמדובר בהשקעת הון עתק, נשאלת השאלה האם זה לא יבוא על חשבון ערים ויישובים קיימים בפריפריה? // דעה
ובכן, הניסיון ההיסטורי של מדינת ישראל מלמד שבפריפריה זקוקה לאיכות ולאו דווקא לכמות ערים ויישובים חדשים. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, כשמדינת ישראל הצעירה הייתה ריקה מתושבים ואחת המדינות הפחות צפופות בעולם, הוקמו בנגב ובגליל עשרות רבות של עיירות פיתוח, מושבים ויישובים כפריים.
החשיבה של אותם הימים התייחסה ברא וראשונה להיבט הביטחוני הצרוף, וראתה את יישובי הפריפריה החדשים, ובמיוחד את עיירות הפיתוח, כמעין "משלטים" שבד בבד גם יפריחו את השממה וגם ישמשו כחיץ מגן בטחוני, לדוגמא בנגב הצפוני החוצץ בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה, עם הקמת קריית גת, אופקים, נתיבות ושדרות, כמו גם תכנית "ייהוד הגליל" שעל פיה הוקמו נצרת עילית(כיום נוף הגליל), כרמיאל ומעלות.
תפיסה זו, למרבה הצער, נכשלה כישלון חרוץ. רוב רובן של עיירות הפיתוח נאלצו במשך עשרות בשנים להיאבק על שרידותן, היו תלויות למחייתן בדרך כלל על מפעל אחד או שניים, שבמקרים רבים נסגרו וגרמו לאבטלה המונית והפכו, שלא בטובתן, למרוחקות, הן פיזית והן תודעתית מ"מדינת תל אביב", עם פערים סוציו אקונומיים גדלים והולכים בינם לבין מרכז הארץ.
במהלך העשורים האחרונים השתפר המצב ולפחות חלק מאותן עיירות פיתוח החלו בתהליך נכון של חיזוקן על ידי הבאת אוכלוסיות חדשות, הקמת אזורי תעסוקה, כולל מתחמי הייטק, שיפור הדרגתי של התחבורה בינן לבין מרכז הארץ, ובמיוחד פתיחת תחנות רכבת חדשות וכן שיפור מערך הכבישים ואומצה גם תפיסה נכונה של הקמת "אשכולות תעסוקה" משותפים למספר ערים ועשרות יישובים הממוקמים באותו איזור, נניח, הנגב המערבי או הגליל העליון.
על כן התפיסה שאמרוה להיות נר לרגליהם של מקבלי ההחלטות צריכה וחייבת להיות המשך חיזוק הערים הקיימות, המשך פיתוח מתחמי תעסוקה איכותיים ובד בבד המשך שיפרו מערכת התחבורה, כולל רכבת מהירה מקרית שמונה וכרמיאל בצפון ועד לירוחם ומצפה רמות בדרום.
בד בבד בכל נשכח שאותם עיירות פיתוח ותיקות עודן מתאפיינות בכמות בלתי סבירה של שיכונים מתפוררים, רובם ככולם דווקא במרכז אותן ערים ועל כן, ובמקום לסמן כמטרה הקמת יישובים חדשים, על מקבלי ההחלטות לסמן כמטרה מועדפת התחדשות עירונית כוללת שתקדם במהלך העשורים הקרובים מאות אלפי יחידות דיור חדשות בבנייה מודרנית ועדכנית, משולבת במרכזי תעסוקה, מסחר ובילוי.
את אותו הון עתק שעתיד להיות מושקע, שלא לצורך, בהקמת עוד עשרות יישובים חדשים, יש לשנע מיידית למטרה חשובה זו. לפרוטוקול, איני מזלזל באתגר הלאומי להבאת עוד מאות אלפי מתיישבים חדשים לפריפריה, אולם, וזה אולם גדול, מטרה זו תושג אך ורק אם קודם לכן יחזקו את הפריפריה הן במוקדי תעסוקה, גם ישפרו את הנגישות התחבורתית אליה ובמיוחד, יבצעו את אותה התחדשות עירונית שתעביר מן העולם סופית את הכתם של אותן עיירות פיתוח שהפכו, שלא בטובתן, לסלאמס.
*כותב המאמר, אייל בהרי, מכהן כמנכ"ל צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
