עינת גנון: לפעמים היזמים צודקים לפעמים הרשויות המקומיות צודקות, זה לא תמיד שחור ולבן. לפעמים אנו רואים לנכון להצטרף ליזמים כרשות ממשלתית. אנו משוחחים עם הרשויות. אנו לא מפחדים. אם נחשוב שזה מוצדק ללכת נגד העיריה אנו מוכנים לחתום על תכניות גם בניגוד לעמדה של הרשות המקומית.
"אנחנו בתחושה שעולם ההתחדשות העירונית הוא סוג של שדה קרב או מגרש שיש בו תחרות מרובת משתתפים, לכאורה, כולם צודקים, כולם רוצים לעשות טוב אבל בשטח זה לא כל כך מסתדר" בדברים אלו פתחה עו"ד ענת בירן את הפאנל בנושא מיסוי, בירוקרטיה, מדיניות ראשי ערים ומה שבניהן בכנס הנדל"ן השנתי של מגדילים שנערך בשבוע שעבר במלון רמדה בירושלים.
היא פנתה לליאת שוחט, ראש עיריית אור יהודה וציינה כי העיר בולטת בהתפתחות מטורפת עם שכונות חדשות של אלפי יח"ד בותמ"ל ועשרות פרויקטים של התחדשות עירונית איך את מתמודדת עם המהפכה העצומה הזאת?
ליאת שוחט – ראש עיריית אור יהודה, ציינה כי "אור יהודה אכן עוברת מהפכה. העיר הייתה זקוקה לשכונות חדשות כדי להביא אוכלוסייה חדשה וצעירה, להרחיב את הגבולות שלה, אבל בעיקר היינו זקוקים להתחדשות עירונית. אנו עיר במרכז הארץ שעוטפים אותה ישובים מאוד חזקים שפרצו דרך בהתחדשות עירונית. לכן כשנכנסתי לתפקיד הקמנו מנהלת התחדשות עירונית והתחלנו לעשות מיפוי בעיר. היום כל תושב יודע מה העתיד של הבניין והרחוב שלו. רוב העיר מתוכננת". לדבריה, "גם כשראשי ערים אחרים היו נגד הדורסנות והמהירות אני הייתי בעד כי אני חושבת שהביורוקרטיה והחסמים שהמדינה מערימה במשך שנים, הם אלה שעוצרים את ההתקדמות. כל זה היה בד בבד עם לקיחת אחריות על הצרכים של העיר – מוסדות ציבור, תחבורה ציבורית וכו'. רק אחרי שראיתי שאני יכולה לתת מענה לכל אלה הבנתי שאני יכולה לקדם. אבל לצד מתן המענה ליזמים ולמתכננים חשוב לנו לתת מענה לתושבים כי בסופו של דבר מי שנשאר עם התושב זה אני ולכן העבודה המשמעותית ביותר של העיריה זה בתחום החברתי. אנו אלה שיוזמים ומובילים את זה."
שי אהרונוביץ – סמנכ"ל מיסוי מקרקעין, רשות המיסים ציין בפאנל כי בסופו של יום יש כוונת מכוון של המדינה לעודד באמצעות המיסוי פרויקטים של פינוי בינוי יותר מפרויקטים של תמ"א 38. ההבחנה הזו הייתה היסטורית. את החקיקות עשינו בשיתוף פעולה עם משרד השיכון והרשות להתחדשות עירונית. אני כבר לא בטוח שהגענו לתחתית מבחינת הטבות המס שאפשר לתת. אנו כבר קרובים למיצוי מלא. בנוסף, נושא הפריפריה, ראיתם את טיוטת הדוח. היו ישיבות לא קלות. אנו באים בלב פתוח ונפש חפצה. אנו לא רוצים לסבך את מערכת המס יותר ממה שהיא מסובכת. אנו מאוד שמרנים בהקמת מנגנונים שמערכת המס לא מכירה אותם. אבל בהחלט נדון בזה ונבדוק את זה. בשביל זה צריך כנסת וממשלה.
דקלה פרסיקו – סמנכ"לית תכנון ICR שכיהנה בעבר כמתכננת הותמ"ל ציינה בפאנל כי אין ספק שלבוא ולעבוד משני הצדדים נותן לך פרספקטיבה יותר עגולה של המערכת. והיום יש לי את היכולת להבין היום איזה דברים היו נכונים שעשינו בזמנו ואיזה לא, לא הייתי יכולה לזכות במתנה הזו אם לא הייתי חוצה את הקווים ועוברת לצד של "הרעים". עברתי לצד השני הבנתי שזה מאוד יפה שהכנסת מחוקקת חוקים אבל הדבר הזה פשוט לא עובר לשטח. מוסדות התכנון באופן כללי לא ממלאים עקב בצד אגודל אחרי הוראות החוק. לכן בעיני הדבר הראשון שצריך לעשות זה לא לחוקק חוקים אחרים אלא שבודק התכניות ידע איזה סמכויות יש לו ואיזה אין לו. כיום הבעיה שלי זה לא הדיירים אני יודעת להגיע לאחוז ההסכמות בזמן סביר. הבעיה שלי הן הרשויות. כשבאה עירייה ואומרת אלה יהיו המתחמים שבהם ניתן להגיש תכנית, צריך לכלול גם שטחים ציבוריים וכו', ולכן זה מחייב הגשה של תכנית עם העירייה כי כבר אין לי רוב. אבל לא כל העיריות יודעות לעמוד בקצב. יש לא מעט מקרים שבהם אמרו לי אין כוח אדם לבחון את הפרוגרמה וכו'. ניגשתי לרשות להתחדשות עירונית אבל העיריה כועסת עליי.
עינת גנון סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ציינה בתגובה כי כמו שדקלה אמרה פתחנו היום מסלול מסודר. בהתחלה קיבלנו כל מיני בקשות שכל אחד עם סטטוס וקשיים מסוימים. יש עכשיו כללים, יש תנאים, איך פונים אלינו, מה צריך לשלוח וכו'. לפעמים הרשויות המקומיות צודקות, זה לא תמיד שחור ולבן. לפעמים יש קשיים מסוגים שונים שאנו רואים לנכון להצטרף ליזמים כרשות ממשלתית. אנו צריכים שתהיה הסכמה על הפרמטרים שלנו שמפורסמים וידועים בעניין תמורות לדיירים. אם פרסמנו מסמך שהתמורות שאנו מתבססים עליהן הם 12 מ' אבל היזם אומר שסיכם עם הדיירים 30 מ' אז בסיטואציה כזו אנו לא נצטרף. אנו משוחחים עם הרשויות. אנו לא מפחדים. אם נחשוב שזה מוצדק ללכת נגד העיריה אנו מוכנים לחתום על תכניות גם בניגוד לעמדה של הרשות המקומית.
ליאת שוחט אמרה בתגובה כי אנחנו מאוד שקופים וכל המידע נגיש. אנחנו מצטרפים ליזמים כמגישי התכנית. יש לנו אינטרס כעירייה. לפעמים אנו מקבלים ביקורת מהתושבים עצמם כי עקפנו את החתימות של התושבים. אבל העבודה החברתית הקהילתית שנעשית בתוך השכונות היא כ"כ טובה, עובדים קהילתיים נכנסים לתוך הבתים שבהם העברית היא לא שפת אם, ושם אנו מסבירים לתושבים, ומבינים שהעירייה היא סוג של מתווך פה.
גל קסטל – סמנכ"ל התחדשות עירונית – אורון נדל"ן ציין בפאנל כי אנחנו נמצאים כל הזמן במלחמה בנושא של התחדשות עירונית לצערי. אבל הדבר הכי חשוב זה הפן החברתי, הנושא של הדייר – אני שמח לשמוע את דבריה של ראשת העיר אור יהודה. הדייר זה הפרונט של הסיפור. הדייר יודע, יש לו עורכי דין, הוא מכיר, יודע לדרוש, זה משתנה ממתחם למתחם, יש מקום שבו יש יותר פתיחות ויש מקום שפחות, אנחנו מבינים שהיום לשמוע את הדייר, להשקיע בו לאורך כל ציר הזמן, זה הפך להיות קריטי. יש רשויות שיותר ערות לדרישות ויש שפחות. הלוואי שכל רשות מקומית תעשה סקר חברתי. כשיש דיירים שהם בשיח עם רשות עירונית ואומרים אמרנו ככה וככה והרשות המקומית אומרת לא. עושים סקר אבל מתעלמים מהממצאים שלו. לכן בפן החברתי לא רק כיזמים צריך לתת לזה משקל אלא גם הרשויות המקומיות צריכות לתת לזה משקל אמיתי. לא בכל הפרמטרים, אבל כן לשמוע אותם ולהתחשב.
עו"ד רונית אשד לוי – מנכ"לית יצחקי השקעות התחדשות עירונית ציינה כי נושא הטיפול בקשישים הוא נושא שלא דייקנו בו בהתחלה אבל מאז עשינו דרך ארוכה והיום אנחנו מציעים אצלנו בקבוצה אפשרות לעבור לדירה שקיימת לנו במלאי וזה מנטרל את הקפיצה הזו של מעבר לדירה שכורה, יש למצוא את הדרך לפתוח את זה לכולם. נושא אחר שאנחנו מתמודדים איתו הוא נושא המנהלות, יש ערים שבהם המנהלות הן גורם דוחף והן מסייעות לנו לקדם, אבל מהצד השני יש מנהלות ששמות רגליים ומשרתות אג'נדות שהן לא תמיד של הדיירים. כאן נראה לי שנכון לייצר האחדה בין עמדת הרשות לעמדת המנהלות. עינת גנון ציינה בתגובה כי לכל מנהלת יש נוהל, אנו מחייבים אותן לעשות נוהל עבודה. לגבי ההבדלים בין המנהלות אין ספק שהאנשים עושים הרבה מהתפקיד. לא הכל מושלם. אבל אתם מוזמנים לפנות אלינו, אנחנו מקשיבים.