התכנית האסטרטגית לדיור מייעדת את מתחם פלוגות לציבור החרדי. ראש מועצת שפיר: "מדינת ישראל צריכה להיות ערנית לכך שהיא פוגעת ביכולות של המרחב הכפרי לייצר מזון"
קריית גת בדרך לחצי מיליון תושבים: תכנית להקמת רובע מגורים בהיקף של עיר חדשה עם מעל 207,000 תושבים במרחב פלוגות, צפויה לעלות בקרוב לדיון ראשון בוועדה המחוזית דרום, ולהביא להגדלת אוכלוסייתה של העיר למעלה 450,000 תושבים. המתחם, ששטחו 11,366 דונמים (מעל 11 קמ"ר) נמצא כיום על שטחים חקלאיים של מושבי המועצה האזורית שפיר, אך צפוי לעבור בשלב מסוים לתחומה של קריית גת. במועצה האזורית שפיר מברכים על התכנית, אך מבהירים עם זאת כי: "אסור למרחב הכפרי להישאר מאחור, צריך לשמור עליו לצורך ייצור מזון".
מסמך שלד פלוגות, שעולה לדיון בוועדה המחוזית, הוא מסגרת תכנונית לפיתוח עירוני של כ-11,000 דונם. עבור 207,000 נפש, כולל שכונות מגורים ושרותי מגורים, שטחי תעסוקה ומסחר וכל התשתיות הנדרשות. התכנית היא בסיס לפיתוח אורבני של מרחב פלוגות (פלוגות רבתי), המצוי ממערב לקריית גת וכהמשך אורבני רציף לתכנית "קריית גת מערב תמל 1011".
מרחב פלוגות מיועד להוות חלק משמעותי של מענה לצרכי דיור בישראל כפי שפורטו בתכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040-2017, וכן במסגרת יעדי הממשלה לשנת 2040, הקבועים תוספת של 243,000 יח"ד בנפת אשקלון.
למרות שהתכנית אינה מציינת את אופי האוכלוסייה אליה מיועדת התכנית, הרי שמתכנית הדיור הממשלתיות עבור המגזר החרדי משנת 2019 עולה כי מתחם פלוגות (המוכר גם בתור "קריית גת מערב מערב") מיועד לציבור החרדי, בהיקף של עד 40,000 יח"ד. עם זאת, ממסמכי התכנית עולה כי היקף הבינוי הסופי במרחב תלוי באופי האוכלוסייה שתתגורר בו – חרדית או כללית. ממסמכי התכנית עולה כי במקרה של אוכלוסייה חרדית (עם גודל משפחה של 5.5 נפש), היקף הבינוי יעמוד על 37,000 יח"ד. במקרה של אוכלוסייה כללית (3.5 נפשות למשפחה), היקף הבינוי יעמוד על 59,000 יח"ד. התוכנית הגבילה את הצפיפות המרבית במגרשים ל-17 יח"ד לדונם נטו.
בגלל גודל התכנית, היא מחולקת למספר מתחמים. במקביל לדיון במתחם כולו, תעלה לדיון בוועדה תכנית לפיתוח מרכז מתחם פלוגות – תכנית "מתחם פלוגות- תכנית רובע מרכז", יוזמת משרד השיכון והבינוי ובתכנונו של דורון צפריר ממשרד "פרחי צפריר". מדובר בתכנית ששטחה כ-6,200 דונמים, מתוכן 4,000 דונמים מיועדים לפיתוח עירוני, הכולל 10,550 יח"ד, וכן הקצאת שטחים לתעסוקה ,לצרכי ציבור, למסחר, פיתוח מערך תנועה ותחבורה, רשת צירים ירוקים, ושבילים להולכי רגל ורוכבי אופניים.
עוד כוללת התכנית כ-555,000 מ"ר בנוי על קרקעי לתעסוקה וכ-97,000 מ"ר בנוי על קרקעי למסחר. וכ 350,000 מ"ר לתעשיה. התכנית מחולקת לשכונות במתכונת של רבי בלוקים (חלוקה לשכונות /קהילות) המונים 600- 1100 יח"ד, ובמרכזם בלוקי ליבה הכוללים שצ"פ ומוקד ציבורי. למרות שדברי ההסבר לתכנית אינם מתייחסים במפורש לאופי האוכלוסייה שאליה מיועד המתחם, הבינוי המוצע תואם לצרכי האוכלוסייה החרדית – הבינוי המוצע הוא בגובה של עד 8 קומות ברבי הבלוק, ועד 10 קומות לאורך השדרות הראשיות, בינוי התואם לשכונות חרדיות. מגבלות הגובה נקבעו בשל השימוש במעליות בשבת, שאינו מקובל בחלקים רבים של החברה החרדית.
קידום התכנית התאפשר, בין השאר, בזכות אישור תיקון לתכנית המתאר הארצית תמ"א 35(תיקון מספר 6 לתכנית), כך שהמרקם העירוני סביב העיר הורחב לכיוון שטחי המועצות האזוריות סביבה – המועצות האזוריות לכיש, שפיר ויואב. תיקון מספר 6 בתמ"א 35, מרחיב את המרקם העירוני של קריית גת. השטח המוצע להרחבת המרקם העירוני כולל שטחים שמהווים עתודות לשטח לפיתוח לטובת הרחבת העיר. על פי הצעת מינהל התכנון, שטח המרקם העירוני (הכולל את שטחה של העיר), יעמוד על 50,500 דונמים.
על פי תכנית המתאר לקריית גת, הנמצאת כעת בהליכי אישור, היעד לאוכלוסיית העיר (ללא מתחם פלוגות) לשנת 2040, הוא 250,000 תושבים. מתחם פלוגות, על 207,000 תושביו המיועדים, צפוי לעבור לשטחה המוניציפלי של קריית גת, שאוכלוסייתה צפויה להגיע, על פי יעדים שהוצבו, ל-450,000 תושבים, ולהפוך לאחת מהערים הגדולות בארץ.
מרחב פלוגות נמצא כיום בתחומי המועצה האזורית שפיר. רוב השטחים נמצאים בתחום המושב עוזה, ומיועדים לגידולים שדה עונתיים (חיטה, שעורה, אספסת), וחלקם בתחומי המושב אומץ, ומשמשים למטעים. בהמשך, השטח צפוי להסתפח לקריית גת.
ראש מועצת שפיר, אדיר נעמן, מברך על התכנית, אך דורש להתחשב במרחב הכפרי ולא להשאירו מאחור, כדי לשמר את יכולות הייצור שלו. נעמן: "ראוי לאפשר לרשויות העירונית לגדול ולהתפתח, אך זאת בד בבד עם דגש על שמירה על המרקם הכפרי, ולייצר כבר ברמת התכנון את הכלים לשכנות טובה וראויה. כשגורעים שטח ומייצרים מרחב תכנוני חדש, צריך לשים לב לכל הרשויות המשתתפות בתכנית ולראות כיצד כולן מקבלות תרומה מכך. שלא יהיה מצב שאחת יוצאת בשן ועין".
עוד אומר נעמן כי חשוב לשמר את יכולות הייצור של המרחב הכפרי: "למרחב הכפרי חשוב לשמר את משאבי הייצור שלו, וגם למדינת ישראל חשוב לשמור על הריאות הירוקות ועל יכולות הייצור החקלאיות. אסור להתעלם מהמרחב הכפרי, וצריך לראות איך הוא לא הנשאר מאחור. היכולת לצמצם את הפערים בין מרחבי התכנון החדשים למרחב התכנון הכפרי הוא באמצעות אירועי ההשבחה שמגולמים בתוכם רווחים. לכן מדינת ישראל צריכה למצוא ולהגדיר את האחוז המתאים שבו זה שמוסר את הקרקע וזה שמקבל יחלקו ביניהם".
המושבים עוזה ואומץ, שהשטחים שלהם צפויים להיגרע מהם לטובת הפיתוח העירוני, צפויים לנהל דיונים מול רמ"י במטרה לפצותם. נעמן: "אני אפעל כדי לסייע להם למקסם את הרווח שלהם מעסקאות שכאלה. אני אתמוך בהם כמה שירצו. יש לרמ"י כל מיני כלים כדי לפצות אותם, בין אם בערך הקרקע, זכויות איזון, אישור של תכניות שונות שקשורות למושב, כי לאפשר לו רווחים. רמ"י יודעת לפצות על כך, אבל מדינת ישראל צריכה להיות ערנית לכך שהיא פוגעת ביכולות של המרחב הכפרי לייצר מזון. בסוף אנחנו חייבים להתקיים פה, בלי תלות בייבוא וסחורה מבחוץ. ראינו את זה בתרופת הקורונה ועוד יותר בתקופת המלחמה הנוכחית. אנחנו חייבים לעמוד בכוחות עצמנו, והכלים לייצור זה אדמה".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
