לפרק לאנחות את תקציב המדינה המקורי על כל תחלואיו, ולבנות במקומו תקציב שיוכל לממש את יעדי השיקום // דעה
תכנון מחדש של תקציב המדינה איננו אופציה. הוא הכרח המציאות בעקבות מצב המלחמה המתמשך בו תמצא מדינת ישראל במהלך החודשים הקרובים, ואולי אף למעלה מזה.
מדובר בסכום בלתי נתפס הנושק לטריליון שקלים, 484 מיליארד לשנת 2023 ו-514 לשנת 2024, שמתוכו ניתן יהיה בנקל להקצות את הסכום הנדרש לשיקום מלא של כל מערב הנגב, כולל מימון מלא למאות אלפי התושבים שנעקרו מבתיהם ושיקום כל הערים והיישובים שנפגעו.
ממשלת ישראל, נכון להיום, מתאפיינת בבזבוז משווע של עשרות מיליארדים שנשפכו לריק הן על 38 משרדי ממשלה, חלקם פיקטיביים לחלוטין, הן על אלפי פקידים מיותרים והן על אתנן קואליציוני דוגמת ה-14 המיליארדים שהובטחו לסיעות החרדיות שכידוע חלקן במאמץ המלחמתי איננו גדול במיוחד, זאת בלשון המעטה.
דוגמא היסטורית מצוינת להתאמת תקציב ממשלתי שוטף שהוכן במקור בימי שלום, למצב חדש של מלחמה, הינו של קבינט המלחמה שהוקם על ידי ראש ממשלת בריטניה האגדי וינסטון צ'רצ'יל במאי 1940, וכלל בתוכו קואליציה מקיר לקיר של מפלגות השמרנים, הלייבור והליברלים.
התקציב, שכאמור הוכן במקור בטרם פרוץ הקרבות של בריטניה מול גרמניה הנאצית, בוטלו לחלוטין, ובמקומם הוקצו תקציבים אדירים הן לטובת המאמץ המלחמתי ובהמשך, לאחר הפצצת לונדון וערים נוספות דוגמת קובנטרי, לטובת שיקום האזורים שנפגעו, כמו גם לטובת מאות אלפי הנפגעים והעקורים.
עד כה, גם הבטחות שר האוצר וגם תקציב מנהלת תקומה שהוקמה על מנת לשקם את מערב הנגב (מה שכונה במקור עוף עזה), הינו בטל בשישים לעומת הצרכים שכבר היום מגיעים למאות מיליוני שקלים, ובהמשך, כשהשיקום בפועל ימומש, ירקיעו אף למיליארדים.
העובדה, למשל, שראש עירית אשקלון תומר גלאם, נאבק בכנסת בחירוף נפש עבור התקציב הבסיסי על מנת לפנות רבבות תושבים המצויים בסכנה יומיומית ממשית של ירי טילים, כולל נפגעים רבים, מעיד על האבסורד, כמו גם העובדה שחלק גדול ממפוני יישובי מערב הנגב, כמו גם מפוני יישובי הגליל העליון, לא נמצא מימון עבור השהות שלהם בבתי מלון, מעידה על כך שהאסימון עדיין לא נפל אצל מקבלי ההחלטות.
זו אכן השעה שבה כל הגורמים הפוליטיים, שגם כך חלקם יצטרכו בבוא העת לתת את הדין על מחדל טבח ה-7 באוקטובר, צריכים וחייבים לעשות את המינימום הנדרש בעת הזאת: לפרק לאנחות את תקציב המדינה המקורי על כל תחלואיו, ולבנות במקומו תקציב שיוכל לממש את יעדי השיקום.
יתרה מכך: השקעה שכזו תהיה, ביום שלאחר תום הקרבות, גם קרן אור שתסמן צמיחה מחודשת של כלכלת ישראל שגם כך עוברת בתקופה הזו טלטלה עזה, שילוב של חוסר היציבות הפוליטית יחד עם מלחמה מהקשות שידענו אי פעם. ואם מקבלי ההחלטות לא יתעלו מעל לחישובים פוליטיים קואליציוניים, עובדה זו תחקק לדראון בבוא יום פקודה.
*כותב המאמר, עמית דובקין, הינו אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
