רוכשי דירה תבעו את המוכרים, בטענה כי הסתירו מהם ליקויי רטיבות. בית המשפט קיבל את התביעה: "המוכרים התנהגו כמו בת יענה"
הסתירו מרוכשי דירה ליקויי רטיבות – וישלמו להם מעל 150,000 שקל. בית המשפט קיבל תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה בחדרה נגד המוכרים, בטענה להפרה יסודית של החוזה ביניהם לאחר שלא דיווחו על פגמים במערכת המים. השופטת קרן אניספלד מבית משפט השלום בחדרה מתחה ביקורת על המוכרים, וקבעה כי היה עליהם לדעת באורח סביר, כי יש בדירה ליקויי רטיבות טרם חתימת החוזה, אך למרות זאת, הם "התנהלו כבת יענה שטומנת את ראשה בחול, תוך הדיפת כל ניסיון לרמוז שיש ליקויי רטיבות בדירה".
הדירה שבלב המחלוקת המשפטית ממוקמת ברחוב חטיבת הנחל בחדרה. לפני כחמש שנים רכשו אותה התובעים, ובתביעה שהגישו נגד המוכרים הם טענו כי ימים אחדים לאחר מסירת הדירה התגלו בה ליקויי רטיבות בחדר האמבטיה ובמקלחת, דבר שהיווה הפרה יסודית של החוזה מצד הנתבעים. על פי החוזה שנחתם בין המדדים, נקבע כי הפרה יסודית תזכה בפיצוי מוסכם בסך 135,800 שקל, וזאת ללא צורך להוכיח נזק.
ממצאי הרטיבות שאותרו לאחר קבלת החזקה בדירה תוקנו על ידי קבלן בלי שהתובעים נדרשו לשאת בתשלום עבור התיקון. אך התובעים טענו כי הדבר אינו מבטל את זכותם לקבל מהנתבעים פיצוי, לאור הפרתם היסודית את חוזה המכר. התביעה הוגשה לתשלום הפיצוי המוסכם בתוספת 20,000 שקל בגין עוגמת נפש. המוכרים, מצדם, טענו כי לא ידעו כלל על הרטיבות, ודרשו לדחות את התביעה נגדם.
השופטת אינספלד קיבלה, כאמור, את התביעה, וקבעה כי הנתבעים הפרו את חוזה המכר בהפרה יסודית, שמזכה את התובעים בפיצוי המוסכם נקבע בחוזה. מפסק הדין עולה כי עוד לפני החתימה על החוזה, התלוננה שכנה המתגוררת בדירה שמתחת לדירת הנתבעים על רטיבות. השופטת קבעה כי היה על הנתבעים להראות כי דאגו לבצע בדיקה רצינית, ממשית, של מערכות הדירה בעקבות פנייתה של השכנה, אך בדיקה שכזו לא נערכה. "אי-נקיטת צעד ממשי בידי הנתבעים כדי לברר אם יש ליקויי רטיבות בדירתם, זאת טרם כריתת חוזה המכר עם התובעים, היא בעוכרי הנתבעים. התנהלותם אינה עשויה להיחשב סבירה ומעידה לכל הפחות על עצימת עיניים ביחס לקיומו של ליקוי רטיבות בדירתם", נקבע.
כתמי הרטיבות בדירת השכנה חזרו בשנית, מבלי שהנתבעים פעלו לתקן את הליקוי. השופטת ציינה עוד כי אילו הייתה הצהרת הנתבעים על אי ידיעתם לגבי ליקויי רטיבות בדירה בזמן חתימת החוזה הייתה כנה, הם היו נזעקים לפעולה ממשית מיד עם הודעתה של שכנתם על חזרת סממני הרטיבות: "הם היו דואגים להזמין מומחה, לאתר את מקור הבעיה בדירה ולטפל בה טרם מסירת החזקה בה לתובעים. לא כך פעלו הנתבעים; הם התנהלו כבת יענה שטומנת את ראשה בחול, תוך הדיפת כל ניסיון לרמוז שיש ליקויי רטיבות בדירה… זו אינה התנהלות של מוכר דירה סביר".
השופטת קבעה כי מהראיות עולה כי: "הנתבעים לא יידעו את התובעים על-אודות חשד שעלה כי הדירה היא מקור לבעיות רטיבות בדירת השכנה, באופן עקבי ובכל נקודת זמן שבה ניתן וצריך היה לומר על כך דברים מפורשים: בעת הצגת הדירה לתובעים לפני שחוזה המכר נחתם, בעת חתימת החוזה ובתקופה שלאחר חתימתו וטרם מסירת החזקה – כשהשכנה הלינה על חזרתה של הרטיבות".
עוד קבעה השופטת כי אם הנתבעים היו מיידעים את התובעים במידע לגבי תלונה על סממני רטיבות בדירת השכנה והחשד שדירתם היא המקור להם, והתובעים היו מחליטים לרכוש את הדירה למרות מידע זה, היה ניתן לכך ביטוי פרטני ומפורש בחוזה. אך בפועל, נקבע, "אין בחוזה כל התייחסות לכך באופן שמספק תימוכין לגרסת התובעים כי המידע על כך כלל לא נמסר להם".
השופטת ציינה כי המוכרים הפרו את החוזה הפרה יסודית בכך שלא גילו על הרטיבות, למרות שידעו על הרטיבות אצל שכנתם וכי דירתם היא המקור לכך. השופטת התייחסה לטענות שלפיהן הרוכשים לא ביצעו בדיקה מטעמם לדירה, וקבעה כי "הימנעותו של קונה דירה מבדיקה מקדימה שלה על-ידי מומחה מטעמו אינה פוטרת את המוכר מקיום חיוביו לפי חוזה המכר או מאחריות למצגיו שנכללו בו".
השופטת קבעה, כאמור, כי על המוכרים לשלם לתובעים את הפיצוי המוסכם, בסך 135,800 שקל, וכן הוצאות משפט בסך 5,750 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
