נדחתה עתירה נגד תכנית לקידום הקמת רובע מגורים חדש בגבעת שמואל

בית המשפט דחה עתירה נגד אישורה של התכנית לאיחוד וחלוקה בעתיד במתחם "הרצועה השלישית" בגבעת שמואל. לטענת העותר, התוכנית יוצרת העדפה באשר לחלקה של המדינה בשטח התוכנית על פני חלקם של בעלי הזכויות הפרטיים. בית המשפט קבע כי התכנית אינה מעוררת מחלוקת ואין הצדקה להתערב בהחלטה לאשרה.

תכנית "הרצועה השלישית: איחוד וחלוקה בעתיד", שאושרה בוועדה המחוזית מרכז בראשית השנה, היא שלב ראשון של מהלך תכנוני שהמשכו יבוא לידי ביטוי באישור עתידי של תכנית מפורטת למתחם, שעל פי תכנית המתאר לגבעת שמואל, צפוי להפוך לרובע בן 1,800 יח"ד ו-6,000 תושבים. מתחם "הרצועה השלישית", ששטחו 380 דונמים, הוא יחידת הקרקע האחרונה במזרח העיר גבעת שמואל. 

על פי תכנית המתאר העירונית, שאושרה בשנת 2020, המתחם מיועד לבנייה חדשה באופי עירוני כהמשך לרקמה העירונית ממערב ולמרחב הסובב. בנוסף לפיתוח למגורים, המתחם יכלול במרכזו מוקד עירוני משני חדש בעירוב שימושים – מגורים תעסוקה ומסחר, המתבסס על מערכת הסעת המונים מטרופולינית (הקו הסגול, וכן קווי מטרו). תכנית איחוד וחלוקה היא שלב ראשון בדרך להגשת תכנית מפורטת לשכונה.

העותר טען בעתירה שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז כנגד הוועדה המחוזית מרכז וחברת דירה להשכיר שיזמה את התכנית, כי התוכנית מוגשת ללא תכלית, וכי היא אינה כוללת הוראות תכנוניות ומנסה לאשר את הארכת קו הרכבת הקלה בתוך שכונת המגורים בגבעת שמואל. עוד נטען כי התוכנית אינה תכנונית וכל מטרתה לאפשר לחברת דירה להשכיר  לתכנן בנפרד את שטחי המדינה, בהתעלם מתוכנית האיחוד והחלוקה המתוכננת בעתיד. במילים אחרות, נטען, התוכנית יוצרת העדפה באשר לחלקת המדינה בתוכנית על פני חלקם של בעלי הזכויות הפרטיים.

עוד נטען כי התוכנית אינה עומדת בתנאי תת"ל 70/ב ("הקו הסגול" – המקטע המזרחי) שקובעים כי ייעודי הקרקע יכנסו לתוקף רק לאחר פרסום הודעות לפי לפקודת הקרקעות, ולפיכך התוכנית נוגדת את הוראות תת"ל 70/ב. 

המשיבות טענו בתגובה כי מטרת התכנית היא ליצור מנגנון שמאפשר להפחית או למנוע את הפגיעה שעלולה להיגרם לבעלי זכויות במקרקעין אשר נמצאים בתחום התת"ל. כך, במקום הפקעה של הקרקעות הפרטיות לצרכים ציבוריים עבור המטרו, ניתנה אפשרות לבעלי הקרקע להיכלל בתוכנית איחוד וחלוקה עתידית. בדרך זו יוכלו בעלי הקרקע לבחור בין השתלבות בתהליך התכנוני, לבין קבלת פיצויים מכוח פקודת הקרקעות או בהתאם לחוק התכנון והבניה. עוד נטען כי התוכנית אינה פוגעת בבעלי קרקע פרטיים ואינה מפלה אותם לרעה, אלא מאפשרת להם להיכלל במועד מאוחר יותר במתחם איחוד וחלוקה.

סגן נשיאת בית הנשפט המחוזי, השופט אורן שוורץ, דחה את העתירה. "התכנית אינה תכנית לאיחוד וחלוקה כפי שטען העותר וממילא לא כוללת הוראות כלשהן לתכנון וחלוקה. התכנית היא תכנית מתאר שנועדה ליצור ממשק בין התכנון התת"לי לבין התכנון המפורט בעתיד באמצעות קביעת הוראת מעבר תכנונית וסימון שטחים לתכנון בעתיד, בדיוק כפי שאמורה לבצע ולערוך תכנית מתאר שאין בצידה היתרי בניה. לפיכך אני דוחה את טענת העותר כי התכנית אינה מייצרת נורמה תכנונית או כי יש בה הפרה של הוראות חוק התכנון והבניה", נכתב בפסק הדין.

השופט הוסיף כי לעותר אין זכויות בשטח התכנית, והוסיף כי  התכנית אינה שוללת את זכותם של בעלי הזכויות הפרטיים בתוך תחום התכנית לקבל פיצויי הפקעה. "התכנית מאפשרת להם לבחור אם ברצונם לקבל פיצויי הפקעה על פי דין או אם ברצונם להיכלל בתכנית איחוד וחלוקה בכפוף לשיקול דעת מוסד התכנון", קבע השופט. "התכנית אינה שוללת את זכותם של הנפקעים לקבל פיצויי הפקעה כדין. התכנית מעניקה להם זכות עתידית (אופציה) להיכלל במתחם איחוד וחלוקה עתיר זכויות על פי בחירתם. בכך אין כל קיפוח או הטיה לרעה – נהפוך הוא מדובר בהטבה משמעותית ביותר".

בנוסף, השופט קבע כי אישור התכנית התנהל כראוי וללא פגם, וקבע כי "התכנית אף אינה מעוררת מחלוקת ציבורית חריפה ואינה קשורה לסוגיה רגישה כלשהי".

השופט אף הטיל על העותר הוצאות משפט בסך 20,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן