איך נצא מהמשבר השביעי שפוקד את כלכלת ישראל מאז קום המדינה?

אין זו הפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, בה הכלכלה מטלטלת, כולל שוק הדיור. ההבדל המהותי בין הפעם הזאת לבין פעמים קודמות הינו בכך שהפעם מדובר במשבר פוליטי וחברתי, ובהמשך ככל הנראה גם חוקתי. במאמר זה נתמקד ספציפית בשוק הדיור ובששת המשברים הקודמים שהיו ולאחר מכן ננתח את המשבר הנוכחי ודרכים, במידתה האפשרויות לפתרון. 

המשבר הראשון התרחש בראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת, כאשר המדינה הצעירה קלטה למעלה ממיליון עולים, פי שלושה יותר ממספר התושבים ב-1948 שעמד על כ-650 אלף. הקושי הרב לקלוט את המוני העולים הביא למה שכונה אז משטר צנע, ובתוך זה גם ענף הנדל"ן נכנס לתרדמת עמוקה.

המשבר השני התרחש במחצית שנות ה-60 ולווה לא רק בקיפאון כמעט מוחלט בענף הבנייה, אלא גם באבטלה נרחבת, בצמיחה שלילית של המשק ובירידה מהארץ.

המשבר השלישי היה לאחר מלחמת יום הכיפורים, ב-1973-4, השילוב של ההוצאות הכבדות על המלחמה, המילואים המגויסים לפרקי זמן ארוכים במיוחד, יחד עם משבר אנרגיה עולמי, הביא עימו גם לקיפאון בענף הנדל"ן ובשוק הדיור.

המשבר הרביעי היה במחצית הראשונה של שנות ה-80, כשהאינפלציה השתוללה עד לרמה של יותר מ-400 אחוזים לשנה, העלייה נעצרה כמעט לחלוטין, האבטלה גברה והמשק כולו נכנס לסחרור של "שתה ותאכל כי מחר תמות".

המשבר החמישי דילג על שנות ה-90, עשור שהתאפיין בקליטת  קרוב למיליון עולים חדשים, רובם הגדול מדינות חבר העמים, ומקצתם מאתיופיה ומערב אירופה, מה שהביא לצמיחה חסרת תקדים וכן לשיא של כל הזמנים, כ-100 אלף התחלות בנייה לשנה.

המשבר השישי התרחש בשנים 2001-2004, שילוב של משבר הדוט קום, קריסת שוק ההייטק יחד עם אינתיפאדת אל אקצה שהתאפיינה בפיגועים כמעט מידי יום ביומו.

המשבר השביעי, נוכחי, שונה לחלוטין מכל קודמיו. אמנם קדמו לו מדברים גלובליים שאינם קשורים כלל למשבר הפוליטי אצלנו, דוגמת משבר הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה ועליית מחירי מוצרי הבנייה בכל העולם, ובכל זאת אם נביט נכוחה על מה שקורה אצלנו מאז ינואר האחרון, אין ספק שיש לכך השפעה לא מבוטלת על השוק.

גם העובדה שהבורסה בישראל,  שבניגוד גמור ליתר הבורסות בעולם, לא עלתה כלל מאז ראשית השנה, ואף ירדה, וכן השפעת המשבר הפוליטי והחברתי על ענף ההייטק, יש להם כמובן השלכה ישירה גם על מה שקורה בענף ההייטק טק.

לא במקרה, למשל, החליט נגיד בנק ישראל להמשיך ולעלות את הריבית, 10 פעמים רצופות, זאת מתוך חרדה אמיתית למה שקורה לשער השקל לעומת המטבעות האחרים, המשך האינפלציה וכן הכניסה של השוק כולו להאטה על סף מיתון. ייתכן, מאוד שלאור האירועים האחרונים, אף יחליט הנגיד להמשיך ולהעלות את הריבית.

העובדה שב-2023 יהיו לא יותר מכ-40 אלף התחלות בנייה ושהקבלנים, רובם ככולם, בקושי ניגשים למכרזי קרקע, אינה מקרית. 

כמו כן ברור שאם רמת הריבית הנוכחית תשמר, ואולי אף תעלה כאמור תרחיש ריאלי ביותר! תעצור עוד יותר את נוטלי המשכנתאות ואף עלולה, חלילה, להביא למשבר.

אז איך יוצאים מהמשבר?
ובכן, הפעם, ובניגוד גמור לפעמים הקודמות, לא די בפעולות כלכליות כאלה או אחרות ואין כאן די במילים מכובסות על החשיבות בהתחלות בנייה, קידום התחדשות עירונית וכו'. 

רק התכנסות מיידית של כל הגורמים הרלוונטיים, מימין ומשמאל, זאת מתוך מטרה ברורה להציל את המשק הישראלי, כולל ענף הנדל"ן, ורק סיכומים ברורים הקשורים לנושא החקיקה ובד תכנית כלכלית להצלת המשק, רק הם יוציאו אותנו, אמנם בהדרגה, מהמשבר השביעי, והמיותר לחלוטין, שאליו נקלענו!

*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן