איל קנץ: "קרקע היא משאב לאומי יקר – עלינו להגן עליו, לא רק להשתמש בו"

בישראל המתפתחת והצפופה, האיזון בין פיתוח נדל"ן לצורכי מגורים, לבין פיתוח וניהול של שטחים פתוחים, מקורות מים ונחלים, הופך לאתגר מרכזי. איל קנץ, מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי, החולשת על כ- 660 אלף דונם בשטחיהן של 15 רשויות מקומיות בצפון מזרח המדינה – פועל בשנים האחרונות לשים את נושא השטחים הפתוחים והנחלים בלב סדר היום הציבורי. בראיון לרגל יום העצמאות, הוא מסביר כיצד ציונות מתבטאת בפעולה סביבתית, למה ניהול קרקע דורש הסתכלות רחבה ואיך ייראה עתיד ישראל אם נדע להגן על משאביה הטבעיים.

מהי ציונות בשבילך?
"ציונות עבורי היא מחויבות עמוקה לארץ ולחברה. זה מתבטא בעשייה יומיומית של שמירה על קרקעות המדינה, טיפוח המרחבים הפתוחים, חיזוק הקשר בין האדם לטבע, ויצירת סביבה שמכבדת גם את מורשת העבר וגם את צורכי העתיד. עבורי, ציונות היא לא רק חזון – היא פעולה מתמדת שמחברת את האהבה לארץ עם אחריות ציבורית". 

איך צריך לנהל את קרקעות המדינה הקטנה שלנו, כך שיענו על כל הצרכים?
"ניהול הקרקע חייב להיות מאוזן, ארוך-טווח וקשוב לצרכים מגוונים. עלינו לשלב בין פיתוח חיוני – למגורים, חקלאות ותעשייה – לבין שמירה על שטחים פתוחים, מקורות מים, טבע ונוף. מדינה קטנה כמו שלנו זקוקה לניהול חכם שמבוסס על ראייה אזורית, שיתופי פעולה, שקיפות ותכנון שמציב את טובת הציבור והדורות הבאים במרכז. קרקע היא משאב לאומי יקר – עלינו להגן עליו, לא רק להשתמש בו". 

איך תראה מדינת ישראל בשנת ה-100 לעצמאות?
"אני מאמין שבשנת ה-100 לעצמאותה, ישראל תהיה מדינה שמצליחה לשלב קידמה עם שורשים.
טכנולוגיות מתקדמות ישולבו בניהול חכם של משאבי טבע, המרחבים הפתוחים יתופעלו לטובת הציבור תוך שמירה על הטבע, וקהילות מקומיות יהיו שותפות אמיתיות לעיצוב המרחב.
ישראל של 2048 תדע לתת מענה לצמיחה דמוגרפית, לשמירה על הזהות, החוסן הקהילתי והמרחב הפתוח – תוך חיבור עמוק בין האדם, המקום והסביבה". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן