המחויבת הכפולה של המילואימניק שמוליק כהן למדינה ולדיירי ההתחדשות העירונית

שמוליק כהן, בעלים SK שמאות מקרקעין, מחלוצי ההתחדשות העירונית, מנהל מאז פרוץ המלחמה "חיים כפולים" – בין המילואים לבין האזרחות. ב-7.10 הוא גויס למילואים למשך חצי שנה לטובת הלחימה בדרום, וכעת נמצא בסבב נוסף עם הכוחות בצפון. כהן מחזיק באחריות כבדה על הכתפיים בשתי החזיתות, מצד אחד האזרחים שעבורם הוא מקדם פרויקטים להתחדשות עירונית ומשוועים לדירה חדשה עם ממ"ד ומצד שני, בתפקידו כסגן מפקד יחידת מרה"ס (מרכז הספקה אחוד), האמון על הלוגיסטיקה של צה"ל, בין היתר בתחומי תחמושת, מים, מזון, ציוד רפואי, דלק וכל דבר שמסייע לכוחות הקרקעיים. בדרכו מחזית הלחיצה בצפון, לישיבה בקריה שבת"א, הוא עצר באולפן מגדילים לסיכום שנה, ותיאר את המחויבות להמשיך לפעול בשתי החזיתות. 

לשאלה איך עושים את המעברים החדים בין הצבא לאזרחות, הוא משיב: "אין ברירה אחרת, בדיוק כמו שאתה מרגיש מחויבות לילדים ומשפחה, אי אפשר לוותר. בטח לא אחרי טראומת ה-7.10. אני כבר לא ילד ויש לי חברה של 25 עובדים לדאוג להם, צריך למצוא את האיזון. אני עולה לפגישות זום עם חברות ובעלי דירות כשאני בתנועה, ממשיכים לקדם את הפרויקטים, אין לנו ברירה אחרת". 

האם המלחמה שינתה את פני ענף הנדלן?
"היא זעזעה את התחום, חידדה אותו עוד יותר. אנחנו מבינים שאנחנו חיים במקום של חוסר ודאות, כתוצאה מזה הנדל"ן חייב להיות נקודת האחיזה. זה הבית של כולנו ושל בעלי הדירות. תחום ההתחדשות העירונית חייב לצמוח כתוצאה מהזעזוע ואין תחליף להגנה אישית, ממ"דים והצלת חיים". 

מה הממשלה לא מבינה עדיין, איזה החלטה היתה צריכה להתקבל?
"קיים פער בין התפיסה והתובנות לבין המעשים. לצערי, הקצב שאנחנו מדברים עליו הוא קצב איטי של היתרי בנייה, אישורים והתנהלות בוועדות מקומית. הייתי מצפה שעכשיו יבינו את החשיבות והקצב יגדל עשרות מונים. בפועל, לא רק שהוא לא גדל, בחלק מהמקומות הוא ירד. מגיעים למצב שבו בעלי דירות שואלים אותי מתי אנחנו נכנסים לדירה ולא נעים לי להגיד אבל התשובה היא בין 7-10 שנים מהיום". 

אתה מכיר את השטח, מלווה את התהליך, איפה נקודת הכשל?
"אנחנו מלווים את בעלי הדירות מהיום הראשון, שותפים כבר בשלב מכרז היזמים ונוצר מצב שאנחנו רצים מהר, אנחנו מוכנים, ההסכם מוכן, נבחר היזם ואז מגיעים לוועדה המקומית לאשר את התב"ע ונתקעים, כי אין תקנים, אין כוח אדם, אין זמינות, שעות הפעילות של הוועדות לא רלבנטיות לעידן הזה בכלל, ומי שסובל לצערי זה אותם בעלי דירות, לא פעם מדובר בדיירים בחתך סוציואקונומי נמוך, שאין להם אפשרות להגן על המשפחה ללא התחדשות עירונית, שתספק להם דירה חדשה עם ממ"ד". 

אתה מאמין שנראה את הצעירים חוזרים לגור בצפון ובדרום?
"אני חושב שבסוף, לכולנו, איפה שגדלנו זה הבית שלנו. תהיה נהירה של צעירים לצפון ולדרום כי מה שכולנו עושים, כולל הקרבת קורבן אדיר של הרוגים ופצועים, בסופו של יום הוא את החובה שלנו לתת את הביטחון הזה לתושבי המדינה ואם המדינה תתקיים, גם הצפון והדרום יתקיימו ואנשים יבואו לגור, זו המטרה שלנו".

למה לא לעשות התחדשות עירונית לשיקום הבתים והתשתיות בקו העימות?
"התמהיל של צפון דרום הוא של מקומות כפריים, זה סוד הקסם שלהם. עם זאת, שווי הקרקע נמוך והמנוע של ההתחדשות הוא שווי הקרקע. באזור המרכז שווי קרקע יכול להגיע ל -2-3 מיליון שקל ולכן קיימת שם כדאיות כלכלית. אז בפריפריה הפתרון הוא מנגנון פיצוי ומדברים על זה שנים אבל בפועל רק בחלומות יש לנו קרקע משלימה שתאפשר כדאיות לפרויקטים. 

"על זה נאמר 'עין רוצה ועין קורצת', כי אם היו רוצים לעשות התחדשות עירונית זה היה אפשרי. אנשים רוצים ללכת לצפון ולדרום". 

מה נותן לך מוטיבציה להמשיך בעשייה?
"התחדשות עירונית הוא התחומים המרתקים, מעבר לחובה שלי לדאוג ל- 25 משפחות של עובדי החברה שאיתנו הרבה מאוד שנים, בתחום הנדל"ן אתה רואה תוכניות מתממשות. ברמה המקצועית זה אושר אדיר, לקדם אנשים ברמת כלכליות, לתת להם ביטחון ואיכות חיים וזה מה שמניע אותי".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן