אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

החל ממרץ 2022 תקנות הבנייה הירוקה יחייבו את כלל הבנייה בארץ

על פי נתוני מינהל התכנון, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15, לעומת כ-400 תכניות שאושרו בתחומן

כרמלה קופר 26.08.2020

תקנות הבנייה הירוקה יחויבו בכל מדינת ישראל: שר הפנים, אריה דרעי, חתם על תקנות הבנייה ירוקה (ת"י 5281) שייכנסו לתוקף בכל הארץ החל ממרץ 2022 ובהדרגה לכל סוגי הבניינים. 

כידוע, התקן הישראלי לבנייה ירוקה הינו תקן מקורי ומודרני המתעדכן מעת לעת. עד כה תקן הבנייה הירוקה היה וולונטרי אולם לאחר תחילת התקנות הוא יהפוך למחייב. "מעבר להיבטים הסביבתיים, מדובר בתיקון עוול חברתי. עד היום, תקן הבנייה הירוקה היה מחייב רק ביישובים החזקים – בערי פורום ה-15 שהחליטו על אימוץ התקן בתחומן ולא ביישובי הפריפריה", אומרים במינהל התכנון, "כך שלמעשה בעוד תושבי הערים החזקות מרוויחים מהיעילות האנרגטית של המבנים ומחיסכון כספי בעלויות של חשמל ומים – התושבים בערי הפריפריה נשארו מאחור".  

לשם השוואה, על פי נתוני המינהל, בין השנים 2014-2017 אושרו רק 32 תכניות המחייבות בנייה ירוקה מחוץ לערי הפורום ה-15 לעומת כ-400 תכניות שאושרו בתחומן. 

כזכור, בחודש מרץ החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה פה אחד להפוך את תקן הבנייה הירוקה כתקן מחייב. 

שר הפנים, אריה דרעי: "התקנות החדשות יתרמו להעלאת איכות הבנייה בישראל ולצמצום פערים בין ערי המרכז לפריפריה. בנוסף, מעבר לחיסכון באנרגיה, שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, התקנות יתרמו רבות לצמצום פליטות גזי החממה".

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "בנייה ירוקה מבטיחה לדיירים איכות חיים בדלת אמותיהם ובסביבת מגוריהם לאורך שנים, ומסייעת לצמצם פליטות גזי חממה, זיהום אוויר, מפגעי פסולת בניין וחשיפה לחומרים מזיקים. בתל אביב וברעננה כבר בונים בניינים חסכוניים ויעילים, ומהיום גם בטירת הכרמל, במעלות ובסכנין. בניין שמוקם היום יעמוד על תילו 50 ו-100 שנים. נבטיח שהוא יהיה הטוב ביותר מיום הקמתו ובעת הזו״.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר: "מי שלא נהנה עד היום מהתקן היו בעיקר תושבי הפריפריה ואנחנו משנים את זה. החובה בתקן בנייה ירוקה הינו צעד אחד משורה של מהלכים שמינהל התכנון מקדם לאור שינויי האקלים. אימוץ תקנים וסטנדרטים לבנייה ירוקה עשוי להוביל לחיסכון של כ־20%-30% בצריכת האנרגיה במבנים, להפחית את פליטות גזי חממה בערים ולצמצם את הצורך בהקמת תשתיות אנרגיה יקרות ומורכבות". 

בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות