מינהל התכנון מקדם מדיניות לפיתוח באזורי מתע"ן - בשנת 2060 צפויות לפעול בישראל 2,735 תחנות

מינהל התכנון מקדם מדיניות ארצית לתכנון ופיתוח באזורי מתע"ן (מערכות תחבורה עתירות נוסעים). המדיניות מיועדת לגבש מסגרת ארצית סדורה לפיתוח סביב תחנות ומערכות מתע"ן, אשר תחבר בין ההשקעה הלאומית בתשתיות תחבורה לבין הפיתוח העירוני בפועל. בשבוע הבא תקיים ולנת"ע (ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית) דיון ראשון בתכנית. מנתונים שהוכנו לקראת הדיון עולה כי ללא המטרו, בשנת 2060 העומס בכבישים יכפיל את עצמו ל-95 מיליארד ק"מ רכב פרטי בשנה, לעומת 50 מיליארד ק"מ בשנת 2023, ועלות אובדן הזמן צפויה לגדול לכ-25 מיליארד שקל בשנה.

על גיבוש המדיניות מופקד צוות של עשרות מומחים מחברות מובילות בארץ, ביניהן מזור פירשט ולוג, וכן מומחים מחו"ל, והוא מובל על ידי צוות של בכירות במינהל התכנון, בהן יעל סולומון, סמנכ״לית תשתיות; אולה אקסלרוד, מנהלת אגף בכיר מטרו והסעת המונים, נועה זרמון, מנהלת אגף אדריכלות, וסיגי בארי, סמנכ״לית מגורים ועירוניות. 

על פי התכנית, בשנים הקרובות מדינת ישראל עומדת בפני שינוי משמעותי באופן שבו המרחב העירוני מתפתח, על רקע השקעות רחבות היקף במערכות תחבורה עתירות נוסעים (מתע"ן). רשת זו, ההולכת ונבנית בפריסה ארצית, צפויה לכלול מאות תחנות חדשות כבר בעשור הקרוב. "למערכות המתע"ן יש השפעה החורגת בהרבה מתחום התחבורה בלבד. הן מגדירות מחדש מוקדי פעילות משנות דפוסי ניידות, ומשפיעות באופן ישיר על מיקום הבינוי, התעסוקה והשירותים". למרות זאת, כיום אין מסגרת מדיניות ארצית המסדירה באופן כולל את הפיתוח סביב התחנות. 

"בפועל, הפיתוח מתקדם באופן לא אחיד בין אזורים שונים, ולעיתים ללא תיאום מספק בין התשתית התחבורתית לבין התכנון העירוני. כתוצאה מכך, חלק מהפוטנציאל המשמעותי הגלום במערכות המתע"ן אינו ממומש", נכתב. יש לציין על רקע זה כי במינהל התכנון פועלים לשנות את תכנית המתאר הכוללנית החדשה של תל אביב, תא 5500, כך שתעמוד בעקרונות תכנית תמ"א 70 (תכנית מרחבי המטרו). במכתב ששלח מנכ"ל המינהל, רפי אלמליח, לח"כ יעל רון בן משה, הוא אישר כי התכנית הכוללנית אינה עומדת בהוראות תמ"א 70 באשר לרח"ק המינימום. עוד נכתב בדברי ההסבר למדיניות המתע"ן כי מגבלות הקרקע בישראל, לצד קצב הגידול הדמוגרפי, מחייבים חשיבה מחודשת על אופן ניצול הקרקע העירונית ועל הקשר בין תחבורה לפיתוח. 

בדיון שייערך בשבוע הבא, שיהיה הדיון הראשון במדיניות, תוצג השוואה בינלאומית של סקירת תקדימים ומקרי מבחן מהעולם. במסמך שהוכן לקראת הדיון נכתב כי בשנת 2060 – שנת היעד של המדיניות, תכפיל ישראל את אוכלוסייתה כפי שהיא כיום, ובארץ יחיו 20 מיליון תושבים. הכפלת האוכלוסיה תביא להכפלת מצבת המכונית ל-7 מיליון כלי רכב, ולעומס שנמדד ב-95 מיליארד ק"מ רכב פרטי בשנה – כפול מהמצב כיום. למציאות הזו יש מחיר, ועלות אובדן הזמן בעומסי התנועה, כך עולה מאומדן של הכלכלן הראשי באוצר, צפויה לגדול ל-25 מיליארד שקל בשנה ב-2040 בגוש דן בלבד ללא המטרו. "המשך ההתפשטות המרחבית והישענות על רכב פרטי אינם בני קיימא", כותבים מחברי המסמך.

לפיכך, מחברי המסמך מציינים כי המציאות מעלה את הצורך להכווין פיתוח עירוני איכותי, צפוף ונגיש סביב תחנות וקווי תחבורה, כך שתחבורה, דיור, תעסוקה ושירותים יתמכו זה בזה; לצורך צמצום התלות ברכב פרטי וכדי לממש את ההשקעה הגדולה במערכות תחבורה עתירת נוסעים. פיתוח מוטה מתע"ן, נכתב עוד, יוצר מרחבים עירוניים קומפקטיים, מחוברים וחזקים יותר, מצמצם תלות ברכב פרטי, ומשפר את איכות החיים, היעילות הכלכלית והקיימות העירונית.

על פי הנתונים במסמך, בשנת 2060 צפויות לפעול בישראל 2,735 תחנות של מערכות מתע"ן, לעומת 220 כיום: 127 תחנות רכבת כבדה ומהירה, 237 תחנות מטרו, 734 תחנות רק"ל, 620 תחנות BRT (מערכת אוטובוסים מהירה), ו-27 תחנות רכבל. מתוך כלל התחנות, 343 יהיו מתח"מים (מרכזי תחבורה משולבים), הכוללים שילוב אמצעי תחבורה מסילתיים או BRT – זאת לעומת 3 מתח"מים קיימים כיום.

מציאות זו מצריכה מדיניות ארצית. פיתוח מרחבי המתע"ן, נכתב, הוא בעל פוטנציאל רב, מכיוון ש-90 אחוז מהאוכלוסיה בישראל מתגוררת ביישובים עירוניים, ו-97 אחוז מתחנות המתע"ן הן בשטח עירוני. לפיכך, מחברי המסמך מציינים המטרה היא לגבש מדיניות ברורה, סדורה ומקצועית, אשר תנחה כל תכנון ולפיתוח עתידי במרחבי השפעת מתע"ן בישראל במטרה למצות את היתרונות בהשקעה הלאומית בתשתיות השונות להסעת המונים.

כאמור, בדיון הקרוב תוצג סקירה בינלאומית של פיתוח מרחבי מתע"ן, ובהמשך תבוצע בחינה של המצב התכנוני בישראל, במטרה לגבש מדיניות.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן