הסכנות מאחורי הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל

כל הסימנים מראים כי דירוג האשראי של מדינת ישראל מתנדנד. לא בכדי הזהיר במהלך הימים האחרונים נגיד בנק ישראל את הממשלה מפני קידום הרפורמה המשפטית המתוכננת, זאת משום שעלולה לפגוע במעמדה הכלכלי הבינלאומי של מדינת ישראל ואף להוריד את דירוג האשראי. כך גם פורסם לאחרונה מפי אנליסטים בכירים בחברות הדירוג המובילות בעולםS&P  ו"מודיס'" שאמרו, מקצתם לפרוטוקול ומצתם לא לציטוט, כי הם מודאגים ממצרף נסיבות שעלול לפגוע בדירוג האשראי הגבוה שממנו נהנה המשק הישראלי.

נכון לעכשיו נהנית ישראל מדירוג גבוה במיוחד A1 ובאפריל 2022 אף שודרגנו מכלכלה "יציבה" ל"חיובית". היה זה ללא ספק הישג לא מבוטל, ובמיוחד כשמדובר היה בשנה בה עדיין חווה העולם את מגפת הקורונה בשיא עוצמתה ובד בבד את מלחמת רוסיה-אוקראינה, עם כל ההשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת שלה.

העובדה שזכינו דווקא גב-2022 לשדרוג, לא הייתה לטעמי מקרית. המשק הישראלי הוכיח דווקא במים הסוערים של הקורונה והמלחמה, יציבות וחוסן יוצאי דופן. כמו כן העובדה שלאחר כשנתיים וחצי של 5 מערכות בחירות רצופות הוקמה ממשלה וכמו כן אושר תקציב, פעלו ללא ספק לטובתנו, כמו גם הריבית הכמעט אפסית והאינפלציה המאוד נמוכה.

גם שוק ההון, כמו גם ענף הנדל"ן ובמיוחד שוק הדיור, חוו מאז 2021 גאות שאותה לא ידענו זה שנים ארוכות. ישראל הפכה למדינה שהייתה סמל ודוגמא לכלכלות רבות בעולם ומשכה אליה באופן טבעי הרבה משקיעים, בתחום הנדל"ן ובכלל.

דווקא בעיתוי בו שודרגה ישראל, אפריל 2022, החל השינוי לרעה. 7 העלאות הריבית הרצופות, בפרק זמן קצר יחסית, גרמו תוך חודשים מעטים לעצירה כמעט מוחלטת של שוק הדיור ופגעו במקביל גם בשוק ההון. בד בבד ההחלטה השנויה במחלוקת של האוצר להגדיל את מס הרכישה, פעלה כלהב החרב המתהפכת והעצימה עוד יותר את בריחת המשקיעים.

העובדה שבמקביל נכנסה ישראל בקיץ האחרון למערכת בחירות ערערה עוד יותר את היציבות, הכניסה את הכלכלה הישראלית בהדרגה ממצב של משק פורח ומשגשג להאטה על סף מיתון. גם התקווה שלאחר הבחירות שהיו בנובמבר 2022 תוקם ממשלה חדשה שתביא שוב ליציבות התבדתה ככל הנראה.

הפילוג והשסע שנוצר בעקבות הבחירות, ושבא לידי ביטוי במיוחד לא במאבק המסורתי בין "ימין" ל"שמאל", אלא בסוגיה הרבה יותר מורכבת של הרפורמה המשפטית, בין התומכים הנלהבים בה שטוענים שהינה חיונית לבין המתנגדים הטוענים שהינה "הרס הדמוקרטיה", ובמיוחד ההפגנות המתעצמת והולכות, השפיעו אף התודעתית על מעמדה הכלכלי של מדינת ישראל. 

הנזק שעלול להיות אם, חלילה, יורד דירוג האשראי של ישראל, הינו כפול ומכופל: ראשית, פגיעה לא פשוטה בתדמית שמדינת ישראל הרוויחה במהלך השנים, בצדק רב, כסיפור הצלחה כלכלי עולמי, כמעצמת הייטק ובכלל. בד בבד עשויים להיות לכך גם השלכות אופרטיביות דוגמת קושי ליטול הלוואות, כולל העלאות ריבית משמעותיות כתנאי ללקיחתן.

האם המסקנה המתבקשת הינה שעל כל הצדדים הניצים אצלנו להתעשת ולמצוא גשר להדברות, אחרת נשקע בבוץ כלכלי שממנו יהיה קשה לצאת? התשובה הינה בהחלט כן. אידיאולוגיה, מימין ומשמאל, כבודה במקומה מונח, כמו גם רפורמה משפטית, אולם המחיר לכך עבור כולנו, ללא הבדל קואליציה ואופוזיציה, עלול להיות כבד מנשוא. חומר למחשבה.

כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: נגיד בנק ישראל דירוג האשראי המשק הישראלי