עו"ד בני זלמנוביץ' // יח"צ
עו"ד בני זלמנוביץ' // יח"צ

ועדת ערר ביטלה חיוב בהיטל השבחה מ"שיקולי צדק"

ועדת ערר ירושלים קבעה כי משיקולי צדק ניתן לסטות מהכלל, שקובע כי יש לגור בדירה שהורחבה או שניתן להרחיבה לגודל של עד 140 מ"ר, ארבע שנים מיום אישור התכנית או מיום גמר הבניה, וביטלה חיוב בהיטל השבחה

כרמלה קופר 24.08.2020

בהחלטה, שניתנה על ידי יו"ר ועדת ערר לתכנון ובנייה ירושלים, עו"ד בנימין זלמנוביץ', הוא קובע לראשונה כי יש להתחשב ב"שיקולי צדק" בעת חיוב בהיטל השבחה נשוא הערר.

הערר הוגש על ידי שמאי מקרקעין נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, בנוגע לשאלה מהותית – האם הדרישה למגורים במשך 4 שנים מיום אישורה של התוכנית הנה דרישה לתקופה זו או בגין תקופה מצטברת של 4 שנים, זאת לאחר שהעוררת חוייבה בהיטל השבחה במכר על תכנית שמאפשרת תוספת זכויות, בלי שגרה בדירה 4 שנים ברצף מהיום שאושרה, לאחר שפינתה את הדירה לתקופה מסויימת בכדי לסעוד את אחותה.

מתוך ההחלטה: "לאחר ששמענו את הצדדים באריכות, נדמה שהשאלה כאן שונה והיא, כיצד יש להתייחס למי שנאלץ לעזוב את דירתו במהלך 4 השנים… השתכנענו כי העוררת סעדה את אחותה ובשל כך עזבה את הדירה לפרק זמן מסויים. השאלה אם כן הינה, האם במסגרת החוק הקיים, ניתן לסטות מהכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה". עוד נכתב כי: "נדמה כי שיקולי צדק מחייבים אותנו למצוא את השביל, כך שהחוק לא יהפוך למיטת סדום.

"תהפוכות החיים מביאות אותנו לא אחת למצבים בהם השגרה נהפכת והבלתי צפוי הופך לשגרה חדשה. במקרים כאלו עלינו לבחון את המציאות שנפרשת בפנינו בהתאם לרציונאליים אותם ביקש המחוקק להשיג… נדמה כי באותם מקרים, בהם משתכנעת הרשות וכמוה ועדת הערר, שעזיבתה של הדירה לא נבעה מרצון לגרוף רווח מהפטור הסוציאלי שניתן, הפרשנות הראויה תהייה פרשנות שתאפשר את מתן הפטור על אף אי העמידה בתנאים.

לאור זאת, קובע זלמנוביץ' כי יש מקום להעניק לעוררת את הפטור המבוקש, מקבל את הערר, מבטל את החיוב בהיטל השבחה, מחייב את הוועדה המקומית בהוצאות העוררת בסך 5,000 שקל,  וקורא לוועדות המקומיות לפעול להבא בשיקול דעת: "אל לה לחשוש מתקדימים או השלכות רוחב…", כותב זלמנוביץ' בסיכום החלטתו.

בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות