להכריז על פינוי בינוי כעל פרויקט לאומי
לאחר מלחמות שבהן העורף סובל מהרס בניינים, מתרחשת תנופה רבתי של בנייה מחדש, מיד לאחר תום הדי הקרבות // דעה
לאחר מלחמות שבהן העורף סובל מהרס בניינים, מתרחשת תנופה רבתי של בנייה מחדש, מיד לאחר תום הדי הקרבות // דעה
בזמן כתיבת שורות אלה אנו כבר יודעים על מאות רבות של בניינים שנהרסו כליל כתוצאה מהטילים האיראנים. בבת ים לבדה נהרס מספר בלתי נתפס של 109 בניינים בלב העיר. זו צריכה וחייבת להיות קריאת השכמה למקבלי ההחלטות להכריז על פינוי בינוי כעל פרויקט לאומי, זאת על מנת להפוך את החורבן לשיקום ובהמשך את השיקום לכך שכל השכונות הוותיקות הפזורות ברחבי הארץ ייבנו מחדש ומה שלא פחות חשוב, להגדיל במהירות באופן משמעותי את אחוז הממ"דים, שכן כיום רק ל-33 אחוזים מהדירות יש ממ"דים או מרחב מוגן.
נכון להיום מתוך כ-2.7 מיליון דירות הקיימות בישראל, קרוב למחצית, כלומר כ- 1.3 מיליון דירות ממוקמות בשכונות ותיקות המשוועות לפינוי בינוי למרות זאת עד כה רק אחוז קטן מהן זכה להתחדש מאז 1996, השנה בה הוכרז לראשונה על התוכנית. יתרה מכך: ככל שהחתך הסוציו אקונומי יורד, כך גם גדל אחוז הישראלים ללא מיגון. בבת ים, למשל, הוא עומד על שיעור בלתי נתפס של 85 אחוזים ללא מממ"ד וכך גם ביפו ובשכונות דרום תל אביב.
אמנם, ואין לזלזל בכך, על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כ-30 אחוזים מהתחלות הבנייה במרוצת השנה האחרונה היו במסגרת פינוי בינוי, אולם מספר זה עודנו רחוק מלהיות מספק, מה גם שעל פי נתוני הרשות פרויקטים אלה אורכים בממוצע כ-10-12 שנים לפחות מזמן ההכרזה.
לטעמי, אנו מצויים כיום בצומת היסטורית בה ניתן ואפשר להפוך את הפינוי בינוי לאתגר לאומי ראשון במעלה. מאמר זה נכתב בעיצומם של ימים מאוד מאתגרים שבהם טילים איראנים גרמו לנזק חסר תקדים לאלפי בניינים, רובם הגדול בגוש דן ומרכז הארץ.
ידוע ומקובל שלאחר מלחמות שבהן העורף סובל מהרס בניינים, מתרחשת תנופה רבתי של בנייה מחדש, מיד לאחר תום הדי הקרבות. כך, למשל, שוקמה לונדון בירת בריטניה לאחר ה"בליץ" שהחריב חלקים גדולים ממנה במהלך מלחמת העולם השנייה.
נשאלת אם כן השאלה, מה יקרה אצלנו באותן ערים, שכונות ומתחמים שספגו את עיקר נזק הטילים. האם אכן נראה בהן תנופת בנייה חדשה, במיוחד באזורים שנפגעו, אולם גם בעשרות רבות של שכונות ותיקות נוספות?
לפינוי בינוי 6 יתרונות משמעותיים:
אחד, הוא מחדש לחלוטין שכונות ומתחמים ותיקים, זאת במקביל לחידוש כל התשתיות באותם אזורים.
השני, הוא מאוד כלכלי, זאת בשל השבחת ערכי הקרקע ובמיוחד באזורי הביקוש, לכן הוא כדאי גם לרשויות המקומיות וגם למדינה.
השלישי, הוא יגדיל משמעותית את אחוז הממדים שעומד כיום רק על כ-30 אחוזים מהבניינים בלבד. ברור כי פינוי בינוי יחזק מאוד גם את הביטחון של יותר ויותר ישראלים, הן במקרים של מתקפות טילים והן בתרחיש של רעידת אדמה גדולה, שמתרחש אצלנו מידי 100 שנה, כשהמקרה האחרון אירע בשנת 1927.
הרביעי, הוא יתרום משמעותית גם לגידול בהיצע הדיור וייצוב רמות המחירים.
החמישי, מעבר לנושא הנדל"ן נטו, יש לו גם משמעות סוציו-אקונומית מהמעלה הראשונה, וצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין אוכלוסיות שונות.
השישי, הוא ישדרג לאין שיעור את החזות האורבנית של ערי מדינת ישראל שרובן הגדול עודן סוחבות על גבן את החטוטרת של הבנייה הזולה, המואצת וחסרת החן של העשורים הראשונים של המדינה.
דוגמא מצוינת לאפקטיביות של הפינוי בינוי מהווה שכונת יד אליהו, הממוקמת בדרום מזרח תל אביב ובהמשך גם כפר שלם בה בוצע פינוי בינוי נרחב במהלך העשור האחרון.
ויש כאן, אדגש, גם מחויבות מוסרית ראשונה במעלה של המדינה לאלפי אזרחים שנפגעו באופן כזה או אחר כתוצאה מהטילים האיראנים.
*כותב המאמר רוני מזרחי, הוא נשיא לשכת הקבלנים ויו"ר קבוצת מזרחי ובניו
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן