בית המשפט נזף קשות בעיריית בני ברק, לאחר שסירבה לתת היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38, על אף שחוייבה לעשות כן בערכאות שונות: "התנהלותה של עיריית בני ברק לקתה בחוסר תום לב בלשון המעטה, תוך התעלמות מהחלטות ועדת הערר, ויכול מתוך רצון 'לנקום' בתובע"
עיריית בני ברק תפצה בכ-2 מיליון שקל את יורשיו של עו"ד משה שוב ז"ל, לאחר שסירבה להעניק לו היתר בנייה לפרויקט תמ"א 38 משך מספר שנים, חרף פסקי דין שניתנו נגדה וכן, החלטות המחייבות אותה בהנפקת היתר. בעקבות העיכובים החליט עו"ד משה שוב ז"ל באמצעות עוה"ד שמואל שוב וליאור קיל להגיש נגד הוועדה המקומית תביעה כספית, בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעיכוב בהוצאת היתר הבנייה.
תחילתו של הסיפור בשנת 2013, כאשר עו"ד משה שוב ז"ל קידם פרויקט של תמ"א 38 בנכס בבעלותו ברחוב הרצל 91 בבני ברק. כתנאי למתן ההיתר, עיריית בני ברק דרשה להקצות לטובת העיריה שטח ציבורי בקומת הקרקע. לטענת העותרים, בית המשפט קבע שדרישתה של העירייה אינה חוקית ובמספר החלטות במספר ערכאות משפטיות נפסק כי על העירייה לספק לעו"ד שוב ז"ל את ההיתר כמבוקש.
עוד נטען בעתירה כי למרות ההחלטות האמורות, העירייה לא הנפיקה את ההיתר משך יותר מ-7 שנים, ואף סירבה לשלם הוצאות משפט שנפסקו ב-4 הליכים שונים. בית המשפט המחוזי בת"א, בראשות השופט דורון חסדאי, קיבל את התביעה, וקבע כי: "ועדת הערר בהחלטתה מיום 14.12.24 הורתה לנתבעת להוציא את היתר הבנייה המבוקש תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו ובכפוף לעמידה של העורר בתנאים הסטנדרטיים להוצאת היתר בנייה…בפועל הנתבעת לא עשתה כן…לא היו לנתבעת סיבה או עילה של ממש – הקשורים בתובע – שלא להוציא את ההיתר כבר לאחר הערר הראשון…עולה ברורות שהתובע עמד בכל התנאים והסטנדרטיים הנדרשים להוצאת היתר הבנייה אף טרם לערר הראשון. נוכח כל המובא מעלה, נראה כי יש טעם של ממש ועלה בידי התובעים לשכנע בטיעונם בכתב התשובה ולעמוד בנטל המוטל עליהם לפיו, ההחלטות השונות של ועדת הערר ובית המשפט בעתירות המנהליות, משתיקות את הנתבעת ומונעות ממנה מלטעון כעת כנגד עצם חבותה לנזק שנגרם להם ,להבדיל מטיעון באשר לגובהו".
עוד הוא קבע כי: "התנהלותה של עיריית בני ברק לקתה בחוסר תום לב בלשון המעטה, תוך התעלמות מהחלטות ועדת הערר, ויכול מתוך רצון 'לנקום' בתובע ו'לבוא עימו חשבון' כיוון שסירב לחתום על כתב ההתחייבות להקצות שטחי מהפרויקט לעירייה".
כאמור, ביהמ"ש חייב את עיריית בני ברק לשלם לתובעים פיצוי בסך של כ-2 מיליון שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 80 אלף שקל, וכן החזר הוצאות משפט ששילמו במשך השנים – תשלומי אגרה, תשלומים למומחים ולאנשי מקצוע.
הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
