banner
אילוסטרציה // Depositphotos
אילוסטרציה // Depositphotos

נדחתה עתירת היזמים נגד התיקון לחוק המכר

לפני כחצי שנה אישרה הכנסת תיקון לחוק, המטיל אחריות לעיכוב במסירת הדירה על המוכר בלבד. מספר חברות בנייה עתרו לבג"ץ נגד התיקון, אך העתירה נדחתה בגלל קיומה של עתירה קודמת של התאחדות הקבלנים

זיו גולדפישר 23.01.2023

בג"ץ דחה עתירה שהגישו מספר חברות בנייה נגד תיקון לחוק מכר דירות, המטיל את האחריות על עיכוב במסירת דירה על המוכר בלבד. בפסק הדין נקבע כי בגלל קיומה של עתירה נוספת העוסקת באותו נושא, שהוגשה קודם לכן על ידי התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אין מקום לניהול עתירה נפרדת. כך או כך, מדובר בהליך חריג, מכיוון שהעתירה הוגשה נגד הכנסת, במטרה להביא לביטולו של חוק.

לפני כחצי שנה אישרה הכנסת תיקון לחוק מכר דירות. התיקון כלל שני מרכיבים: הגדלת אחריותו של מוכר דירה בגין איחור במסירתה, וכן הגבלת הצמדת מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה. התיקון המתייחס לאחריות המוכר לאיחור במסירת הדירה קובע כי המוכר יחויב בתשלום פיצויים בגין איחור במסירת הדירה, פרט למקרים שבהם האיחור במסירה נגרם כתוצאה ממעשיו של הקונה בלבד. לפני התיקון, החוק פטר מוכרי דירות מאחריות, בכל מצב שבו האיחור במסירה נגרם "כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". לגבי הצמדת מחיר הדירה למדד התשומות, הרי שלפני התיקון ניתן היה להצמיד את מחיר הדירה כולה למדד, הרי שהחל מכניסת התיקון לתוקפו, אפשרות ההצמדה הוגבלה, לכל היותר, ל-40 אחוז ממחיר הדירה בלבד.

בעקבות זאת, הגישו עשר חברות בנייה, שזכו במכרזי מחיר למשתכן ודירה בהנחה, ביניהן סלע בינוי, גשם למשתכן, א.פ.י נתיב פיתוח נדל"ן, סלע איסתא נדל"ן ישראלי ואשל הירדן ייזום, עתירה לבג"ץ נגד הכנסת, הממשלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, בבקשה לבטל את התיקון, ולחילופין לבצע בחינה מחודשת של החוק. לדברי העותרות, החוק "נחקק כלאחר יד, בהליך חקיקה פסול הכולל בתוכו פגמים היורדים לשורשו של הליך החקיקה ובין היתר משקפים העדר דיון מספיק והתעלמות משיקולים מהותיים, אשר הופכים את החוק במקרים ספציפיים לרטרואקטיבי ופוגעני". לטענתן, התיקון האמור פוגע בזכותן הקניינית, סותר את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינו עומד בתנאֵי פסקת ההגבלה.

החברות העותרות ציינו בעתירה כי אמנם הוגשה עתירה דומה בנושא על ידי התאחדות הקבלנים, אך לדבריהן יש בעתירתן טענות ייחודיות ודגש עיקרי להיבט הרטרואקטיביות של התיקון לחוק, ולצורך בהחרגת הוראות התיקון לחוק בקשר עם פרויקטים מסוג מחיר בהנחה ומחיר למשתכן. 

השופט נעם סולברג, שדן בעתירה יחד עם השופטים חאלד כאבוב ויחיאל כשר, כתב בהחלטתו כי: "דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שלפנינו היא עתירה ציבורית-כללית. היא נוגעת לחוקתיות תיקון חוק שנעשה על-ידי הכנסת, אשר מסדיר את מישור היחסים שבין מוכרי וקוני דירות. העותרות אמנם טוענות לפגיעה אישית בהן, אך טענותיהן הן טענות כלליות, מתחום המשפט החוקתי, וכך הוא גם הסעד המבוקש בעתירה". 

השופט נימק את ההחלטה לדחות את העתירה בכך שמתנהלת עתירה זהה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד החוק, ועל פי ההלכה המשפטית אין מקום לניהול שתי עתירות במקביל. השופט המליץ לחברות העותרות להצטרף לעתירת התאחדות הקבלנים: "הגשת בקשת הצטרפות, שבה יצוין הערך המוסף שיביא עמו מבקש ההצטרפות, תביא לייעול ההליך, תמנע כפל וחזרתיות, ותאפשר הבחנה בין טענות שהונחו על-ידי העותר הראשון, לבין אלה שהוּספו מאוחר יותר, על-ידי מבקש ההצטרפות. בדרך זו, ימָנע בזבוז זמן שיפוטי יקר".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות