תכנית רובע דרום מזרח אשקלון קיבלה תוקף עם 11,500 יח"ד
הוועדה המחוזית דחתה את התנגדותה העקרונית של העירייה לתכנית, ומתחה ביקורת על התנהלותה: נמנעה מלדון בתכנית
הוועדה המחוזית דחתה את התנגדותה העקרונית של העירייה לתכנית, ומתחה ביקורת על התנהלותה: נמנעה מלדון בתכנית
אשקלון בדרך לגדול בעוד 11,500 יח"ד, בניגוד לעמדת העירייה: הוועדה המחוזית דרום אישרה למתן תוקף את התכנית להקמת רובע דרום מזרח אשקלון, תוך שהיא דוחה באופן נחרץ את ההתנגדויות שהגישה העירייה נגד הקמת הרובע החדש, ואף מותחת ביקורת על הרשות המקומית.
תכנית "דרום מזרח אשקלון", שהוגשה על ידי משרד הבינוי והשיכון היא תכנית מפורטת להקמת רובע עירוני חדש אינטנסיבי הכולל 11,507 יחידות דיור המיועדות ל-40,425 נפש, וכן כ-743,000 מ"ר שטחי בינוי לשימושי תעסוקה במנעד רחב של שימושי קרקע מעורבים. התכנית מוצעת בחלקה הדרום מזרחי של העיר אשקלון, באזור הכניסה למרכז העיר מדרך ארצית מס' 4 לאורך ומדרום לחלק המזרחי של שדרת בן גוריון. התכנית מתפרשת על שטח של כ-2,700 דונם אשר רובו המוחלט בבעלות מדינה והיתר בבעלות עיריית אשקלון, בקרבה לרשת הדרכים הארצית.
בעיריית אשקלון הביעו התנגדות לתכנית, עוד לפני הדיון הראשון בה, לפני שנה. מהעירייה נמסר דאז ל"מגדילים" כי: "מדובר בתכנית שמנסים לקדם כבר שנים, ובעירייה מתנגדים לה. נעשה הכל כדי שהתכנית לא תצא לפועל, כי אנחנו מתנגדים לה". למרות הסתייגות העירייה, הוועדה המחוזית הפקידה את התכנית.
נגד התכנית הוגשו מספר התנגדויות, המשמעותית בהן של עיריית אשקלון, שהביעה כאמור התנגדות לעצם התכנית. התנגדויות נוספות היו של חברת נתיבי ישראל ושל חברת פז, אשר כללו הערות טכניות.
בהתנגדות, שאותה הגישה מהנדסת העיר, ויקטוריה ברנגל, נכתב כי אישור התכנית ללא תשתית כלכלית, תביא לקריסתה הכלכלית של הרשות המקומית. עוד נטען כי התכנית הוגשה ללא תיאום עם הרשות המקומית, ללא עדכון וללא הערות הוועדה המקומית. עוד נכתב כי נוכח מערכת הבחירות המקומית, ומלחמת חרבות ברזל שפרצה לאחר 7.10, משרדי העירייה תפקדו באופן חלקי.
בוועדה דחו את ההתנגדות. הוועדה המחוזית קבעה כי מדובר בתכנית משמעותית לעיר אשקלון, אשר עקרונותיה הותוו במסגרת תכנית המתאר הכוללנית לעיר, והוגשה לראשונה לוועדה המקומית עוד בשנת 2017 תחת מספר תכנית אחר. עם זאת, בגלל הצורך לבצע עדכונים, בין השאר בגלל מיקום הדיפו הרכבתי, היא הוגשה מחדש תחת מספרה הנוכחי. הוועדה המחוזית מתחה ביקורת על התנהלות העירייה, וטענה כי נמנעה מלדון בתכנית: "הוועדה מציינת כי במשך שלבי קידום התכנית בלשכת התכנון, הועברו לוועדה המקומית מסמכים רשמיים מטעם לשכת התכנון בדבר קליטת תכנית, עמידה בתנאי סף, מכתבי בדיקה תכנונית מוקדמת וזימון לדיון במליאת הוועדה המחוזית. למרות הגשת התכנית עוד בתחילת הדרך והישיבות הרבות שהתקיימו בעניינה, הוועדה המקומית לא דנה בתכנית".
הוועדה קבעה כי: "התכנית תואמה במלואה עם הצוותים המקצועיים בעיר ונעשו מירב המאמצים, אף מעבר לנדרש, לאפשר קיום דיון בתכנית בוועדה המקומית במועדים החוקיים, גם טרם החפיפה לתקופת הבחירות לרשויות המקומיות ופרוץ מלחמת חרבות ברזל".
בנוסף, העירייה טענה בהתנגדות כי בהתאם לממצאי בדיקה כלכלית שערכה עולה כי לצד אישור של עשרות אלפי יח"ד בתכניות שונות ובנייתן בפועל של אלפים רבים מהן ברחבי העיר, ממועד חתימת העיר על הסכם הגג עם הממשלה בשנת 2015, טרם מומש ולו מ"ר אחד לשטחי תעסוקה מתוך למעלה ממיליון מ"ר לשטחים סחירים בתכניות ברחבי העיר.
לאור תוספת יחידות הדיור כאמור ואי מימוש שטחי תעסוקה, התקציב העירוני צפוי להיות בגרעון של כ-100 מיליון ש"ח לכל שנת מס בשנים 2024 עד 2030. בעירייה אף דרשו להעביר לתחומה המוניציפלי שטחים מניבים של המועצה האזורית השכנה חוף אשקלון.
בוועדה המחוזית דחו את ההתנגדות הזו: "הוועדה, לאחר ששמעה את טענות העיר אשקלון בהתנגדות זו וביתר סעיפי ההתנגדות, השתכנעה כי העיר רואה בתכנית בכללותה כתכנית בעלת מנופים חיוביים להמשך תנופת העיר ופיתוחה, לרבות בהיבטי התשתית השונים, חיזוק מרכז ודרום העיר והקצאת שטחים נרחבת של מאות אלפי מ"ר נוספים לתעסוקה ומסחר".
גם כאן, בוועדה המחוזית לא חסכו ביקורת מהעירייה: "הנתונים הכלכליים עליהם מסתמכת מהנדסת העיר בהתנגדותה, לא גובו כנדרש בחוות דעת מקצועית. הנתונים הכמותיים שהוצגו בהתנגדות נבחנו בעזרת היועצת הכלכלית לוועדה המחוזית ביחס לאומדנים המקובלים של משרד הפנים. מסמך ההתנגדות איננו מציג הסבר לגרעון המוצג של 7,000 שקל בשנה לכל יח"ד חדשה, נתון אשר הינו יותר מכפול מרמת הגרעון המוכרת במדינה".
הוועדה קבעה עוד כי זכויות הבנייה לשימושים המניבים הוגדלו פי 10 מהצורך שהוגדר בפרוגרמה הכלכלה של התכנית, כך שהן עמדו על מעל 800,000 מ"ר, וזאת על מנת לספק לעיר את התשתית התכנונית למענה נרחב לצרכיה, הרבה מעבר לצרכי התכנית. בוועדה הבהירה כי היקף זכויות זה גבוה מהתקן הממוצע הארצי לתכנון תעסוקה ומסחר לצורך איזוני ארנונה, העומד על כ-25-30 מ"ר ליח"ד, ובחישוב עבור 11,500 יח"ד נדרש לתכנון היקף של 345,000 מ"ר. כך שעל בסיס כלל הסטנדרטים הכלכליים שניתן לבחון, היקף התכנון המוצע בתכנית גבוה ונותן מענה הולם ואף יותר מכך לנושא איזוני הארנונה.
לצד זאת, העירייה העלתה התנגדויות בעלות אופי טכני יותר, שחלקן התקבלו באופן חלקי. גם התנגדות נתיבי ישראל ופז, שהיו בעלות אופי טכני, התקבלו באופן חלקי.
בשורה התחתונה, הוועדה החליטה לאשר את התכנית, בכפוף לתיקונים.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן