השטח מיועד לפיתוח שכונת מגורים בת 1,700 יח"ד. משרד הביטחון התנגד בטענה שהקרקע כוללת שטח אש צבאי
ועדת גבולות שמינה משרד הפנים ממליצה להעביר לשטח המוניציפלי של היישוב הבדווי חורה שטח קרקע של כ-800 דונמים המוגדרת כשטח גלילי, כדי לקדם הקמת שכונה בת 1,700 יח"ד. ההחלטה התקבלה על אף התנגדות משרד הביטחון, נוכח העובדה שהקרקע כוללת שטח אש צבאי. המלצות הוועדה נכללות בדוח שהוגש בימים אלה למנכ"ל משרד הפנים.
לפני כשמונה חודשים מינה משרד הפנים ועדה לשינוי גבולות במטרה להרחיב את השטח של חורה, כחלק ממימושה של תכנית לבניית רובע מגורים בן כ-1,700 יח"ד במזרח היישוב. תכנית "חורה – שכונות מזרחיות", ששטחה כ-800 דונמים, ממוקמת בדופן המזרחית של הישוב, על שטחים פתוחים בבעלות המדינה, בשטח ללא תחום שיפוט (שטח גלילי) ובחלקה בתחום שטח אש. התכנית מציעה פיתוח רובע מגורים חדש עבור הישוב חורה ממזרח לדרך 316.
ההצעה להעביר את השטח לתחומה של חורה זכתה לתמיכה נרחבת, בין השאר של מינהל התכנון, הוועדה המחוזית דרום, משרד החקלאות, משרד הבינוי והשיכון, המשרד להגנת הסביבה, החטיבה להתיישבות, הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וגורמים אזרחיים שונים. ההתנגדות היחידה לבקשה הייתה של משרד הביטחון, שנימק את עמדתו בטענה העיקרית, שזהו שטח צבאי סגור בצו הרמטכ"ל אשר מתנהלת בו פעילות שוטפת של הצבא.
לצד זאת, הוועדה המחוזית דרום, שתמכה אמנם בבקשה, הוסיפה כי חורה חייבת להתכנס ולהגביר את הציפוף שלה. יו"ר הוועדה, עודד פלוס, כתב לוועדת הגבולות: "חורה והמועצות האחרות מסוגה חייבות להתכנס פנימה הן באמצעות הגדלת הציפוף במגרשים והן אינפילים במגרשים פנויים, כאשר קידוש תביעות הבעלות והימנעות מפיתוח ומענה לצרכי הכלל אינו מקובל עלי כתפיסה. שאלת מיצוי האפשרויות להתכנסות פנימה צריכה להיבחן בכל מקרה בו מבקשים להרחיב תחום שיפוט".
הוועדה בחנה 4 אלטרנטיבות: העברת מלוא השטח לתחומה של חורה; העברת חלק מהשטח; יצירת שלביות בהעברת השטח לחורה; המשך המצב הקיים, לא העברת השטח. הוועדה החליטה לאמץ את החלופה הראשונה, של העברת כל השטח לחורה, ללא שלביות. הוועדה הסבירה בדוח כי העברה חלקית של הקרקע, ללא השטח שלגביו יש התנגדות של משרד הביטחון, תגרום ליצירת מובלעת של שטח גלילי בתוך תחום השיפוט של חורה. "הוועדה סבורה כי אין זה נכון להשאיר את השטח שאינו מתוכנן בתחום הגלילי ואילו העברתו לתחום השיפוט של חורה יאפשר לרשות לקדם תוכנית לפקח על השימוש בקרקע בהתאם לייעודה", נכתב.
הוועדה דחתה גם את האפשרות של שלביות בהעברת השטח: "העברת שטחי אש כשלב שני, לא תאפשר את חתימת כל ההסכמים המתוכננים עם הפזורה, שהרי להסדרת הפזורה, הוקצו כ-356 מגרשים ואילו ללא שטחי האש נותרים כ-233 מגרשים או אף פחות מכך, מאחר ונמנע פיתוח מגרשים נוספים. עולה כי שלביות הכרוכה בשטחי האש אינה מצב מיטבי, לא בהקשר של מימוש התוכנית ולא בהקשר של מימוש מטרותיה".
המועצה המקומית חורה הביעה הסתייגות מהתכנית, נוכח העובדה שהסדרת הפזורה הבדווית, כחלק מהעברת השטח, תגרום לעול כספי על קופת המועצה. על כך כתבה ועדת הגבולות בדוח: "במקרה של הסדרת הפזורה של מו"מ חורה לתוך שטח המנדט, ראוי כי תיערך עבודה שמטרתה איתור תקציב ייעודי. הוועדה מדגישה כי להבנתה, נושא הסדרת מגוריהם של תושבי הפזורות על כל היבטיו מצוי באחריות ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב וכי נכון יהיה, שמו"מ חורה והרשות, ידונו בהקצאה התקציבית הנדרשת".
הוועדה סיימה את הדוח בהמלצה להעביר את כל שטח המנדט לתחום השיפוט של מו"מ חורה וזאת על מנת לאפשר את פיתוח שטחי תכנית השכונות המזרחיות ואת פינוי הפזורה משטחי האש, וכן על מנת לאפשר פיתוח מגרשים לטובת ביקושים הנובעים מהריבוי הטבעי במו"מ חורה. לצד זאת, הוועדה הוסיפה כי יש להעיר את תשומת לב מקבלי ההחלטות בדבר ההכרח בגיבושה של תכנית סיוע לתמיכה בקליטת הפזורות במו"מ חורה, תוך מניעת פגיעה ברמת השירותים שמעניקה המועצה המקומית לתושביה.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
