"מצמצמי דיור" הינם בפועל אחד הקטרים המובילים של שוק הדיור // דעה
במהלך 75 שנותיה השתנה הפילוח הדמוגרפי של מדינת ישראל לחלוטין. אם בשנות ה-50 של המאה הקודמת תוחלת החיים הממוצעת נעה סביב 65 שנה בלבד, כיום היא נושקת ל-85 שנה, כלומר 20 שנה יותר. אם בשנות ה-50 אחוז הישראלים בני יותר מ-60, עמד על כ-6-7 אחוזים בקושי, כיום הוא חוצה את רף ה-20 אחוזים, כלומר כשני מיליון ישראלים בקירוב.
מעניינת לא פחות היא העובדה שכ-70 אחוזים בקירוב בקרב משקיעי הנדל"ן הינם בני 50 פלוס, מה שהופך אותם לכוח כלכלי נדל"ני משמעותי.
אולם, השוני בין ישראל של אז לישראל של היום איננו רק כרונולוגי גרידא. אם בשנותיה הראשונות של המדינה היה מקובל שמי שהגיע לשנות ה-60 שלו ילך לבית אבות עממי, או במקרה הטוב יישאר בחיקם החמים של צאצאיו הנאמנים, הרי כיום, עם העלייה התלולה הן ברמת החיים והן במצב הבריאותי של חלק נכבד מבני ה-60 פלוס, הנהנים מבריאות טובה יחסית וגם נחשבים לפלח מוביל בשוק הדיור.
לשם המחשה: על פי נתוני הלמ"ס עדכניים, אחוז הישראלים שהייתה בבעלותם יותר מדירה אחת בראשית המאה הנוכחית עמד על כ-60 אלף, כ-3 אחוזים בלבד ממשקי הבית. כיום המספר חוצה את ה-350 אלף, פי שישה יותר וכ-15 אחוזים בקירוב ממשקי הבית בישראל. אולם הנתון המעניין ביותר הינו בעובדה שאחוז גבוה ביותר, כ-40 אחוזים בקירוב מתוכם(!) מהווה אותה אוכלוסייה, שאך לפני שני דורות התנדנדה בין בתי אבות עממיים לבין בתי עלמין.
ובמילים אחרות: מעבר לעובדה שמי שמכונים "מצמצמי דיור" הינם בפועל אחד הקטרים המובילים, אם לא הקטר המוביל, של שוק הדיור, אלא גורם שמחייב את מקבלי ההחלטות בשוק להתייחס לצרכים שלהם בבואם לגבש מדיניות אסטרטגית אילו דירות ייבנו, באיזה גודל, באיזה מיקום ועל פי אילו קריטריונים.
ההגדרה "מצמצמי דיור" מטעה במעט. אמנם ברוב המקרים עוברים אותם זוגות מבוגרים לאחר ש"האפרוחים עזבו את הקן" מבית צמוד קרקע לדירה או לחלופין מדירה גדולה לדירה קומפקטית יותר, אולם אין זה אומר שצרכיהם ירדו. נהפוך הוא, במקרים רבים, לדוגמא, ירצו אותם זוגות או בודדים למכור את דירתם הגדולה הישנה ובמקומה לרכוש שתי דירות פרימיום קטנות, אחת למגורים והשנייה להשקעה והשכרה שתממן להם חלק נכבד מהפנסיה.
כלומר, המצב הנוכחי לפיו רק כ-15 אחוזים מהדירות הנבנות כיום בשוק הינן קטנות או קומפקטיות(2-3 חדרים) הינו אבסורדי בעליל. אם נוסיף למגזרים נוספים דוגמת רווקים-רווקות, להט"בים, גרושים- גרושות, משפחות קטנות וכו', את הנגזרת המאוד משמעותית של מצמצמי דיור מבוגרים, נגיע בנקל לכ-40 אחוזים לפחות(!) מכלל שוק הדיור.
יתרה מכך: מדובר ברוב המקרים באוכלוסייה מבוססת יחסית, שהצליחה במהלך עשרות שנים לחסוך סכומים משמעותיים ועל כן היא יכולה בהחלט להיות מרכיב משמעותי, ואף מוביל, בלא מעט פרויקטים יוקרתיים, מה שכמובן מתבקש כי ייבנו בהם לצד פנטהאוזים ודירות ענק, גם לא מעט דירות קומפקטיות מאובזרות ומפנקות שיתאימו לצרכים של מצמצמי הדיור.
ואם נביט עם הפנים לעתיד, הרי שעל פי כל התחזיות הדמוגרפיות, אוכלוסיית מדינת ישראל תוכפל עד שנת 2050 ל-18 מיליון תושבים, כשמתוכם, על פי תחזיות שמרניות, לפחות 5 מיליון!) יהיו בני 60 פלוס, זאת לא רק עקב הגידול באוכלוסייה, אלא אף המשך העלייה בתוחלת החיים עד ממוצע גילאי של 90-95 בעוד שנות דור.
*כותב המאמר אמיר רוזנבלום, הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י)
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
