נשארו בחוץ: מבעלי הקרקעות ועד מכון ויצמן – נדחו העתירות נגד ההחלטה שלא לכלול שטחים נוספים בתכנית. בקשה להוצאת צו ביניים נדחתה בעליון
חוקר מיוחד שמינתה ותמ"ל קבע כי קרקע המיועדת לסלילת כביש עוקף לשכונת המגורים החדשה במזרח רחובות, וכן שטחים המיועדים לקליטת מי נגר לא ייכללו בטבלת איחוד וחלוקה, ובעלי השטחים הללו לא יזכו לזכויות בנייה. בית המשפט המחוזי דחה עתירות שהגישו בעלי הקרקע נגד דו"ח החוקר, וקבע כי הכביש העוקף לא אמור לשרת את תושבי השכונה, ולכן אין מקום לכלול אותו בטבלת איחוד וחלוקה. בעלי הקרקע ערערו על הפסיקה לעליון, ובמקביל ביקשו להקפיא את תוקף תמ"ל 3003 עד לסיום הדיון בערעור. בשבוע שעבר נדחתה בקשתם לצו ביניים.
תוכנית "תמל/ 3003 – רחובות מזרח", שאושרה לפני קצת יותר משנה, היא תכנית המסדירה את הבינוי והפיתוח של שכונת מגורים חדשה במזרח העיר רחובות, לרבות שטחי תעסוקה, מבני ציבור, מסחר, שטחים פתוחים, בית קברות, מסוף תחבורה ועוד. התכנית כוללת כ- 8,100 יח"ד וכ- 300 יח"ד מוגן. התכנית, ששטחה 2,230 דונמים, ממוקמת מזרחית לדרך מנחם בגין ולאורכה, בין כביש 40 בדרום ועד מכון וייצמן בצפון.
העתירות שהוגשו לבית המשפט המחוזי מתייחסות להחלטה להוציא את שטח כביש 423 מטבלאות האיחוד והחלוקה. דרך 423 היא דרך אזורית אשר משמשת תנועה עוברת ועמוסה בחיבור מכביש 40 ועד לחיבור לעיר נס ציונה ולדרך 431. כיום דרך 423 ממוקמת במזרח העיר, והיא מוכרת גם בתור "דרך מנחם בגין". התכנית שאושרה כוללת הסטה את כביש 423 מזרחה, ודרך מנחם בגין, שכיום היא דרך בין עירונית, תעבור לדרך עירונית.
התכנית המקורית פיצלה את דרך 423 לשני חלקים: חלקו הדרומי, המתחבר לכביש 40, ואשר נכלל בטבלאות איחוד וחלוקה, וחלק צפוני יותר, המתחבר לנס ציונה, אשר לא נכלל בטבלאות האיחוד והחלוקה. החוקר שמינתה ותמ"ל לבחון את ההתנגדויות שהוגשו לתכנית, המליץ במסגרת הדו"ח הראשון לגרוע ממתחם האיחוד וחלוקה את חלקה הדרומי של הדרך. העותרים, בעלי זכויות בקרקע, טענו כי החלטת החוקר ניתנה בחוסר סמכות. לטענתם, החוקר לא הצביע על שינוי נסיבות או נימוקים מקצועיים המצביעים על טעות בשיקול הדעת של עורכי התכנית בהחלטתם להפקיד אותה כשהיא כוללת את החלק הדרומי של הדרך במתחם האיחוד וחלוקה. עוד נטען כי לחוקר לא הייתה סמכות להמליץ על הוצאת החלק הדרומי ממתחם האיחוד והחלוקה. עיריית רחובות תמכה בעמדתם.
ותמ"ל השיבה כי כדי התכנית, אשר כוללת הוספת שטח משמעותי עבור שכונת מגורים חדשה המונה מעל 8,000 יח"ד ושטחי תעסוקה ומחסר, חייבה התייחסות תכנונית ותנועתית אשר תאפשר הקמת שכונה שתהיה חלק בלתי נפרד מהעיר הוותיקה. לצורך זה הוחלט להסיט את דרך 423 הקיימת מזרחה ותהפוך את דרך מנחם בגין לרחוב עירוני. לטענת ותמ"ל, למרות שדרך 423 תשמש במידת מה את תושבי השכונה היא לא תשמש אותם באופן בלעדי. מאחר שלא מתקיימת זיקה הדוקה ומשמעותית בין דרך 423 לבין שטחי המגורים המיועדים לאיחוד וחלוקה, אימצה הותמ"ל את המלצת החוקר שלא להכליל את דרך 423 במתחם האיחוד והחלוקה.
השופט אורן שוורץ אימץ את עמדת ותמ"ל ודחה את העתירות נגד ההחלטה בנוגע לכביש. השופט ציין בהחלטתו כי הסטת דרך 423 מזרחה נעשתה לצורכי השכונה החדשה, במטרה ליצור חיבור מיטבי בין השכונה החדשה לוותיקה. רחוב בגין, שכיום הוא כביש 423, יהווה במתכונתו החדשה ציר עירוני משמעותי, מעורב שימושים, הכולל גם תכנון לתחבורה ציבורית והוא יחבר בין הרקמה החדשה לוותיקה. בנוגע להחלטה שלא לכלול את חלקו הדרומי של הכביש בטבלת האיחוד והחלוקה, קבע השופט כי דרך 423 תשרת את כלל המשתמשים במרחב ולא רק את תושבי השכונה. מכאן גם מעמדה כדרך אזורית.
הוא קבע עוד כי מיקומה של דרך 423 כצמודת דופן לשכונה הושפע מהרצון למנוע פגיעה בשטחים פתוחים ולא מהזיקה המובהקת לשימוש השכונתי בדרך. "אין מקום לחלוקת דרך 423 למקטעים או לפרקה לרכיבי משנה", כתב השופט שוורץ. "דרך 423 היא דרך אזורית. דרך זו מקשרת ויוצרת חיבוריות בין שני כבישים: כביש 40 וכביש 431. מדובר בדרך ישירה בעלת זרימה תנועתית אחודה… הדרך עצמה מנותקת מהשכונה המתוכננת. כך, בינה לבין השכונה קיים חיץ באמצעות רצועת שצ"פ. היקף הבינוי לאורך הדרך אינו מושפע או נובע מעצם מיקומה בסמיכות יחסית לשכונה".
לפיכך, נקבע, המלצות החוקר ואימוצן על ידי הותמ"ל שלא להכליל את דרך 423 לרבות המקטע הדרומי, במתחם האיחוד והחלוקה מבוססות על שיקולים תכנוניים מקצועיים, תוך יישום ההלכה הפסוקה בנושא איחוד וחלוקה.
טענה נוספת הייתה נגד ההחלטה שלא להכליל שטחים בצפון התכנית, המיועדים לצרכי שטחים פתוחים מיוחדים (שפ"מ) בטבלת איחוד וחלוקה. מדובר בשטחים שמיועדים לפיתוח מערכות לקליטת מי נגר. השפ"מ נדרש כתנאי הכרחי לקידום התכנית בהתאם לתמ"א 35 ובלעדיו לא ניתן לאשרה.
לטענת בעלי הקרקע, הפרדת השטח הצפוני ממתחם האיחוד והחלוקה נוגדת את עקרונות הצדק החלוקתי והשוויון ויש בה כדי לפגוע בבעלי הזכויות בקרקעות בתא שטח זה. ותמ"ל, מנגד, טענה כי הוספת השפ"מ בשטח הצפוני של התכנית נועדה כדי לעמוד בהוראות תמ"א 35 ולא על מנת לשרת את המקרקעין הכלולים בתכנית איחוד וחלוקה. הוספת שטח זה, טענה עוד ותמ"ל, היא בבחינת דרישה סטטוטורית ואינה נובעת מצורך תכנוני בתכנית. בנוסף, טענה הוועדה, השפ"מ נועד לשמש את העיר כולה ולכן חורג מדל"ת אמותיו של מתחם האיחוד והחלוקה.
השופט שוורץ דחה את העתירה בנוגע לשטחי השפ"מ. "הצורך בשצ"פ בחלק הצפוני של התכנית נבע גם מהוראותיה של תמ"א .35 יוצא אפוא כי הוספת השפ"מ בשטח הצפוני היא בבחינת דרישה סטטוטורית שנועדה להבטיח כי הוותמ"ל תחליט במסגרת הסמכות שהוקנתה לה בעת ההכרזה, קרי: לפעול לתכנון המרחב מבלי לסתור את הוראות תמ"א 35". השופט קבע כי "ההחלטה בעניין השפ"מ התקבלה על בסיס שיקולי תכנון וקידום יעדי התכנית. לפיכך, אינני מוצא מקום להתערב בהחלטת הותמ"ל באשר לשפ"מ שלא נכלל במתחם האיחוד וחלוקה".
בנוסף, בית המשפט דחה עוד שורה של עתירות, ביניהן של מכון ויצמן למדע, ובעלי קרקע נוספים, נגד ההחלטה שלא להכליל את שטחיהם בתכניות.
בעלי הקרקע ערערו על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון, ובמקביל ביקשו להוציא צו ביניים להקפאת תוקפה של תמ"ל 3003 עד להכרעה בערעור. השופט עופר גרוסקופף דחה את בקשתם לצו ביניים: "לא מצאתי מקום להיעתר להם (לבקשות לצו הביניים). כך, הן משום שבית המשפט קמא (המחוזי) לא נעתר לסעדים אלו והמערערים לא השיגו על כך, והן משום שאין מדובר בסעדים שנועדו לשמור על המצב הקיים, אלא לשנותו".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
