בני זוג מהעיר רחובות עתרו לבית המשפט בגין פרויקט דיור מוגן סמוך לביתם, וביקשו להאריך את מניין הימים להגשת תביעת פיצוי ירידת ערך – ממתן היתר הבנייה ולא מיום אישורה של התוכנית
בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, דחה לאחרונה עתירה מינהלית שהוגשה נגד עיריית רחובות, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וחברת מגדלי הים התיכון, בגין פרויקט דיור מוגן שבנייתו כבר בעיצומה.
העותרים, בני זוג המתגוררים בסמוך ביקשו בעתירתם להאריך את מניין הימים להגשת תביעת פיצוי ירידת ערך, ממתן היתר הבנייה ולא מיום אישורה של התוכנית. עוד הם ביקשו להורות על פרסום מחודש, לאחר שמיעת הגובלים במקרקעין, נוכח "שינוי מהותי של התכנון ביחס למסכמי המקור של התוכנית", כך לטענתם.
מדובר בבית הדיור המוגן נבנה בשכונת רחובות ההולנדית במערב העיר והוא יכלול 250 יחידות דיור בשטח של 35,000 מ"ר ומחלקת סיעוד בשני בניינים בני 18 קומות, וכן שטחי ציבור ושירותים ציבורים לבני הגיל השלישי. התוכנית להקמתו אושרה כבר ביולי 2019 בוועדה המקומית ובנייתו החלה ביולי 2020.
לטענת העותרים, חל שינוי בהעמדת המבנים שאושרה בנספח הבינוי, כך שמבנה אחד הוסט מזרחה וניצב מול ביתם ומבנה שני הוסט לקטע הצפון מערבי. לטענתם, היה על העירייה לערוך תהליך של יידוע הציבור באופן של פרסום הבקשה בדרך של הקלה מאחר ומדובר בסטייה ניכרת מהתוכנית, אשר תגרום לירידת ערך של ביתם.
חברת מגדלי התיכון, באמצעות עוה"ד ענת בירן ורון נבון ממשרד ענת בירן טענה כי מדובר בתכנית נקודתית הקובעת הוראות בניה ברורות, כי נספח בינוי מנחה, כשמו הוא – רק מנחה, וכי קיומו אינו שולל מהתובע את האפשרות והחובה להגיש תביעה במועד הקבוע בחוק. כמו כן נטען כי הסמכות היחידה להארכת מועד כפי שמבקשים העותרים הנה בסמכות חוקית של שר הפנים – ולא של בית המשפט. עוד נטען כי בנסיבות העניין, העתירה הוגשה במועד בו עדיין ניתן היה להגיש תביעה ירידת ערך, שכן טרם חלפו 3 שנים מכניסת התכנית לתוקף, ועל כן לא ברור פשר הגשת עתירה מקום בו ניתן היה פשוט להגיש תביעה.
סוף דבר, לאחר שביהמ"ש בחן את טענות הצדדים, הוא המליץ לעותרים לדחות את העתירה. עו"ד ענת בירן, התייחסה להחלטה, ואמרה כי: "חוק התכנון והבנייה מאפשר למי שחש נפגע מתוכנית בינוי להגיש תביעת פיצויים בגין ירידת ערך במשך 3 שנים מכניסת התוכנית לתוקף. העותרים במקרה שלנו לא עשו כן למרות שיכלו והעדיפו להגיש עתירה מינהלית מיותרת, מה גם שהסמכות להארכת מועד מסורה בחוק לשר הפנים ולא לבית המשפט. לנסיבות העניין, מדובר בתוכנית נקודתית הקובעת הוראות בנייה ברורות ונספח הבינוי שבה כשמו כן הוא – רק מנחה וניתן היה לסטות ממנו בגבולות המותר".
בא כוח העותרים, אמר בדיון כי: "על מנת לשמור על הפרט כאשר בסופו של יום הלכה למעשה נגרמת לו פגיעה במקרקעין כאשר המעשה נכון להיום הוא מעשה עשוי, המבנה כבר בעיצומו של הקמה, הרי שהמזור האחרון שנותר לו בעצם הוא לקבל את הזכות האמיתית לבחון ביחס למצב הקודם. לעומת המצב היום באישור ההיתר האם נגרמה לו ירידת ערך או לא. בשום אספקלריה אחרת לא ניתן לבחון באמת ובתמים את הפער הזה…שמעתי את המלצת בית המשפט להפנות את הבקשה לארכה לשר הפנים אשר לו הסמכות בעניין זה. שמעתי את המלצת בית המשפט להפנות את הבקשה לארכה לשר הפנים אשר לו הסמכות בעניין זה, אנחנו מסכימים שהעתירה תידחה".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
