כיצד יש לחשב שטח של "חלל כפול"?

כיצד יש לחשב את שטחו של חלל כפול בבית במקרה של סלון שתקרתו בגובה 7.5 מטרים, לצורך חישוב השטח הכולל המותר לבנייה? עם הסוגייה הזאת התמודד בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדן בעתירה של המועצה המקומית מיתר. המועצה טענה כי במקרה של קומה כפולה, יש לחשב את השטח כאילו יש רצפה בקומה השנייה, גם אם אין רצפה שכזו. בית המשפט דחה את טענת המועצה, וקבע כי פרשנותה סותרת את התקנות, והבהיר כי חישוב השטחים יבוצע רק בהתאם לרצפה הקיימת.

הפרשה החלה לאחר שבני זוג, שתכננו להקים את ביתם ביישוב מיתר, הגישו בקשה להיתר בנייה. הבקשה הוגשה עבור בית מגורים דו קומתי. הבית מתוכנן כך שמעל הסלון לא קיימת קומה נוספת, ותקרתו היא בגובה של 7.5 מטרים – מצב המכונה חלל כפול. הוועדה המקומית מיתר דחתה את הבקשה להיתר, בטענה שבני הזוג חרגו מהיקף השטחים המותרים לבניה ב-5 מ"ר. הוועדה חישבה את השטחים בבית תוך הכללת שטח הקירות החיצוניים בחלל הכפול גם בגובה שבו אמורה הייתה להימצא הקומה השנייה, אף שאין בו רצפה.

על החלטה זו הגישו בני הזוג ערר לוועדת הערר המחוזית. הוועדה קיבלה את טענות בני הזוג, וקבעה בהחלטתה כי פרשנות המועצה המקומית לתקנון התכנון והבנייה העוסקות בחישוב שטחים עומדת בסתירה ללשון הברורה של התקנה. ועדת הערר ציינה כי התקנה קובעת כי חישוב ייעשה בכל קומה על פי חתך בגובה של 1.2 מטרים מעל הרצפה, והבהירה כי היעדרה של ריצפה בקומה השנייה שוללת את החישוב המוצע. עוד הוסיפה הוועדה כי בהיעדר תכלית מוצהרת מצד העותרת מדוע יש מקום לפרשנות בה היא אוחזת, יש לדחות את טענתה ולקבל את הערר.

כעת הסוגייה הגיעה לבית המשפט, לאחר שמועצת מיתר הגישה עתירה נגד החלטת ועדת הערר. בעתירה טענה המועצה כי ועדה הערר שגתה בכך שקבעה כי בהיעדר רצפה פיזית, אין להביא במניין את הקירות החיצוניים המקיפים את החלל הכפול. המועצה ציינה עוד כי צירוף המילים "מעל הרצפה" אינו מחייב את קיומה הפיזי של רצפה אלא נועד לקבוע נקודת ייחוס בלבד, לצורך קביעת היקף השטחים בכל קומה שיבואו במניין השטחים. לטענת המועצה, גם במקום שבו אין רצפה, כדוגמת חלל כפול, יש להביא בחשבון את הקירות החיצוניים של אותו חלל במסגרת חישוב זכויות הבנייה.

השופט דניאל בן טולילה דחה את עתירת המועצה, וקבע כי הפרשנות שהעניקה ועדת הערר לתקנות חישוב השטחים היא הפרשנות הנכונה והראויה בנסיבות העניין. "קומה אינה מוגדרת כקומה 'רעיונית' או 'חישובית'", כתב השופט. "אין כל אזכור ולו ברמיזה כי קומה תיחשב בהתאם לקו ייחוס תיאורטי בגובה מסוים או לחילופין קביעה כי חלל מקורה שעולה על גובה מסוים ייחשב למספר קומות בהתאם לקו ייחוס מסוים". עוד נכתב בפסק הדין כי הסעיף הרלוונטי בתקנות מדבר על "ריצפה" כפשוטה ללא אזכור לדרך חישובית אחרת.

עוד קבע השופט כי דווקא פרשנותה של ועדת הערר, שלפיה יש לחשב את השטח בהתאם לרצפה קיימת, "היא זו שמקדמת וודאות, יוצרת אחידות, מפשטת את  התהליכים, מייעלת אותם, ומונעת הוספת שטחים במסגרת הליכי רישוי ללא קריטריונים ברורים".

השופט אף הטיל על מועצת מיתר הוצאות בסך 10,000 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן