ד"ר יוסי סעדון, בנק ישראל: "הארכת חיי המשכנתא ודחיית תשלומים, משמעותן להכביד בנטל התשלומים על הלקוח"
הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה וועדת הכלכלה קיימו אמש (ראשון) דיון משותף בנושא הקלת נטל תשלומי המשכנתאות על הציבור. בדיון התבקשו נציגי הרשויות להתייחס להמלצות לפעולות שונות שיקלו על ציבור משלמי המשכנתאות, שנפגע כלכלית מעליית הריבית.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן אמר בפתח הדיון: "הנטל על האזרחים ובמיוחד על זוגות צעירים הוא גדול, גם אלה שזכו מחיר למשתכן. בד"כ אדם שלוקח משכנתא גם ככה מביא את עצמו למצב גבולי, נעזר מפה ומשם ואם המשכנתא קופצת לו במעל 1,000 ₪ בחודש הוא לא יכול לעמוד בזה ולא תמיד יש מי שיעזור, וכך אנשים מגיעים למצב של 'אין מוצא'. ישבנו הבוקר עם נציגי בנק ישראל ודנו במספר פתרונות אפשריים, בהם הגדלת הפריסה ל-30 שנה מהיום למשכנתאות קיימות, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים לתקופה מסוימת המוסכמת עם הבנק או הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית לתקופה מסוימת ופריסתו לאחר מכן בלי לפרוס שוב את כל המשכנתא. נרצה להמשיך לדון בהם ובפתרונות נוספים ולשמוע את הרשויות וגורמי המקצוע".
ד"ר שלמה נס, שגיבש את מסמך הבסיס לדיון, ציין כי: "כשמעלים את הריבית בצורה כזו דרמטית בתקופה כזו קצרה היה מצופה שיהיו במקביל צעדים שיסייעו לציבור לעמוד בזה. בכירים מאוד בבנקים מחזיקים באותם נתונים וגם הם מוטרדים מאוד, כי יש מבול של פניות מאנשים שמבקשים לשנות משכנתאות ולהקל על התשלומים. אדם לא רוצה שייקחו לו את הבית אז הוא ישלם את המשכנתא, אבל הוא לא ייסע לחופשה ולא ישלח את הילדים לקייטנה וכאן הפגיעה ברווחת הציבור. הבנקים גם ביקשו שיתנו להם אפשרות להאריך את משך תקופת המשכנתא. מדובר בהגבלה שפעם לא הייתה קיימת ואין שום סיבה שלא לתת את זה עכשיו ולאפשר להם לפרוס הלוואה לעוד 5 שנים. השאירו את זה לשיקול הדעת של הבנק".
ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אמר כי: "אכן יש עלייה ממוצעת של כ-800 ש"ח לחודש למשכנתא, זה משתנה ותלוי בגודל ההלוואה המקורית, במסלול ותמהיל ההלוואה. אצל לקוחות שלקחו הלוואת ב-2021-2022 העלייה היא משמעותית יותר. בבחינת שיעור ההחזר החודשי מהכנסה (PTI) העלייה היא פחות משמעותית. כמו כן, לא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים. למרות זאת, נגיד בנק ישראל קרא לבנקים לשיחה, ביקש לראות עשייה משמעותית בתחום הזה ושלח אותם לנסות לאתר את הלקוחות שמתקשים בתשלומים ולסייע להם. הבנקים הכניסו יד לכיס וסופגים היום חלק מעליות הריבית".
ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בחטיבת המחקר שבבנק ישראל, אמר כי: "אנחנו צריכים להיות זהירים במה שאנחנו מציעים ללקוחות. רוב ההצעות במסמך הזה, כולל הארכת חיי המשכנתא ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת- להכביד בנטל התשלומים על הלקוח, ומי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים. לדוגמא- הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 ש"ח בהחזר החודשי, אבל זה מגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20,000 ₪. אותנו גידלו עם צריכה שהייתה מידתית להכנסה שלנו, צריך לשנות תפיסה לכך שצורכים בהתאם ליכולות. דחיפות של הלוואות ואשראי הם חבל תלייה ללווה. צריך להנגיש אשראי אבל לא לדחוף אותו".
ד"ר נמרוד שגב, חטיבת המחקר בבנק ישראל, אמר כי: "הדבר העיקרי שפוגע בשכבות החלשות זו אינפלציה- שתפגע במשכנתא, בכלכלה ובאיכות החיים וזו הסיבה לעליית הריבית. צריך לשים לב שכל הצעה שבמסגרתה השפעת עליית הריבית מתבטלת או מושפעת יכולה להשפיע גם על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. חשוב לזהות ולעזור למי שמתקשה ולסייע לו אבל יש הרבה מחזירים שיכולים לעמוד בעלייה והדיון לא יכול להיות על כל נוטלי המשכנתאות".
לסיכום הדיון אמר ח"כ אברהם בצלאל: "האזרחים חשובים לנו יותר מהכל, לשם כך נשלחנו ונעשה מה שצריך כדי לעזור להם. הבנקים מחכים להנחיות של בנק ישראל ואנחנו מצפים שתגיעו עם תשובות לדיון נוסף שייערך בשבוע הבא".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
