בכירי ענף ההתחדשות העירונית מתייחסים לצורך המיידי לקדם התחדשות עירונית: "כל השיח התנהל סביב שאלת 'מה הדייר יקבל' – זה הזמן לחשב מסלול מחדש"
יזמים ואנשי מקצוע מתריעים: מדינת ישראל והרשויות המקומיות ממשיכות לראות בהתחדשות עירונית עסקה נדל"נית – במקום להכיר בה כפתרון לאומי לביטחון האזרחים. לדבריהם, בעוד שוועדות מקומיות ומחוזיות מתעכבות על סעיפים תקציביים ותשומות כלכליות, אלפי אזרחים ממשיכים להתגורר בדירות ישנות, נטולות מיגון ראוי, במציאות ביטחונית שהולכת ומחמירה.
צחי עומר מנכ"ל ים סוף נדל"ן מקבוצת פפושדו: "על המדינה להתייחס לנושא של התחדשות עירונית אך ורק בהקשר של ביטחון הדיירים, ולא להתייחס לשיקולים אחרים. במשך שנים, גם כשהתחדשות עירונית הייתה סביב חיזוק מבנים בלבד, וגם כשהיא התפתחה לפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש, המדינה והרשויות המקומיות שמו דגש על רעידות אדמה ותמורות לדיירים – 'עוד חדר, מרפסת, תוספת שטח'. כל השיח התנהל סביב שאלת 'מה הדייר יקבל'. אבל המלחמה בעזה, ירי הרקטות מלבנון, ובמיוחד התקיפה האיראנית האחרונה – מחייבים אותנו לחשב מסלול מחדש. השאלה המרכזית כיום היא 'איפה ואיך הדייר יגן על עצמו כשהטילים נופלים?' ממ"ד או ממ"ק בתוך הדירה או הקומה, זה לא מותרות ולא נחלתם של אמידים בלבד, זו חובה בסיסית. הבטיחות והמהירות בביצוע צריכים להיות העדיפות העליונה, לא התמורה לדייר וגודל המרפסת.
"התושבים משלמים היום את מחיר הביורוקרטיה. מדינה, רשויות מקומיות וועדות מחוזיות ממשיכות לעכב תהליכים, עסוקות בלבחון מה היזם ירוויח, במקום לשאול איך מגנים על אזרחים. מתייחסים להתחדשות עירונית כאל עסקה כלכלית במקום פתרון ביטחוני. אם אין בכוחה של המדינה להעמיד מקלטים בעצמה – תנו ליזמים לבנות אותם, אבל תיקחו חלק פעיל בקידום מהיר של הפרויקטים. המציאות של 2025 כבר כאן, והיא מסוכנת, ברורה, ודורשת תגובה מהירה. הגיע הזמן שהרשויות יתייחסו לאיום הממשי שקורה כאן ועכשיו."
יוסי רייק, בעלים ומנכ"ל רייק נדל"ן: "במשך שנים התרגלנו להתייחס להתחדשות עירונית כאל מנוע כלכלי – הזדמנות לשדרוג הנכס, להרחבת הדירה ולהעלאת ערך. בזמן שלדבר על המשמעות האמיתית והעמוקה של פרויקטיי התחדשות עירונית שהיא מיגון דירות כנגד טילים באמצעות ממדים וחיזוק כנגד רעידת אדמה היה נחשבו כאמירות פופוליסטיות ולא ענייניות . האירועים האחרונים מזכירים לנו עד כמה המרחב האזרחי בישראל פגיע, ועד כמה מבנים ישנים ללא ממ"ד מהווים סיכון ממשי לדיירים.
"במקום שהורים ייאלצו לרוץ עם הילדים לחדר המדרגות או למקלט ציבורי ואנשים מבוגרים ישארו בבית בעת הפגזות כי לא יספיקו להגיע למרחב מוגן מחוץ לדירתם , עלינו לוודא שלכל תושב בישראל תהיה דירה עם ממ"ד תקני ובניין שעומד בכל יתר תקני הבטיחות של שנת 2025 , זה הזמן למדינה להבין שהתחדשות עירונית היא אינטרס לאומי שמציל חיי אדם ולפעול לקצר הליכי תכנון ובירוקרטיה, מבלי לפגוע באיכות ובבקרה, כדי לאפשר לפרויקטים לצאת לפועל מהר יותר ולהעניק שקט וביטחון לתושבים".
מאיר ברון, מנהל פיתוח עסקי וראש תחום התחדשות עירונית בי.ח דמרי: ״האירועים הביטחוניים האחרונים, ובעיקר העימות הישיר עם איראן, חידדו את המציאות הקשה: עבור אזרחים רבים בישראל, הבית הפרטי אינו מקום בטוח. בשעה שמרבית הציבור מתבקש להיכנס למרחבים מוגנים, ישנם מאות אלפי תושבים שחיים בבניינים ישנים, נטולי מיגון בסיסי כמו ממ"ד. המציאות הזו לא נובעת מאדישות – אלא ממערכת בירוקרטית מסורבלת שמקשה על קידום פרויקטים של התחדשות עירונית.
"ממ"ד הוא לא מותרות – הוא צורך קיומי. הגיע הזמן לפעול למען הסרת אותם החסמים שמונעים מאזרחים את הזכות הבסיסית לביטחון בביתם. ניסיונות חוזרים ונשנים להאיץ פרויקטים שלהתחדשות נתקלים שוב ושוב במכשולים תכנוניים, התנגדויות מקומיות, תקני חניה לא רלוונטיים, תחשיבים כלכליים שלא מאפשרים מימוש פרוייקטים ועיכובים בוועדות. כל עיכוב כזה הוא סיכון חיים בפוטנציה. בעידן שבו האיום הביטחוני הפך קבוע ומוחשי, ההתחדשות העירונית אינה רק כלי לעידוד צמיחה – אלא מהלך חיוני להצלת חיים. הגיע הזמן לראות בממ"ד לא רק תוספת בנייה – אלא זכות אזרחית״.
עופר זרף מנכ״ל ובעלים של חברת יסודות איתנים: “המציאות הביטחונית שמדינת ישראל חווה בשנים האחרונות וביתר שאת מאז החלה המלחמה נגד איראן מדגישה בצורה חדה את הסכנה שבהזנחת המבנים הישנים והלא ממוגנים. דווקא בתקופת מלחמה – אסור לעצור. ההתחדשות העירונית חייבת להימשך ואף להתגבר. זוהי לא רק הזדמנות, זו אחריות. ראינו את גודל האסון שנגמר כתוצאה מפגיעת הטיל בבת ים. אסור שזה יקרה, אזרחים חייבים מיגון. על המדינה לפעול עכשיו – להקל על רגולציה, לזרז הליכים תכנוניים ולהסיר חסמים שמונעים מיזמים לפעול גם בפריפריה, שם הצורך הוא עצום אבל הכדאיות הכלכלית עדיין נמוכה. התערבות ממשלתית ישירה היא קריטית כדי להבטיח שמאות אלפי תושבים – בכל הארץ – יזכו לביטחון, למיגון ולסביבה ראויה למחייה, גם בעיתות שגרה וגם תחת אש״.
יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית: "לאורך השנים המדינה התמודדה עם בעיות של חיזוק מבנים, החל מאמצע שנות השמונים בו הוחלו תקני רעידות האדמה, ובהמשך באמצע שנות התשעים, בעקבות מלחמת המפרץ, אשר לאחריה חויבו בניינים בתכנון מיגון דירתי או קומתי.
החלת תמ"א 38 אפשרה את מיגון הבניינים הן כנגד רעידת אדמה והן כמיגון בפני פגיעות קינטיות, בין בדרך של חיזוק הבניין או בדרך של הריסתו ובנייה מחדש. כעת, בעקבות אירועי מלחמת חרבות ברזל ואירועי התקיפות האיראניות, מתחדד הצורך בפתרונות מיגון לבניינים ישנים ובמיוחד בניינים גבוהים אשר התחדשות עירונית לא נותנת להם פתרון כלכלי.
לכן, על הרשויות המקומיות והמדינה למפות את כלל המבנים הללו, ולהציע פתרונות מיגון מערכתיים, ולא פרטניים לכל מבנה. כך לדוגמה אפשרות שימוש במיגון של מוסדות חינוך סמוכים או מרכזים ציבוריים, שיכולים לשמש מקלטים לתושבים בשעת חירום. בטווח הארוך, נדרשת השקעה בהקמת תשתיות מיגון תקניות בשכונות הוותיקות האלו."
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
