פולי טטרו, שותף בחברת מימון חוץ בנקאית: "מקדם את הגופים החוץ בנקאיים צעד אחד קדימה, לקראת הפיכתם לגופים זולים ובטוחים יותר"
הצוות לבחינת מתווה למתן רישיון בנק לגופים חוץ-בנקאיים בראשות המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, פרסם אמש להערות הציבור את דוח הביניים ובו המלצות שיקלו על גופים חוץ-בנקאיים לקבל רישיון בנק.
דוח הביניים ממליץ לקדם תיקוני חקיקה ורגולציה בנקאית לקידום התחרות, כך שיתאפשר לגוף חוץ-בנקאי שיקבל רישיון בנק לשמור על עיסוקיו הקיימים ולפעול במודל עסקי גמיש, לשנות את מבנה השליטה והבעלות על בנקים קטנים ולגבש מסגרת פיקוח ואסדרה המותאמים לגודל ולמורכבות הבנק.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר עם פרסום הדוח כי: "זהו שלב נוסף בקידום מבנה שוק תחרותי יותר במערכת הפיננסית בישראל. חשוב להדגיש, גם במסגרת מבנה שוק תחרותי, כמפורט בהמלצות הדוח, נושא עקרוני הוא השמירה על הסטנדרט והפרקטיקה הבינלאומית, לפיהם, גוף שמבקש לגייס פיקדונות ולהעמיד אשראי בגינם, יפעל תחת רישיון בנק שיינתן על-ידי בנק ישראל ויהיה כפוף לפיקוח יציבותי על ידי הפיקוח על הבנקים בהתאם להמלצות המופיעות בדוח. זוהי הדרך לקדם תחרות ולשפר את רווחת הצרכן תוך שמירה על כספי המפקידים ועל היציבות הפיננסית".
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, ציין כי בכך נפתחת לגופים דלת הכניסה להצטרף למערכת הבנקאית. לדבריו, "כדי להבטיח שירותים ומוצרים פיננסיים מגוונים, חדשניים ובמחירים תחרותיים חשוב לקדם צעדים ארוכי טווח בעלי השפעה מבנית על המערכת הפיננסית. יישום ההמלצות המופיעות בדוח, לצד השינויים במערכת הפיננסית כתוצאה מרפורמות קודמות בתחום, יאפשר לגופים נוספים להצטרף למערכת הבנקאית ולתרום לשיפור התחרות ולשיפור המיוחל ברווחת הצרכן".
עיקרי המלצות הדוח שפורסם נוגעות בשלושה נדבכים הדורשים תיקוני חקיקה, תיקוני רגולציה וקביעת מדיניות פיקוחית: הראשון נועד לאפשר לבנק קטן להפעיל מודל עסקי גמיש, ולצורך כך מוצע לפטור אותו מלהציע את מלוא השירותים שמחויבים כיום מכוח החוק. בנוסף, מוצע להתאים את הרגולציה הפיקוחית לגודל ולמורכבות הבנק תוך קביעת שתי דרגות פיקוח והדרגתיות במעבר בין הדרגות. בין היתר יינתנו התאמות בהיבטים של דרישות הון ומינוף, דרישות נזילות, ממשל תאגידי, הוראות הדיווח לציבור והוראות הדיווח לפיקוח. השני, מציע להרחיב את רשימת העיסוקים המותרים של בנק קטן מעבר לרשימה הקיימת כיום לגבי בנקים, וכן לאפשר למפקח הוספת עיסוקים בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והפיננסיות.
הנדבך השלישי, נוגע לחקיקת "ועדת בכר", שאסרה על חברת החזקה פיננסית השולטת בגוף מוסדי לשלוט גם בבנק, ולכן גוף חוץ-בנקאי שנשלט על ידי חברה כאמור אינו יכול לקבל כיום רישיון בנק, ותרומתו לתחרות במערכת הבנקאית מוגבלת. כעת הדוח מציע לאפשר לחברת החזקה פיננסית לשלוט גם בבנק קטן. "הגבלת ההמלצה לשליטה על בנק קטן בלבד נותנת מענה לסוגיות הנובעות מהגברת הריכוזיות, הקישוריות ופוטנציאל ניגודי העניינים, נושאים שהיוו בזמנו בסיס להחלטות ועדת בכר", מסבירים בבנק ישראל, ומוסיפים כי: "כצעד משלים יש לתת סמכות פיקוחית לרגולטורים הפיננסיים על חברות החזקה פיננסיות ששולטות בגופים המפוקחים כיום על ידם".
הבעת אמון בגופים חוץ בנקאיים: "מהלך מבורך"
זהו איננו הצעד הראשון שמקדם בנק ישראל לקראת הפיכתם של גופי המימון החוץ בנקאיים לשחקנים רלבנטיים וחזקים על מגרש שבו שלטו עד היום הבנקים.
כזכור, בחודש מרץ השנה, פתח לראשונה משרד האוצר את שוק מימון המשכנתאות לגופים חוץ בנקאים ובכך את הדלת לתחרות בבנקים, זאת לאחר שהחשב הכללי ורשות שוק ההון פרסמו הקלות לגופי אשראי חוץ בנקאי, לפיהן הם יהיו זכאים לפטור מהתנאים המגבילים החלים במסגרת תכניות "דירה בהנחה", פטור שעד אז רק בנקים למשכנתאות היו זכאים לקבל. מעל הכל מדובר היה במהלך משמעותי והבעת אמון מוצהרת בגופי המימון כשחקן לגיטימי ורלבנטי מול המערכת הבנקאית. בשלב זה מדובר בפיילוט, שנועד לדברי משרד האוצר "להגביר את התחרות ולהוזיל את ההלוואות למשכנתאות במסגרת תכניות דירה בהנחה". בכירים בתחום המימון החוץ בנקאי צופים כי המהלך לא ישיג את התוצאה, אבל יש בו בכדי להכיר במעמדם כמתחרים ראויים למערכת הבנקאות.
כעת מסביר פולי טטרו, שותף בחברת המימון החוץ בנקאית "טופ קפיטל", מדוע להחלטה להקל על הוצאות רישיונות בנק, עשויה להיות השפעה חיובית על גופים חוץ בנקאיים העוסקים במימון מיזמי נדל"ן. "ברגע שהרגולטור מאפשר לגופים בעלי הרישיון המתאים לגייס כסף מהציבור, אותם גופים מהווים למעשה תחרות ישירה לבנקים (בעיקר בכל הקשור לתחום התשואה בפיקדונות) והגופים יכולים להוזיל משמעותית את עלויות הגיוס שלהם, שכן התשואה לפיקדונות הינה נמוכה", אומר טטרו. עוד לדבריו, "המהלך לטעמי צפוי גם להיטיב עם הצרכנים, שכן הם יוכלו עכשיו לבצע מכרז בין הבנקים לגופים חוץ בנקאיים בכל הנוגע להפקדה לפיקדונות ולשפר את התשואות שהם מקבלים. לסיכום, זהו מהלך מבורך ונכון שמקדם את הגופים החוץ בנקאיים צעד אחד קדימה להפוך לגופים זולים ובטוחים יותר".
בתוך כך, נזכיר כי גופי המימון החוץ בנקאיים זכו להבעת אמון נוספת משמעותית בשנה שעברה, לאחר שבחודש יוני 2023 זכתה חברת "בונוס", שבבעלות אריק גולדיאן, בקול קורא של משרד הבינוי והשיכון ברישיון להעמיד ערבויות לפי חוק מכר בפרויקטים של תמ"א 38/1 – והיתה לחברה הראשונה שזוכה להנפיק ערבויות חוק מכר ולגוף חוץ בנקאי הראשון המקבל רישיון לפעול בתחום.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
