החלטה חדשה מציגה את הסוגיות המורכבות שלהן נדרשות ועדות התכנון בבואן לקבל החלטות. עו"ד רונית אלפר, יו"ר ועדת ערר לא ויתרה על החזרת בקשה להיתר לתמ"א 38/2 לדיון מקומי באשר לסוגיות המטרידות את התושבים
עו"ד רונית אלפר, יו"ר ועדת ערר מחוז מרכז, דחתה ערר שהוגש כנגד פרויקט תמ"א 38/2 אולם החזירה את הבקשה להיתר לדיון בוועדה המקומית, לאחר שמתחה ביקורת על כך שהוועדה לא שמעה את המתנגדים, לרבות במצבים בהם הדיונים מתנהלים באמצעות זום וכן עמדה על חשיבות פרסום ההקלות כנדרש וקבלת החלטות מנומקות. עוד עולה מההחלטה הצורך למצוא את האיזון בין הזכות של כל דייר בבניין למרפסת ובמיוחד על רקע מאורעות השנה האחרונה ולגבולות הזכות של בעל בית פרטי בעיר לשקט.
הערר הוגש על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רעננה לאשר בקשה להיתר לפרויקט תמ"א 38/2 הריסה ובנייה מחדש ברחוב אוסטרובסקי 31 בעיר. מדובר בבניין הכולל 2 כניסות, 3 קומות מעל קומת עמודים ו-18 יח"ד, שבמקומו ביקשה החברה היזמית, גיא לי השקעות בע"מ, להקים בניין החדש הכולל 6 קומות מעל קומת קרקע, 2 קומות מרתף וקומת גג חלקית, וסך הכל 45 יח"ד. על ההחלטה הוגש ערר על ידי דיירים המתגוררים במגשרים צמודים, אשר התנגדו לפרויקט ולהקלות שהתבקשו במסגרתו ונדחו על ידי הוועדה המקומית.
כל אחד מהעוררים הציג שורה של התנגדויות, המשקפות את דעת הציבור באשר למורכבות והרגישות של פרויקטיי תמ"א 38 בתוך השכונות. כך, בין היתר הם טענו בפני ועדת הערר כי לא זומנו לדיון בפני הוועדה המקומית ולא זכו להתייחסות לכל טענותיהם. על כך העירה עו"ד אלפר לוועדה המקומית כי מצופה ממנה לקיים דיון פומבי בפרויקטים מסוג זה. עוד נטען כי הבקשה להקלה בקו בניין שהגישה החברה תגרום לרעש וצפיפות אולם הוועדה המקומית טענה מנגד כי מדובר בתכנון ראוי העומד במרחקים המותרים ובעניין זה נדחתה טענת העוררים.
סוגיה נוספת שהעלו השכנים נגעה להקלה בשטחי בנייה בשיעור של 6% משטח המגרש, כאשר לטענתם על פי התוכנית ניתן לאשר עד 40 יח"ד בלבד. לעניין זה קבעה ועדת ערר כי יחס ההמרה מתיר עד 45 יח"ד, דחתה על הסף את הטענות, וקבעה כי: "באיזון שבין האינטרס הפרטי של העוררים לבין האינטרס הציבורי של התמ"א יש להעדיף את האינטרס הציבורי ובמיוחד כאשר אינטרס זה מצוי בזיקה ישירה עם מגמות תכנוניות עדכניות של העיר".
באשר לטענת העוררים לגבי תוספת שטחים מכח הקלה כמותית, קבעה הוועדה כי הקלה זו ניתנה בניגוד להמלצת הצוות המקצועי, מבלי שנערך לגביה דיון ענייני בוועדה המקומית והחזירה את הנושא לדיון בוועדה המקומית.
עוד טענו העוררים כי לא ניתן לבנות דירות גן בקומת הקרקע, טענה שנדחתה על הסף על ידי ועדת הערר: "מקובל בתכנון מקובל וסביר בפרויקטים מסוג זה". מנגד, טענות העוררים באשר לטיב החניון ורמת השירות של החניות התקבלו, והנושא הוחזר אף הוא לדיון בוועדה המקומית, לאחר שוועדת ערר קבעה כי יש לנמק את ההחלטה, כמו גם לפרסם אותה על מנת לאפשר הגשת התנגדויות כנגד ההקלה, שני דברים שלא בוצעו כנדרש.
מנגד דחתה הוועדה טענות לירידת ערך הדירות של העוררים אולם הותירה להם את הזכות לפנות בהליכים הרלוונטיים לסוגיה. התנגדות נוספת נגעה למרפסות שפונות לכיוון בתי העוררים, בטענה כי יגרם להם רעש בלתי מידתי וגם במקרה זה קבעה ועדת ערר כי הנושא יחזור לדיון בוועדה המקומית, בשל חשיבות נושא איכות החיים של הדיירים החדשים אל מול הקיימים, אולם ציינה כי התכנון ראוי. בקשה נוספת של העוררים להקמת קיר אקוסטי נדחתה על הסף וכמו כן, טענה באשר ליציבות הקרקע.
סוף דבר, הערר ברובו נדחה והוועדה המקומית תידרש לשוב, לדון ולפרסם את ההקלה מקו הבניין למרפסות. הוועדה המקומית חוייבה לשאת בהוצאות העוררים בסך 1,500 שקל.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
