לא מספיק: ההתחדשות העירונית עדיין מדשדשת

אין כמעט פרסום חדשותי, מאמר או הרצאה בנכס כלשהו בתחום הנדל"ן, שבו נושא ההתחדשות העירונית מוזכר, לעיתים קרובות בהרחבה יתרה. לשם המליצה, אם היו מתרגמים את אותם פעמים לפרויקטים בפועל, אזי היינו עומדי בפני מאסה אדירה של לכל הפחות 50-60 אלף דירות לשנה, רק בהתחדשות עירונית.

אולם, וזה אולם גדול, המציאות למרבה הצער הינה שונה לחלוטין. לשם המחשה,  מאז ההכרזה על תמ"א 38 ב-2005 והכוונה לחזק לפחות 800 אלף דירות נגד תרחיש של רעידת אדמה גדולה, קודמו רק כ-40 אלף, כלומר 5 אחוזים בלבד במהלך כמעט שני עשורים.

יתרה מכך: רק אצלנו, בצים בהרי, קיימות ב"קנה" כ-30 אלף יחידות דיור בקירוב חלקן במסגרת תמ"א 38 וחלקן בפרויקטים של פינוי בינוי, שעדיין תקועות בצנרת, מסיבות שונות ומשונות.

ואם נבדוק, לדוגמא, את התחלות הבנייה שהיו אשתקד, בשנת 2022, שנה בה תכננה הממשלה לקדם לכל הפחות 80 אלף התחלות בנייה, נמצא כי עקב העלאות הריבית הואט מאוד הקצב עד כדי 30 אלף התחלות בנייה בלבד בשני הרבעים האחרונים של השנה, ובסך הכל פחות מ-70 אלף התחלות במהלך כל השנה.

מתוך מספר זעום זה, שכמובן רחוק מאוד מלספק את צרכי שוק הדיור, רק כ-20 אחוזים(!) היו במסגרת התחדשות עירונית לסוגיה, הן תמ"א 38 והן פרויקטים של פינוי בינוי או בינוי פינוי.

נתונים אלה ממחישים עד כמה ההתחדשות העירונית הינה קריטית, אם ברצונם של מקבלי ההחלטות גם להיערך לקראת רעידת אדמה גדולה וגם להגדיל משמעותית את ההיצע בשוק הדיור.

כמו כן העובדה שבפועל הרוב המכריע של ההתחדשות העירונית מבוצע ב"מדינת תל אביב" ומרכז הארץ, שעה שבפריפריה המשוועת למיגון ולהתחדשות אין כמעט כלל פרויקטים בנמצא בשל חוסר כדאיות כלכלית, זועקת לשמיים.

הסיבות לעובדה שההתחדשות העירונית מתנהלת בעצלתיים, זאת בלשון המעטה, ידועות לכל. ביורוקרטיה אינסופית, בלבול בקרב היזמים והרשויות המקומיות, ובמיוחד עקב קציבת ימיה של תמ"א 38 לאוקטובר השנה. גם חוק ההסדרים, שלאחרונה מדובר בו נכבדות, אינו מייצר כל פתרון אפקטיבי ועלול להלך אימים הן על הרשויות המקומיות והן על היזמים.

ולהתחדשות העירונית ישנם גם ערכים חשובים נוספים: ריענון ומתיחת פנים לערים הוותיקות, ק וחומר לאותם שיכונים מתפוררים שנבנו במחיצת המאה הקודמת וגם תעסוקה לעוד רבבות עובדים בענף הנדל"ן.

אדגיש כי דווקא בשעה זו בה כלכלת מדינת ישראל מצויה על המדוכה, זאת אחרי צמיחה חסרת תקדים שאפיינה את  השנה שעברה, קיימת חשיבות משנה להתחדשות  העירונית גם כמנוף צמיחה לכלכלת ישראל.

ולסיום, בל נשכח כי הטראומה של רעידת האדמה הגדולה שפקדה בחודש שעברה את שכנותינו, טורקיה וסוריה, עודנה צרובה חזק. אומדן הנפגעים, נכון לכתיבת שורות אלה, מדבר על קרוב ל-60 אלף הרוגים בקירוב, מאות אלפי  פצועים, מיליונים שנותרו ללא קורת גג ונזק כלכלי של עשרות מיליארדים.

מדובר, כמובן, באירוע, שהסיג את כלכלת טורקיה שנים רבות אחורנית ולטעמי הוא יכול לשמש למקבלי ההחלטות אצלנו בבואה נאמנה למה שעלול, חלילה, להות גם אצלנו.

על כן, דווקא עכשיו, יורת מתמיד, יש להכריז על ההתחדשות העירונית  כיעד לאומי ראשון במעלה, הן נדל"נית, הן חברתית, הן כלכלית והן ביטחונית. חומר למחשבה למקבלי ההחלטות.

*כותב המאמר, דני סויסה, הוא יו"ר צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

תגיות: דני סויסה צים בהרי נדל"ן