ביקוש קטן לנכסי יוקרה, ירידה ברכישת דירות על ידי משקיעים, נטישת צעירים שהתגוררו בשכירות בגוש דן לטובת חזרה למגורים עם ההורים, נטישת משרדים והדרת רגליהם של היזמים והקבלנים מפרויקטים של התחדשות עירונית, לצד מחסור בעתודות קרקע וסרבול הליכי התכנון והבנייה – השנה שהיתה // דעה
מאת: עו"ד ומגשר גילעד ושדי, מומחה בתחום המקרקעין*
שנת 2020 תיזכר לכולנו כשנת "הקורונה", בשנה זו חווים רבים מתושבי ישראל טלטלה כלכלית, אישית ונפשית אשר מצטרפת לחוסר היציבות הפוליטית אשר מעניקה לציבור חוויה שלילית מהתקופה הנוכחית.
תחום הנדל"ן הוחרג מכלל הסגרים והעבודות בשטח התקיימו כסדרן במרבית אתרי הבנייה. תחום התכנון מעט נפגע בשל צמצום בכוח האדם במחלקות המוניציפליות וביטול מקצת מהדיונים בוועדות המקומיות והמחוזיות. בעתות משבר או חוסר ודאות – התגובה הראשונה של שוק הנדל"ן היא ישיבה על הגדר. בעלי דירות מעדיפים שלא למכור דירה בתקופה בה עלולה להתרחש ירידה וממתינים לשעת כושר מאידך רוכשי הדירות מצפים לראות ירידות מחירים ככל ויחמיר המשבר הכלכלי ולכן ממתינים. בתקופות הסגר נראו ירידות משמעותיות במספר העסקאות למגורים אך לאחריהן הייתה התעוררות מחודשת שהובילה את חודש ספטמבר למספר עסקאות גבוה מאותו החודש אשתקד.
תושבי חוץ רבים ניצלו את התקופה בין הסגרים לעגן את אחיזתם בישראל ע"י רכישת דירה לכל מקרה שלא יבוא וזאת כתוצאה מהתפשטות הקורונה שהובאה לידי ביטוי במספר לא מבוטל של קהילות יהודיות שנפגעו ביתר שאת מהמגפה.
ההיסטוריה הלא רחוקה מראה כי המגמה פשוטה לחיזוי וכי מחירי הנדל"ן ימשיכו בסופו של דבר לעלות גם אם תירשם עצירה או אפילו ירידה מסוימת (שנובעת בד"כ משינויים בהרגלי הצריכה ולא כתוצאה מירידות המבוססות על שינוי מגמה) הדבר נגזר מכמות מזערית ולא מספקת של דירות חדשות שנבנות בישראל וצמצום אפיקי בנייה חדשות לבקרים על ידי רשויות התכנון והממשלה.
לאחר החלפת שר השיכון ושר האוצר חל מפנה משמעותי בסדרי העדיפויות בכל הנוגע לתחום הנדל"ן. בעוד השר משה כחלון השקיע מאמצים מרובים להגדלת ההיצע בשוק נדמה כי שר האוצר כץ עסוק כעת במשבר הקורונה ותחום הנדל"ן אינו עומד בראש מעייניו. פרויקט הדגל של כחלון – "מחיר למשתכן" דעך לאיטו, חוק התמ"א 38 עתיד לפוג בקרוב ומרבית מהרשויות מערימות קשיים שלא בצדק מול היזמים ובעלי הדירות עד לסיום תוקפו של החוק.
במהלך השנים, מלבד התיקונים המעטים לחוק התמ"א 38 לא הייתה כל התייעלות מרחיקת לכת הנוגעת לחיזוק המבנים והחלת החוק בפריפריה שם לרוב לא נהנו מחיזוק המבנים כלל למרות הנחיצות הרבה באזורים אלו. כל שיקול הדעת הניתן לרשויות נוצל במרבית מהמקרים לצמצום זכויות ופגיעה בהסכמים רבים שנחתמו מול דיירים .
כיום מתוכנן לצאת אל הפועל תוכנית חלופית לתמ"א 38 בשם "התחדשות בניינית" התזכיר שיצא נגנז וכעת מנסים לשלב בו פתרונות משמעותיים לטיפול בפריפריה ,שם בישובים רבים לא שמעו על חוק התמ"א 38 משום חוסר כדאיות כלכלית של היזמים. המענה הלאומי מחייב דאגה לכלל האוכלוסייה בכל הנוגע לחיזוק מבנים וכולנו תקווה כי הדבר יבוצע במסגרת התכנון העתידי של רשויות התכנון. תוכנית ההתחדשות הבניינית כמו קודמתה מקדמת בנייה בבניינים בודדים על בסיס חיזוק ותוספות בנייה בבניין חדש או מחוזק. המ"ר שהתווסף לדיירים יהיה מעתה נגזרת של גודל שטח המגרש והתאמת התוכנית לשאיפותיה וראית עולמה של כל רשות ורשות בנפרד. שיקול הדעת הושב לרשויות ביתר שאת ונדמה כי בצירוף הטבות המס יתקשו היזמים להתרומם עם פרויקטים חדשים בזמן הקרוב.
הקצאת הקרקעות על ידי המדינה המשיכה להתנהל בעצלתיים ורמות הבנייה ירדו פלאים בחוסר קורלציה מובהק לנתוני הביקוש.
בעוד תוכניות ארוכות טווח אינן יוצאות אל הפועל ועתידן לוט בערפל נדרש טיפול שורש בכל הנזקים העתידיים של הקורונה שפוגעים בשוק הנדל"ן בפרט ובכלכלת כלל תושבי ישראל.
הבנייה המועטה לצד משבר הקורונה מאופיינת במספר מגמות משמעותיות:
לאחרונה הועלתה הצעה להפוך חלק ניכר מהמשרדים לבנייני מגורים עוד בשלב תחילת התכנון. אך הדרך לכך עוד ארוכה משום חוסר הרצון של הרשויות לוותר על שטחי מסחר ומשרדים לטובת מגורים , מיקומם של המשרדים וחוסר הגישה לשירותים הציבוריים המתאימים לדירות מגורים ויושביהם.
נושא נוסף שאינו כפוף ישירות להחלטות הממשלה הוא מדיניות הועדות המחוזיות שבאפשרותן לתת רוח גבית לתוספת יח"ד בפינוי בינוי – במרכזי הערים על קרקעות קיימות ומאושרות לבנייה עליהם עומדים בניינים ישנים שנבנו בד"כ בשנות ה 50-70 ומצבם רעוע והתשתיות סביבם רעועות אף יותר.
הועדות המחוזיות החלו מקבלות על עצמן מדיניות צמצום זכויות הבנייה של היזמים וזכויות בעלי הדירות הקיימים באופן גורף ורטרואקטיבי אף לפרויקטים שחתמו על חוזים מחייבים עם מאות בעלי דירות לפני מס' שנים לא מבוטל . בשל כך, רבים מהפרויקטים אינם ברי תוקף משום שהמ"ר שהובטח לבעלי הדירות התכווץ באופן משמעותי וכעת רבים מהם קובלים על האפשרות לקיים פרויקט שמתארך כעשור שנים ובסופו של דבר לקבל תמורה של 12 מ"ר תוספת לדירותיהם ואף פחות מכך. יש לציין כי דירות רבות בפרויקטים כאלו הנם דירות קטנות מאוד שגודלם 30-60 מ"ר ותוספת המ"ר לא תוסיף להם אפילו חדר נוסף אחד.
הדרת רגליהם של היזמים והקבלנים מפרויקטים של התחדשות עירונית במרכזי הערים מונעת ניצול קרקע יקרה ומבוקשת בבעלות פרטית שמופשרת לבנייה והפקרת אותן אוכלוסיות, המתגוררות בבניינים הישנים לפגעי הזמן ואיתני הטבע. זאת לצד אי "שחרור" עתודות קרקע בבעלות המדינה ברחבי הארץ במידה המספקת וסרבול הליכי התכנון והבנייה אשר יובילו לעליות מחירים בעתיד.
ראוי כי ממשלת ישראל תמנה פרויקטור מקצועי לשקלול והאצת הליכי החקיקה שיובילו להגדלת ההיצע בשוק וטיפול בקיצור הבירוקרטיה הרבה בתחום למען נראה שיפור ושיקום בשנת 2021.
*כותב מאמר זה, עו"ד גילעד ושדי, הינו מומחה בתחום הנדל"ן וההתחדשות העירונית, מלווה בעלי דירות בפרויקטים של פינוי בינוי ותמ"א 38.
הצטרפו אלינו לקהילת ההתחדשות העירונית >>> לחצו כאן
מעניין: במחיר למשתכן יזמים קטנים ובינוניים יכלו למנף הון לאלפי יחידות דיור
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
